"צמיחת המשק תתמתן, אבל לא ניכנס למיתון"

לאחר 33 ימי מלחמה, הוצאות אדירות למימונה ופגיעה קשה כמעט בכל ענפי המשק בצפון, מעלה את השאלה מאין יגיע הכסף והאם המלחמה תאט את הצמיחה במשק שהחלה להראות אותותיה לפני פרוץ הקרבות.

3 כלכלנים בכירים - ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ד"ר יעקב שיינין מנכ"ל מודלים כלכליים ויורם גבאי, יו"ר פעילים - מתייחסים כאן לנזקים שנגרמו לכלכלה ומנסים לענות על השאלה לאן מועדות פני המשק.

כיצד להערכתם צריך לממן את עלות המלחמה? מסים, קיצוץ בתקציבי המשרדים האחרים או הגדלת הגירעון?

בפמן: "תחום תקציב המדינה צפוי להיות מושפע ממצב הלחימה הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות. בצד ההוצאות צפוי בשנת 2006 מיצוי רב יותר של המסגרת התקציבית מאשר בשנים קודמות. בתחום ההכנסות ממסים צפויה פגיעה שתמשך מספר חודשים. עם זאת, תנאים אלו מתממשים בזמן שהמצב ההתחלתי של התקציב הוא טוב - עודף תקציבי מראשית השנה, הכנסות ממיסוי עסקאות מיוחדות, הכנסות מהפרטה ויכולת טובה לגייס מימון בחו"ל.

"למרות ההשפעות התקציביות של הלחימה, הגירעון התקציבי השנה צפוי להיות 2% תוצר, נמוך מהמסגרת שנקבעה של 3% תוצר. ב-2007 צפויה עלייה בגירעון, אך לא פריצה של המסגרות. המשמעות של הערכות תקציביות אלו היא של עלייה מהותית בצרכי גיוס ההון הממשלתי בשוק המקומי החל מהרבעון האחרון של 2006 ובמהלך 2007. התפתחות כזו תשפיע ככל הנראה על רמת הריבית לטווח ארוך. למרות זאת, לפחות כעת התשואה לטווח ארוך של ה'שחר' מצויה ברמה נמוכה יחסית של כ-6.4% וכמעט לא הושפעה מאירועי החודש האחרון".

שיינין: "המזל שלנו שכלכלת ישראל היום במצב כל כך טוב שכמעט אין גירעון בשנת 2006 ולכן אפשר לממן את כל עלות המלחמה על ידי הגדלת הגירעון, כי גם אם נגדיל אותו הוא עדיין יהיה נמוך מ-2% תוצר ויעמוד בכל הקריטריונים הכי מחמירים שיש.

"אם נסיים את 2006 ביעד גירעון של פחות מ-2% תוצר למרות שאנו נושאים בעלויות המלחמה זה יהיה טוב. אם נקטין את הגירעון ונקצץ בתקציב - נאט את המשק וזאת לא הכוונה שלנו. מאורע כמו מלחמה הוא לא תקדים לשנה הבאה, מלחמה לא תיכנס לבסיס התקציב גם בשנה הבאה ולכן אפשר לחרוג לפעמים. אין שום סיבה בעולם לקצץ בתקציב, אם קבעת תקציב והוא נכון, אז למה לשנות? נפגענו מהמלחמה אז נסבול עכשיו גם בקיצוץ בתקציב?".

גבאי: "לגבי שנת 2006 הממשלה תשתמש בעודפי תת-ביצוע לצורך מימון ההוצאות. ב-2007 יהיה גידול בהוצאות הקבועות של הביטחון והמימון יהיה על ידי גידול מסוים של 3%-2.5% בגירעון. את היתרה נממן על ידי הקטנת הוצאות אחרות. אפשר להעלות את המע"מ חזרה ל-16%, אך אסור להעלות מסים באופן גורף".

למשרד הביטחון וצה"ל יש הסבר פשוט מאוד למחדלים שקרו במלחמה - הקיצוץ בתקציב הביטחון ועכשיו הם דורשים הגדלת התקציב. זה אפשרי?

בפמן: "ככל שידוע לי האוצר כבר עובד תחת הנחת עבודה של תוספת לתקציב הביטחון לחידוש מלאים, להפקת לקחים, להכנסת טכנולוגיות חדשות וכו'. בעניין הזה אין כיום מחלוקת. המחלוקת תתגלה מאוחר יותר, כאשר ידונו על גובה התוספת". 

שיינין: "אני תמכתי במשך שנים בכך שתקציב הבטחון יהיה תקציב רב שנתי וכך יידעו לאן הולכים. הגודל של התקציב ייבחן על ידי הוועדה שמינו ונראה מה הם יסיקו, צריך לשקם את הצבא ולהחזירו למצב ערב המלחמה. כדי להגיע ליעילות של המערכת וכדי שהתהליכים יהיה ברורים וקצרים יש צורך בקביעת תקציב רב שנתי למערכת הביטחון והיתה על כך החלטת ממשלה בעבר. כך המערכת הצבאית תוכל להתייעל ולתכנן לטווח ארוך יותר".

