יד ראשונה ממתנחל

משרד הפנים פירסם לא מזמן נתונים שמעידים על ירידה משמעותית במספר כלי הנשק הפרטיים שמוחזקים בידי הציבור. לא שצריך סקר מקצועי בשביל זה: מספיק להעיף מבט מסביב כדי לגלות שיש הרבה פחות אקדחים שתקועים לאנשים בחגורה.

רוב האקדחים שעזבו את המכנסיים עברו לבוידעם, ולא קשה להבין למה. דבר ראשון, מי שהחזיק עד היום אקדח להגנה עצמית הגיע למסקנה שהטרור שמאיים עלינו כרגע הוא לא אישי. כלומר, גם אם כל תושבי הצפון יהיו חמושים מכף רגל ועד ראש, זה לא ממש יעזור להם נגד הקטיושות. אז עד שלא ישתנה משהו ונחזור (נניח, וחלילה) לעידן של חדירות, מאפסנים את האקדח גבוה ורחוק מהילדים. אחר כך שוכחים מקיומו, עד שמשרד הפנים מזכיר לבעלים שפעם בשלוש שנים צריך ללכת למטווח לחדש את הרישיון.

סיבה נוספת לאפסן את האקדח היא העובדה שירי ספורטיבי, במטווח, נעשה יקר מדי. נכון, כניסה לא עולה המון - בדרך כלל 50 שקל לאדם, בלי הגבלת זמן. אבל מחיר התחמושת, משהו כמו 2.25-1.5 שקל לכדור תשעה מילימטר פשוט, הופך יום במטווח לתענוג יקר מאוד.

מה שכן - ומה שמעט מדי מחזיקי נשק מביאים בחשבון - הוא שיש דרך ביניים. מי שלא רוצה לוותר לגמרי על השימוש והאימון באקדח, אבל גם לא רוצה להיכנס להוצאות מיותרות, צריך פשוט להיערך מחדש.

הילד היורה

האילוצים שהוזכרו לעיל, שלא לדבר על הקשיים שמערים משרד הפנים על ציבור מחזיקי הנשק בישראל, גורמים לזה שבחנויות הנשק מצטברים כלי נשק משומשים. אלה מגיעים לסוחרים מאנשים פרטיים שנמאס להם מהאקדח שלהם, או מהחרמות של המשטרה, וביניהם מסתתר פתרון חכם לאלה שלא רוצים לוותר על החזקת נשק אישי: אקדחים בקוטר 0.22.

ה-0.22 הם אקדחים שמחירם סביר מאוד, שהתחמושת שלהם זולה בצורה משמעותית בהשוואה לאקחי תשעה מ"מ, והם גם עמידים לאורך שנים. קחו לדוגמה את האקדח שבתמונה, Ruger Super Single Six: קניתי אותו לפני 30 שנה בדיוק, כשעוד הייתי חייל (זה היה בימים שפנקס חוגר נתן לך זכות לקנות נשק. אפילו יותר מאחד). 30 שנה ו-30 אלף כדורים אחרי, ה-Ruger  עדיין מספק הנאה רבה לי ולבן שלי. במשך השנים השתמשנו בשני סוגי כדורים, LR 0.22 בתוף אחד ו- Magnum 0.22 בשני, ושמרנו על עלות סבירה. זה נכון גם לגבי התחזוקה, כי כשמשתמשים בכדורים בעוצמה נמוכה יחסית, האקדח פשוט לא סובל מבלאי.

אגב, אל תיתנו למראה המערבוני המיושן להטעות אתכם: האקדח עשוי ממיטב החומרים, עם הציוד המתקדם ביותר ולפי תקני הבטיחות המחמירים ביותר. זה אקדח לימוד מצוין, לצעירים או לחסרי ניסיון אחרים, עם מנגנוני בטיחות מעולים. בגלל שמדובר במנגנון הדק של "פעולה בודדת", מה שאומר שלפני כל ירייה צריך לדרוך את הפטיש לאחור, הירי בו נוח מאוד ובטיחותי אפילו לילדים: הרתע נמוך ומבנה הקת צר ומתאים גם לבעלי ידיים קטנות.

עד המלחמה זה יעבור

 אוקיי, אז הנה מה שאני מציע: למכור את האקדח הישן שלכם, זה שאתם גם ככה לא משתמשים בו, ולחפש אקדח 0.22 משומש. זאת הדרך הכי חכמה והכי זולה לשמור על רישיון הנשק - כי אין רישיון בלי אקדח, ומי יודע אם משרד הפנים לא יחמיר את התקנות עד שתחליטו יום אחד לחדש אותו. לא פחות חשוב, ככה יהיה לכם בהישג יד אקדח בטיחותי ואמין שאפשר ללכת איתו למטווח בלי לחורר את העו"ש. אחרי הכל, תמיד תוכלו לחזור לתשעה מ"מ אם אי פעם יתעורר צורך אמיתי בהגנה עצמית. כי עם כל היתרונות של ה-0.22 - ואל תשכחו את זה, כן? - לעצור אנשים רעים בצורה אפקטיבית זה הדבר היחיד שהוא לא יודע לעשות.