"את המצב האסוני הזה אפשר עדיין למנוע"

ימים ספורים לאחר שיצאו בקול קורא לממשלת ישראל להסכים מיידית להפסקת האש בלבנון, כינסו היום (ה') בשעות אחר הצהריים הסופרים דוד גרוסמן, א.ב יהושע ועמוס עוז, מסיבת עיתונאים בה הפצירו בראש הממשלה, אהוד אולמרט, ובדרגים המדיניים והביטחוניים הכפופים לו לקבל את תכנית 7 הנקודות של ראש ממשלת לבנון, פואד סניורה, כבסיס למשא ומתן.

השלושה, שהביעו עם תחילת המלחמה תמיכה חד-משמעית בפעולה הגנתית צבאית, הודיעו על כינוס מסיבת העיתונאים בעקבות החלטת הקבינט לביטחון לאומי אמש להרחיב את הפעילות הצבאית הקרקעית בלבנון.

"עשו מאמץ רציני להגיע להפסקת אש", פתח יהושע את מסיבת העיתונאים בפנייה לממשלת ישראל, "אנחנו יודעים שפניה של ישראל אינם לכיבושים, לא בלבנון ולא במקומות אחרים. בליטני היינו פעמיים ואין לנו שום רצון לחזור לשם. הכניסה ללבנון נכפתה עלינו והתגובה הצבאית הישראלית היתה צודקת, אבל כעת כשיש תשובה מלבנון, כשיש רצון ואפשרות לפרישה של צבא לבנון בדרום ולסילוק החיזבאללה תוך כניסה של כוחות בינלאומיים לשטח, אסור לפספס את ההזדמנות. לבנון היא שכנתנו לנצח. זו לא וייטנאם או עיראק של האמריקנים ולא אפגניסטן של הסובייטים. זו ארץ שתמיד חלמנו שתהיה לנו איתה שלום. אנחנו חיים בשכנות, ולכן צריכים להיות זהירים מפני הרחבת המלחמה שתהרוס את התשתיות השבירות ממילא של לבנון. בלבנון ההרוסה עלולים להיווצר כיסים שחורים שיהיו יותר ויותר מסוכנים לישראל בטווח הארוך. חיזבאללה היה תוצאה של מלחמת לבנון הראשונה ואיננו רוצים שממלחמת לבנון השנייה יצמח משהו דומה.

"אחרי שישראל אמרה את אמירתה באופן ברור ונחרץ, ראוי לשקול הפסקת אש מוסכמת שתמעיט את המכאובים. מתוך המכאובים הללו, מן המוות והכאב, נוכל לחדש את תהליך השלום עם הפלסטינים ולהיכנס שוב למו"מ מהיר גם איתם. אנחנו חושבים שהכאוס הזה, המלחמה הנוראית הזו, צריכה לשמש כמנוף להמשך תהליך השלום. אם ישולבו שני המהלכים – ניסיון רציני להגיע להסכם מהיר של הפסקת אש ופתיחת מו"מ מחודשת עם הפלסטינים -

יכול לעשות שהדם שנשפך, אצלנו ואצלם, לא נשפך לשווא".

יהושע הוסיף כי הוא רואה חשיבות עליונה לחזרה לשולחן המו"מ עם הפלסטינים דווקא בשעה זו ואמר: "הג'יאהד לא יכול להכתיב לכל רצועת עזה מה יהיה גורלה ממש כשם שהחיזבאללה לא יכתיב לכל העם הלבנוני את גורלו. העובדה שלבנון תיקח סמכות וריבונות יכולה במידה רבה להוות לקח טוב לפלסטינים, שספגו במלחמה הזו נזק גדול. החיזבאללה דחקו את העניין הפלסטיני לפינה. אני מאמין שדווקא בימי מלחמה ניסיון להביא לפתרון של הסכסוך עם הפלסטינים הוא מהלך נכון".