גבאי: "בתקציב 2006 ובתקציב 2007 נדרשת הגדלה חד-פעמית של 4 מיליארד שקל".

בממשלה מדברים על קיצוץ רוחבי בכל משרדי הממשלה. קיצוץ בחינוך, בריאות ומלחמה בעוני לטובת תקציב הביטחון.

בפמן: "אין בעצם קיצוץ רוחבי. האוצר חיפש בכל משרדי הממשלה תקציבים שרמת הניצול שלהם לא תגיע עד סוף השנה ל-100% והפחית משם את סכום ההוצאה. כלומר, נניח שבסעיף מסוים היו מיועדים 2 מיליארד שקל והניצול עד סוף 2006 יגיע ל-1.8 מיליארד שקל, משם לקחו 200 מיליון שקל. מכאן שאין כלל שינוי במסגרת ההוצאות של הממשלה. לפיכך, בשיטה הזו לא אמורה להיות פגיעה בתקציבי רווחה, חינוך, בריאות וכדומה כי מדובר בתקציבים לא מנוצלים ואם בתחומים הללו יש ניצול תקציבי של 100%, לא יגעו בהם".

שיינין: "אסור לקצץ. המשק הישראלי יכול לממן את פעילות הממשלה. אם נעשה קיצוץ רוחבי אנו נאט את הצמיחה ואיני רואה בכך כל הגיון".

ערב המלחמה, שיעור הצמיחה במחצית הראשונה של 2006 הגיע ל-5.9% בקצב שנתי. מה יהיה שיעור הפגיעה במשק עקב המלחמה והאם אנחנו הולכים למיתון או להאטה משמעותית בפעילות המשק?

בפמן: "כלכלת הצפון מהווה כחמישית מכלכלת ישראל. אוכלוסיות הצפון מונה כ-1.6 מיליון נפש, שהם קרוב לרבע מאוכלוסיית ישראל ולכן אירוע דרמטי המשפיע על אוכלוסייה זו הוא בעל השפעות מאקרו כלכליות ובנקאיות משמעותיות.

"רבע ממפעלי התעשייה בישראל מצויים באזור זה, השבתת הפעילות הכלכלית בצפון וחידושה עם תום הלחימה הם תהליכים עם השפעה מהותית לא רק על תחומים ברורים לעין כמו תיירות, מסחר ושירותים, אלא גם על תחום התעשייה. נתוני סחר החוץ לחודש יולי מצביעים על פגיעה בייצוא אשר סביר כי תמשך גם באוגוסט. ברור שתהיה פגיעה כלל ארצית בתיירות מחו"ל והתקווה שזו תהיה קצרה ככל שניתן. עם זאת, בצפון הדגש הוא על תיירות פנים.  

"תחזית צמיחת התוצר המקומי הגולמי עומדת על שיעור צמיחה של 4.5%-4%. עם זאת, נראה שהנתון הרלוונטי יותר נוגע לתוצר הסקטור העסקי בלבד. שם הפגיעה משמעותית ומדובר ב'מחיקה' של כשליש מהצמיחה שהייתה צפויה במהלך 2006 והפחתת תחזית הצמיחה מכ-6.5% לכ-4.5%.

"הקושי הכלכלי הוא בעיקר בקרב משקי בית ועסקים קטנים ובינוניים שפעילותם מופנית לשוק המקומי. לפירמות הגדולות יותר, בפרט אלו שלהן מרכיב הייצוא משמעותי, קל יותר להתמודד עם המצב, בפרט לאור המשך התפקוד התקין לרוב של הנמלים, ערוצי התחבורה, המערכת הפיננסית, מערכות התקשורת ועוד".

שיינין: "אני חושב שאם לא נקצץ ונשמור על רמת ההוצאות שתוכננה לשנת 2006 ו-2007 המשק לא ייכנס למיתון. טכנית, בשנת 2006 שיעור הצמיחה יהיה נמוך יותר כיוון שנפגע מאוד בימי הלחימה - הירידה בתיירות מחו"ל פגעה בנו. אני חושב שהשנה הצמיחה תהיה רק 3.5% והיא לא תהיה 5.5% וזה בגלל שהמלחמה פגעה קשה בכל התוצר של הצפון, והיא פגעה בתוצר של שאר הארץ. האם אנו יכולים לחזור לקצב של 5%-4.5%? בוודאי שכן. הפסדנו השנה 2% תוצר ואנו נרד השנה זמנית ל-3.5%".

גבאי: "אם המדיניות תנוהל כמו שצריך תהיה פגיעה בצמיחה של 1% השנה ו-1.5%-1% בשנה הבאה. לעומת זאת אם הממשלה תממן את הוצאות הביטחון על ידי מיסוי תהיה האטה משמעותית בצמיחה כמו במלחמת שלום הגליל. אסור לממשלה להגדיל משמעותית את הגירעון שיביא לעליית ריבית ופגיעה במשק".

בפמן: "מעבר לנזק הישיר והעקיף של פגיעה כלכלית שבאה כתוצאה מאבדן פעילות קיים 'אפקט דומינו' - במסגרת זו, שעלולה להמשך זמן רב יחסית אחר תום הלחימה, פירמה אחת עלולה להפיל אחרות".

שיינין: "הכל תלוי במדיניות הממשלה, הממשלה צריכה להיות ערה לכך שיש לתמוך בצפון שלא צריך לסבול בגלל המלחמה. הצפון מהווה 25%-20% מהתוצר והממשלה צריכה לדאוג לכך שלא יתמוטטו עסקים".

גבאי: "אני לא חושב שעסקים יתמוטטו. מס רכוש הקציב 5 מיליארד שקל לטיפול במי שנפגע ולמי שנוצרה בעיית נזילות יוכל לקחת הלוואה בתנאים מועדפים. בתוך חודשיים-שלושה נראה יציבות בעסקים בצפון. עצמאים אמנם נמצאים בקשיים, אבל זאת לא קריסה".

האם התייחסות המשקיעים הזרים לישראל השתנתה בעקבות המלחמה, האם קיים חשש לפגיעה בדירוג האשראי של ישראל?

בפמן: "כלכלת ישראל נכנסה ללחימה כשהיא מאופיינת בקצב צמיחה מהיר. עובדה זו היא בעלת חשיבות מכרעת ביצירת התנאים להתאוששות מהירה של המשק עם סיום הלחימה. הדברים באים לידי ביטוי ביציבות המרשימה של השקל ושל השווקים הפיננסיים של ישראל.

"עובדות אלו לא נעלמו מעיני חברות דירוג האשראי הבינלאומית וכולן אישררו במהירות את דירוג האשראי של מדינת ישראל. אחד הגורמים החשובים בתמונה זו היא העוצמה יוצאת הדופן של חשבונות החוץ של ישראל. בתוך תמונת חשבונות החוץ יש את הזרימה האדירה של השקעות לישראל, ובעיקר השקעות ישירות של בעלי עניין אסטרטגיים המבקשים לפעול בישראל. אמנם, הן לא תמיד מביאות לזרמי מט"ח המגיעים לשוק, אך הן משפיעות באופן משמעותי על ציפיות המשקיעים ואמונם בכלכלת ישראל. על רקע זה, השקל מוכיח את עצמו כמטבע חסון, ההולך ומתחזק למרות חוסר היציבות הרבה שהייתה בשווקים המתעוררים ומצב הלחימה בצפון".

שיינין: "אני לא חושב שדירוג האשראי ישתנה. כלכלת ישראל חזקה ואפילו מלחמה לא תגרום לנזק למשק מהבחינה שתיפגע ביציבות או תערער אותה, ולכן אני לא חושש לדירוג האשראי של ישראל. אני מקווה שגם המשקיעים לא יראו במשק הישראלי פחות אטרקטיבי".

גבאי: "דירוג האשראי של ישראל לא ירד בתקופת המלחמה ואם משרד האוצר והממשלה יפעלו נכון, לא תהיה פגיעה בהערכת המשק. מבחינת המשקיעים הזרים חשוב שתקציב 2007 יהיה מהיר ו'נורמלי. חברות דירוג האשראי בוחנות 3 פרמטרים במשק הישראלי: גירעון הממשלה, החוב הלאומי והאינפלציה".

האינפלציה מתחילת השנה הסתכמה ב-1.7% ומדד חודש יולי עלה ב-0.1%. האם הריבית במשק שעומדת על 5.5% מתאימה למצב בו שרוי המשק כיום? 

בפמן: "מדיניות בנק ישראל צפויה להמשיך ולשמור על סביבת יציבות מחירים. המשמעות המעשית של הערכה זו היא תגובה לכל איום על יציבות זו. להערכתנו, מהלך העלאת הריבית בישראל קרוב מאוד למיצוי ונראה שבמהלך שנת 2007 ייווצרו תנאים לראשיתה של הורדת ריבית. בהתאם לכך, תחזית האינפלציה ממשיכה להיות בקרבת אמצע יעד יציבות המחירים".

שיינין: "חלק משיקולי הריבית במשק תלוי בגובה הריבית בארה"ב שם היא כיום 5.25%. ההערכות הן שלמרות שנדחתה ההחלטה להעלות את הריבית בארה"ב היא תמשיך לעלות אם מחירי הנפט ימשיכו לעלות, ואז גם לנו לא תהיה ברירה לעלות את הריבית. הריבית בישראל יכולה לנוע בין 6%-5.5% אם בארה"ב יעלו את הריבית. צריך להיות פער בין הריביות כך שבישראל הריבית תהיה גבוהה יותר - כי כאן יותר מסוכן מארה"ב".

גבאי: "בהתייחס לרמות הסיכון שגדלו, זו הריבית הראויה המשק".