נדל"ן ברמת הגולן: לא מתרגשים מדיכטר

השר לביטחון פנים, אבי דיכטר, אמר השבוע כי נסיגה מרמת הגולן היא לגיטימית תמורת שלום אמת עם סוריה. שר האוצר, אברהם הירשזון, היה בדיוק באותו זמן בסיור באצבע הגליל. כאשר הגיעו לאוזניו הדברים של דיכטר הוא החליט "לחתוך" ולנסוע מיידית לרמת הגולן כדי להיפגש עם ראש המועצה האזורית גולן, אלי מלכה. בפגישה הודיע הירשזון למלכה כי בכוונתו לרכוש בית באחד מיישובי רמת הגולן. 

להירשזון יש יחס חם לרמה עוד מתקופת כהונתו כשר התיירות, ולפני כחודש וחצי אף קיבל  שם אזרחות כבוד. בטקס החגיגי אמר הירשזון כי ההשקעה בגולן ובגליל היא יעד

אסטרטגי, וכי הוא מתעתד ליישם תוכנית ארוכת טווח, שתעלה את האזור לסדר העדיפויות הלאומי.

ימים ספורים לאחר מכן החלה המלחמה שטרפה את הקלפים ואת סדר העדיפויות הלאומי, שמה של סוריה עלה תכופות ובאותה נשימה הוזכרה גם רמת הגולן. וכמו בכל פעם שעולה שמם של אסד וסוריה - עולות שאלות אודות הלגיטימיות שבפיתוח הגולן.  

ברמה לא ממש מתרגשים מדבריו של דיכטר, לפחות לא באופן גלוי.  ראש מועצת קצרין, שמואל בר-לב, אומר כי "מדובר בספין תקשורתי, בבלון שהופרך וייעלם. אנשים פה לא רואים אפשרות על ירידה מהרמה. להפך, הרמה ממשיכה להתפתח, יש הגירה חיובית". גם דיוויד ספלמן, מנהל מחלקת קליטה במועצה האזורית גולן אומר: "לא שמענו על ביטול של שום עסקה בעקבות המלחמה בצפון או הדברים של דיכטר".

ואכן, מאז שנת 2001 ועד היום התיישבו ברמת הגולן כ-1,100 משפחות. "ביום העצמאות האחרון חגגנו עם המשפחה האלף שהצטרפה לפרויקט ההרחבות החדשות בגולן ובקצרין", מספר ספלמן. "בשטח המועצה האזורית גולן והמועצה המקומית קצרין גרים כיום כ-20 אלף תושבים". 

בחמש השנים האחרונות עושות המועצות גולן וקצרין מאמץ אדיר למשוך משפחות צעירות ממרכז הארץ שיאכלסו את הרמה ובכך יעזרו להן להתגבר על בעיה דמוגרפית קשה. ההתיישבות מתמקדת בהרחבות מושבים וקיבוצים ובהקמת שכונות בקצרין.

מה יכולה הרמה להציע להירשזון?

מה, אם כן, יש לרמה להציע למתיישבים חדשים, ביניהם שר האוצר הירשזון? עיקר אכלוס הרמה מבוצע בהרחבות יישובים קהילתיים וקיבוצים חילוניים, דתיים ומעורבים. 24 מתוך 33 היישובים היהודיים ברמה פתחו שעריהם למתיישבים חדשים. הבולטים שבהם - הקיבוצים מרום גולן ונטור והיישוב החדש מצוק עורבים. בקרוב יתווספו לרשימה שלושה יישובים נוספים - מבוא חמה, אודם ושעל.

אבי דיכטר טורבינות רוח רמת הגולן (צילום: אורן יהודה, חגי אהרון)

היישובים מציעים מגרשים בסדר גודל של 700 מ"ר עד דונם, עליהם ניתן לבנות בתים של עד 250 מ"ר בשיטת "בנה ביתך".

את הקרקע עצמה מקבלים המתיישבים ממינהל מקרקעי ישראל חינם, ועליהם להוסיף עלות פיתוח של 130-120 אלף שקל. עלות הבנייה עצמה בשיטת "בנה ביתך" היא נגזרת של גודל הבית ומפרט הבנייה. לרוב, קיימת אפשרות להקמת שני צימרים בחצר הבית.  