יעדים הזויים

עמוס עוז דיבר בחריפות רבה כלפי מה שהגדיר "האיסלם הרדיקלי והמיליטנטי" וכיוון אצבע מאשימה כלפי אירן. "הרקע למלחמה הנוכחית בלבנון איננו הכיבוש, עוולותיו או ההתנחלויות", אמר עוז, "הרקע הוא ניסיונה של אירן, באמצעות החיזבאללה, לבדוק אם אפשר למוטט את החברה הישראלית על ידי פרובוקציות הולכות וגוברות. תיאורית קורי העכביש עליה דיבר נסראללה, היא תיאוריה איראנית שבנויה על כך שהחברה הישראלית תירתע מעימות ותסכים לסחיטה. בתחילת הפעולה נאמר לנו שישראל תפסיק את המבצע עם פרישת צבא לבנון על גבול ישראל במקום כוחות החיזבאללה. מאוחר יותר עלה הרעיון של כוחות בינלאומיים ויעדים יומרניים ומרחיקי לכת כמו למחות קליל את החיזבאללה, לנצח את ציר הרשע, לייסד מזרח תיכון חדש ולעצב מחדש את פני לבנון. כל היעדים הגדולים הללו, הם יעדים הנראים לנו הזויים, יעדים שאינם לפי כיסינו או בגבול יכולתנו".

עוז אמר כי הוא רואה בתוכניתו של ראש ממשלת לבנון, פואד סניורה, נקודת מפנה וניצחון לתביעה הישראלית הבסיסית. "זו נקודה בה ממשלת ישראל היתה צריכה להרים את הכפפה ולהתחיל במשא ומתן", אמר עוז והוסיף, "גם אני הייתי רוצה מאוד למחוץ את כל כוחות הרשע והקנאות שבעולם, אבל אין אפשרות למחוץ אותה באמצעים צבאיים, בין היתר מפני שקנאות דתית נובעת מתנועה עממית רחבה. ישראל צריכה לחזור למטרה פחות יומרנית ולפעול לריסון ולא מחיצה, ריסון והרחקה מגבולנו של כוחות הקנאות והקיצוניים האסלאמיים של החיזבאללה ואיראן, לקבל את ההצעה לפרוש צבא לבנוני וצבא בינלאומי על גבול ישראל, להסכים להפסקת אש הדדית עם החזרת החטופים ולהתחיל דיון על כל הבעיות הפתוחות בין ישראל ללבנון".

הרגע האחרון להציל את עצמנו

גם גרוסמן גורס כי ישראל מיצתה כבר מזמן את זכות ההגנה העצמית שלה. "הטיעון לפיו נוכחות ישראלית בליטני תמנע ירי טילים על ישראל, היא אחיזת עיניים. גם הטיעון שאומר שאסור לתת לחיזבאללה הרגשה של ביטחון הוא כבר מזמן לא אקטואלי. החיזבאללה רוצה להעמיק עוד ועוד את השקיעה שלנו בביצה של לבנון. ההסתבכות שלנו היא סם החיים של החיזבאללה, סיבת הקיום שלה שבגללה התהוותה ונוצרה התנועה הזו.

העימות בלבנון אם יימשך ויתרחב, יגרום לקריסתה של לבנון ובתוהו ובוהו שייווצר שם, הכוח הדומיננטי שישלוט במקום הוא החיזבאללה, גרורה של איראן. את המצב האסוני הזה אפשר עדיין למנוע ממש ברגעים אלה.

"אנחנו מוכרחים עכשיו להביט שלושה צעדים קדימה ולא לכיוון הרגיל, לא לתגובה האינסטינקטיבית המוכרת של צורת הלחימה בישראל - שמה שלא הולך בכוח, יילך בהרבה יותר כוח. כוח, במקרה הזה, ילבה את השנאה לישראל באזור, בעולם כולו ואולי חלילה דווקא המצב שניצור יביא עלינו את המלחמה הבאה ויידרדר את המזרח התיכון למלחמה אזורית כוללת".

