שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כולה סטוץ, מה פתאום מזונות לילד? זהו, שכן
    בעידן המודרני המתירני יש קטינים רבים שהולדתם היא פרי מערכת יחסים בלתי מחייבת, ולעיתים אף מזדמנת בלבד. האם יש בכך לשנות את הקביעה כי על הגבר לשאת במזונות הקטין ואת גובה המזונות שייפסקו? בינתיים - לא

    כשאנחנו חושבים על תביעת מזונות של קטין, האסוציאציה הראשונית שעולה היא תביעת מזונות עבור ילד שהוריו התגרשו לאחר מספר שנות נישואים וחיים משותפים. אבל בעידן המודרני המתירני יש קטינים רבים שהולדתם היא פרי מערכת יחסים בלתי מחייבת, ולעיתים אף מזדמנת בלבד. האם יש בכך לשנות את הקביעה כי על הגבר לשאת במזונות הקטין ואת גובה המזונות שייפסקו?

     

    העיקרון: אין חשיבות לנסיבות התעברותה של האשה

     

    בתי המשפט עד כה לא הבחינו בין מקרה בו הוגשה תביעת מזונות נגד אב בעקבות גירושים, לבין תביעת מזונות נגד אב שכלל לא היה מצוי במערכת יחסים מחייבת עם האם. היעדר ההבחנה מתבטא בשני היבטים: ראשית, אין בעובדה כי מערכת יחסים שאינה מחייבת הביאה להגחתו של הקטין לאוויר העולם כדי לשנות את הקביעה שהאב יחויב במזונותיו (בהנחה שבדיקת אבהות הוכיחה כי הוא אכן האב). העיקרון הוא שאין חשיבות לנסיבות התעברותה של האשה, וגבר המקיים יחסי מין עם אשה צריך לשאת בתוצאות הטבעיות של האקט. ההיבט השני נוגע לגובה המזונות בהם על האב לשאת: גובה המזונות נקבע לפי טובת הילד לאור צרכיו ההכרחיים, ובהתחשב בהשתכרותם של האב והאם. לכאורה, אף במישור זה אין כל הבחנה בין שני המקרים.

     

    השאלה הנשאלת היא אם יש מקום לבצע הבחנה בעת קביעת גובה המזונות בין מזונותיו של קטין שנולד לתוך תא משפחתי, לבין קטין שהוא פרי של מערכת יחסים מזדמנת. למשל, בחור פוגש בחורה במסיבה, הם הולכים לביתה ומקיימים יחסי מין, וכתוצאה מכך היא נכנסת להריון. חרף הפצרותיו החוזרות ונשנות של הבחור, הבחורה מסרבת לבצע הפלה. תשעה חודשים לאחר מכן היא תובעת ממנו את מזונות הקטין. האם ראוי מקרה זה להיבחן בצורה שונה ממקרה גירושים "קלאסי" בין זוג הורים?

     

    יש הטוענים שצריך לפסוק מזונות נמוכים יותר

     

    יש הטוענים שהתשובה היא חיובית. הטענה היא, כי לנוכח העובדה שהתופעה של קיום יחסי מין על רקע יחסים בלתי מחייבים הולכת ונעשית רווחת יותר, יש מקום להתוות מדיניות חדשה. גישה זו אינה נובעת רק מהצורך להגן על האב, שנכפה עליו לכאורה להיות "אב משפטי" מבלי שחפץ בכך, אלא גם מהצורך להגן על הקטין. לשיטתם של המחזיקים בעמדה זו, לנוכח העובדה כי שבתקופתנו מספר לא מבוטל של ילדים הגדלים מתחת לקו העוני משתייכים למשפחות חד-הוריות, יש לפסוק במקרים אלה מזונות נמוכים מהרגיל. כך, לשיטתם, יובהר היטב לכל בחורה בישראל, שבידיה נתונה השליטה המלאה להחליט אם להביא את הילד לעולם בנסיבות אלה, כי אם וככל שאין ביכולתה לפרנס את ילדה בכוחות עצמה, עדיף שתנקוט במשנה זהירות ותכלכל את צעדיה בתבונה. הכל בשם אותו רציונל של טובת הילד.

