כולם במתח - הרס"ר המיתולוגי שוב בשטח

כאילו אין מספיק צרות, עכשיו צריך לדאוג גם למכנסיים ולגומיות: הרס"ר האגדי של חטיבת הנח"ל, רב-נגד אהוד בנאי, לא יכול לשבת בבית כשמכל עבר יורים רקטות. הוא צחצח את נעליו, גיהץ את מדיו, הבריק את הדיסקית, ויחד עם חבריו ליחידת "התקווה", יחידת המתנדבים של צה"ל, הצטרף לעבודת המשטרה במחוז הצפוני.

• חדר מלחמה: דיווח מיוחד ב-ynet מכל החזיתות
  

בנאי, הרס"ר האגדי עם השפם הלבן המסתלסל שהפך לסמל שלו, אמנם השתחרר לפני חמש שנים מהשירות הצבאי, אך לא מהמדים. כשהוא מצוחצח ומדוגם, עם כומתה על הראש ודיסקית על הצוואר, הוא מתרוצץ מתצפית לתצפית במגדל העמק. כבר שבוע לא יצא הביתה והוא נהנה מכל רגע. "התנדבות זה דבר שממלא אותך בסיפוק רב, אוסיף לסייע עד שהמלחמה תסתיים", אמר. 

"חייל נשאר חייל", מוסיף בנאי עוד פרטים ממשנתו הסדורה. "כשהחיילים בחזית והעורף סופג כל יום מכות כואבות אנחנו כאן נקראים לדגל". 16 שעות ביום רצים הרס"ר לשעבר וחבריו בשטח ומסייעים למשטרה בתצפיות וסיורים. "כשהחלה המלחמה היה ברור לי שמקומי עם החיילים. ללבנון לצערי לא מאפשרים לי להיכנס, אז אני נותן כתף כאן, בעורף".

אז נכון שלחבריו הוא לא עושה היום תרגילי סדר ונכון שהמילה הקשב כבר אינה בלקסיקון, אך רס"ר נשאר רס"ר, ובנאי שנראה גם היום כאילו נלקח ממגרש המסדרים מבטיח כי יוסיף לעזור עד תום המלחמה. "אם לא יצטרכו אותי פה אעלה לסייע לחטיבת הנח"ל בגבול הצפון. לא יכול להיות שכולם יהיו בחזית ואני אשב בבית".

בנאי מתגורר בנתניה והוא אב לארבעה ילדים, שאחד מהם משרת כחייל בלבנון. הוא ביקש להתנדב קרוב אליו, אך בשלב זה נאמר לו שזקוקים לו בעורף. "הבן הקטן מעודד והאישה מודאגת, אבל אני והחבר'ה כאן חדורים במוטיבציה".

מאז שחרורו מתנדב בנאי במסגרות שונות במשמר האזרחי ובצה"ל. בנוסף במשך שמונת החודשים האחרונים, התנדב הרס"ר לשעבר בהקמת החממות של מפוני גני טל מגוש קטיף. יחידת "התקווה" מסייעת בימים כתיקונם במחסומים ובביטחון שוטף לאורך קו התפר.