גרוסמן הוסיף ואמר: "אם האינטרס של חיזבאללה להשקיע את ישראל בביצה הזו, אולי האינטרס של ישראל הפוך. לו היו מציעים לנו את ההסדר של סניורה בדיוק לפני חודש ויום, האם לא היינו מקבלים אותו בשמחה ובתרועות ששון? לא נקבל הצעה טובה יותר מזו, גם לא אחרי שנכתוש את שארית לבנון ואת עצמנו. הסדר שכזה הוא הניצחון שישראל רוצה. מנהיגים חייבים לזהות את הרגע שבו הם יכולים להשיג את מירב ההישגים לעמם. מתוך דאגה לעתידה של מדינת ישראל, למקום שלנו כאן, ליחסים שלנו עם שכנינו, לכוח ההרתעה שלנו שהולך ונשחק מיום ליום, עצרו את הלחימה ותנו סיכוי למשא ומתן. תמיד יהיה זמן להמשיך במלחמה ותמיד יהיו לה כאן סנגורים. זה הרגע האחרון לדבר בכדי להציל את עצמנו".

ממסיבת העיתונאים ביקש עמוס עוז לפנות לראש ממשלת ישראל, אהוד אולמרט, ולומר לו: "כשסניורה יצא עם התוכנית המדינית שלו אמרת עליה שהיא מעניינת. מאז או שאיבדת עניין או ששכחת ממנה, בכל אופן לא נקפת אצבע בכדי לנסות ולבדוק אותה מקרוב. אתה יודע כמוני שתוכניתו של סניורה היא תוכנית מעניינת שיש בה אחיזה. בדוק את ממשיותה".

קשר קלוש עם המציאות

הסופרים נשאלו כיצד הם מסבירים את העובדה שדווקא ממשלה שמוביליה אינם באים משורות הצבא פונה לאמצעים מיליטנטיים וכוחניים. "למרות שלא בחרתי באדונים נכבדים אלה, התקווה היתה שממשלה אזרחית תפנה לדרכי פעולה שונות", אמר גרוסמן, "מסתבר שיש סוג של כפייה או כניעה להגיון של כוח כשהוא נמצא בידיך. החלטת הממשלה חוזרת על תבנית ההתנהגות הישראלית עד שנדמה שמנהיגינו נידונים לפעול כך. בכל צומת בה הם יכולים לבחור, אם ללכת בדרך הכוח או בדרך הדילאוג, הם פונים באופן כמעט מותנה לכוח. כך הם גם עושים שלום, אגב, תמיד מתוך הכתבה לצד השני ועם מעט מאוד רגישות אל צרכיו. באופן כללי יש מעט מאוד רגישות למורכבותה של המציאות, ולכן אנחנו שוב ושוב מופתעים. סיעת 'קדימה' היא עסקה פנימית בין החרדות של השמאל הממורכז לימין הממורכז. הקשר שלה עם המציאות קלוש וזו הסיבה שפעם אחרי פעם אנחנו מופתעים".

השלושה נשאלו האם לדעתם תכנית סניורה לא זכתה להתייחסות רצינית של ממשלת ישראל מתוך יהירות. בעוד עוז טען כי מדובר בעיקר בתדהמה משתקת, ממנה סובלת ממשלת ישראל, ויהושע טען כי הממשלה נמצאת בשלבי התלבטות - בחר גרוסמן להיות הנץ שבחבורה ואמר: "אני חושב שהפיתוי ללכת לדרך הכוח עבורם הוא ברירת מחדל. אני חושב שלא תזיק לנו מעט צניעות במזרח התיכון, ואני מקווה שעצם כך שאנחנו נחשפים בימים אלה למגבלות הכוח שלנו, יגרום לנו לנהוג בצניעות. עם החיזבאללה אין סיכוי לדיאלוג, אבל עם ממשלת לבנון ועם סוריה יש בהחלט. כדאי אולי שלשם שינוי לא נשבור להם את היד תוך כדי משא ומתן אלא ננהל דיאלוג אמיתי. זה נשק שעוד לא השתמשנו בו וכשאויב פונה לאויב מתוך כבוד לחרדות שלו, יכולה להיות לזה השפעה אדירה".