     

    ראשית ראשיתה של עמדה זו ניתן היה לראות בהחלטתה הזמנית של השופטת טובה סיוון בבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, בפניה התנהל דיון במזונות זמניים של קטין שאביו פנה למשרדנו. הסיפור היה כזה: בחור צעיר הכיר, בהיותו בן 30, בחורה המבוגרת ממנו בשש שנים, ונרקם ביניהם קשר ידידותי שהתפתח לקשר מיני. הקשר ביניהם לא אופיין בשום שלב כרציני ומחייב: הם ניהלו קשרים אחרים במקביל, מעולם לא גרו יחד, לא דיברו על עתיד משותף ולא הכירו את המשפחות האחד של השני. למעשה דובר בקשר שהתבסס על מין מזדמן ותו לא, כאשר הבחורה גרמה לבחור להבין שהיא משתמשת באמצעי מניעה. אלא שבהמשך היא הרתה ממנו, ולאחר מכן הודתה שבעצם לא נטלה אמצעי מניעה משך תקופה. הבחור, שקיים באותה עת מערכת יחסים רצינית עם מישהי אחרת, ביקש מהבחורה ההרה לבצע הפלה, ועל אף שלא היה בטוח שהילד שלו - הציע לשאת בכל העלויות. חרף הפצרותיו, הבחורה התעקשה להביא את הילד לעולם והבטיחה לו שלא תבוא אליו בכל דרישה, אלא תסתדר בכוחות עצמה.

     

    הקשר בין השניים נותק, ולאחר כשנה הגיעה לביתו של הבחור תביעת אבהות ומזונות קטין. הבחור היה המום. הוא היה בעיצומן של תוכניות החתונה עם חברתו. לאחר שביצע בדיקת רקמות והתברר כי הוא אכן האב, התקיים דיון לקביעת מזונות זמניים בפני השופטת סיוון, במהלכו היא קיבלה את העמדה שהצגנו בשם הבחור וקבעה כי הקטין נולד "כתוצאה מניהול מערכת יחסים שכנראה היתה ברורה לשני הצדדים ומראש, כי אין מדובר בבניית משפחה עתידית משותפת. לא ארחיב מעבר למספר משפטים במסגרת החלטה זמנית זו, על אף שאני סבורה כי טענות באת כוח הנתבע הן ראויות לכך כי ביהמ"ש ייתן את דעתו בהבחנה, גם במסגרת פסיקת מזונות עבור קטין שכזה אשר נסיבות הגעתו לעולם הן כאלה, ובמאובחן כאמור מקטין אשר נולד להוריו בצורה מתוכננת במסגרת משפחתית מתוכננת". עם זאת, השופטת לא נדרשה לביצוע ההבחנה האמורה, כיוון שדובר בהחלטה זמנית בלבד, ולאחר מכן הסתיים העניין בפשרה.

     

    כאמור, מבצבצת כאן תחילתה של גישה קצת אחרת. אבל באופן כללי, קבעו בתי המשפט בישראל פעמים רבות כי משהגיח הילד לעולם, מה שיקבע מעתה היא טובתו של הילד. הילד חי וקיים, הוא בעל צרכים כמו של כל ילד אחר, בלי קשר לנסיבות הגעתו לעולם. אין להעניש את הילד על נסיבות היווצרותו ועל "חטאי" הוריו. מכאן, נכון להיום, נסיבות ההתעברות כלל אינן נכללות במאזן השיקולים בעת קביעת גובה המזונות.

     

     

    • עו"ד קרן חן-סופר מתמחה בדיני משפחה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "כולה סטוץ, מה פתאום מזונות לילד? זהו, שכן"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: סי די בנק
    הילד חי וקיים, הוא בעל צרכים כמו של כל ילד אחר
    צילום: סי די בנק
    עו"ד קרן חן-סופר
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים