ס. יזהר - מורה ואדם
שולמית אלוני נפרדת מהמחנך שלה - הסופר ס. יזהר, שהלך לעולמו בגיל 89. "יזהר נשאר נאמן לעצמו, כמורה, כסופר, כאזרח, כאדם"
היו לי הרבה מורים טובים, אפילו טובים מאוד, אך מורה כיזהר לא היה. הוא היה מחנך שלנו בכתות ט' ו-י' בכפר הנוער בן שמן וכל אשר הקנה לנו הפך לנכסי צאן ברזל. מעולם לא הכתיב ולא בדק מחברות אך הפך אותנו לסקרנים, חידד את חושינו והקנה ידע רב.
כאשר לימד שירה בסוף השיעור כבר ידענו, על כל פנים אני ידעתי, את השיר בעל פה. זוכרת עד היום. בהיסטוריה הקנה לנו את ערכי הנאורות, את המהפכה הצרפתית, עלינו איתם על בריקדות ושוטטנו בארמונות ורסיי. נלחמנו עם נפוליאון בכל מלחמותיו ובעקבות נפוליאון ערכנו משפט ציבורי על מי עושה את ההיסטוריה, הגיבור או שהגיבור הוא פרי דרכי ההיסטוריה. טולסטוי מול קרלייל. "מלחמה ושלום" מול "גיבורים ועבודת גיבורים". ספרות המאה ה-19, ראשית ההתעוררות הלאומית - "אביב העמים". שפע של דעת והנגזר ממנה והכל תוך פעילות אקטיבית של התלמידים.
ס. יזהר (מימין) ושמעון פרס. אהבת האדם באשר הוא אדם
יזהר היה בן הארץ, הכיר את נופיה, דרכיה, צמחייתה והחי בה והרבה לטייל איתנו בנתיבות שלא הכרנו. בזמנו הוא השביע אותנו להגנה. וזכור לי מעשה ועניין שהפך אצלי למורה דרך. נשלחנו לתרגילים של א"ש לילה (א"ש - אימוני שדה). הכפר בן שמן היה מוקף בישובים ערביים וצריך היה לחזור בהתגנבות יחידים. מישהו שאל: "איך נמצא את הדרך, מה יקרה אם נלך לאיבוד?". תשובתו היתה: "אתם מכירים את כוכב הצפון, למדתם את המפה, לא תלכו לאיבוד!". בהקשר זה היתה לנו שיחה על כוכב הצפון שגלשה לדיבור על דרך חיים. "אדם שיש לו דרך, שיש לו 'אני מאמין', גם אם פעמים קשה ללכת בה, גם אם יש בדרך מכשול יסוב סביבו אך אל יגרר בשביל החדש, אף אם הוא סלול, ויחזור לדרכו ויישאר נאמן לעצמו". יזהר בהחלט נשאר נאמן לעצמו, כמורה, כסופר, כאזרח, כאדם. הומניסט, איש אשכולות, בן האדץ ואוהב אדם, כל אדם באשר הוא אדם ועל כן גם היה אוהב שלום.
והערה אחרונה. אף שהיה סופר גדול והעברית שלו היתה עשירה ורבת גוונים הוא לא היה איש מליצות. בעיני זו אחת ממעלותיו הגדולות.