בנוסף, בחלק מההרחבות מיושמת שיטת ה"דגמים" באמצעות בנייה מרוכזת. במסגרת זו בוחרים הרוכשים בית צמוד קרקע מתוך מספר דגמים המוצעים להם בשטח בנוי של 200-100 מ"ר. מחיר לדוגמה  לבית של 100 מ"ר: 550-520 אלף שקל. היזם בבנייה המרוכזת היא החברה הכלכלית של המועצה האזורית גולן. היא גם זו שמבצעת את פיתוח התשתיות לשכונות "בנה ביתך".

קצרין: רובע חדש בבנייה

בקצרין, המונה כיום כ-7,500 תושבים, החלו בימים אלה עבודות התשתית להקמת שכונת "רובע חן".  את עיקר הבנייה בקצרין מבצעת חברת "דקל אחר" בהנהלת חיים אוחיון. החברה החלה לבנות בקצרין ב-1996 ומאז הקימה כ-250 יחידות דיור. 

בשכונה החדשה ייבנו 32 יחידות דיור צמודות קרקע דו-משפחתיות. החברה מציעה כיום בתים בשטח בנוי של 200-100 מ"ר על מגרשים של 300 מ"ר עד חצי דונם במחירים של 170-120 אלף דולר. בנוסף, ממשיכה החברה לעבות שכונות נוספות שבנתה, בהן גם "רובע בתרא".

לדברי אוחיון, עיקר האכלוס כיום ברמת הגולן הוא בהרחבות היישובים הקהילתיים. "החל מ-2003, עם ביטול מענקי המקום מטעם המדינה, אנחנו מרגישים ירידה במכירות. עיקר המכירות כיום הן במסגרת משפרי דיור בתוך קצרין", אומר אוחיון.   

לדברי ראש המועצה, שמואל בר-לב, השאיפה היא כי בתוך 3 שנים תעבור קצרין את רף 10,000 התושבים. 

ומה לגבי תעסוקה? 

אחת השאלות המטרידות בכל הקשור למקום כמו רמת הגולן היא שאלת התעסוקה, ממנה יהיה פטור כמובן השר הירשזון. תושבי הרמה מתפרנסים מחקלאות, תיירות (בין השאר צימרים), מקצועות חופשיים, תעשייה, מוסדות חינוך ושירותים.

התושבים מתגאים בכל הזדמנות באיכות חיי הקהילה, בנוף הייחודי וברמת החינוך הגבוהה, אולם רק בשנתיים האחרונות העלו הילוך בכל הקשור ליצירת מקומות תעסוקה.

"יש מהפכה שקטה בנושא הזה", אומר בר-לב. "בשנים האחרונות ייצרנו כ-250 מקומות עבודה נוספים במגוון מקצועות, בדגש על תחום ההיי-טק. בנוסף, מוקם מרכז מבקרים גדול שייצר עוד כמה עשרות מקומות עבודה". לדבריו, שיעור האבטלה בקצרין עומד כיום על פחות מ-7%.

במועצה האזורית גולן טוענים כי בשנים 2006-2005 נעשה מאמץ מיוחד בכל הקשור לפתוח כלכלי וקידום יזמות, שתביא ליצירת מקומות תעסוקה.

הרחבת קיבוץ גשור רמת הגולן (צילום: אפי שריר)

המועצות בגולן הקימו מינהלת לפיתוח כלכלי ולקידום יזמות, המאגדת בתוכה את כל הגופים הכלכליים בגולן (פל"ג, החברה הכלכלית, ועדה חקלאית, עמותת תיירות וקולחי גולן). המינהלת פועלת מול משרדי הממשלה להשגת מענקי סיוע ליזמים. בנוסף, מאתרת המינהלת חברות ומפעלים, גדולים כקטנים, ממרכז הארץ ומנסה לעניין אותם בפיתוח הרמה.

הפרויקטים הבולטים: בחודשים הקרובים צפוי להיפתח המרכז לתעשיות מתקדמות - קריית ההיי-טק של הגולן באזור התעשייה של קצרין. במבנה הראשון בגודל 3,500 מ"ר תפעל חברת האלקטרוניקה "מולטיסורס", בבעלות היזם אבי ויינריב, שתעתיק מקומה מהרצליה פיתוח ותספק בתוך 3 שנים כ- 120 מקומות עבודה למהנדסים ולטכנאים.

פרויקט נוסף במקודם בימים אלה הוא מיצוב הגולן כאזור יין בסגנון עמק הנאפה בקליפורניה. מינהל מקרקעי ישראל נערך למכרז להחכרת שטחים בגולן לטובת הקמת חוות יין בגולן. במסגרת המכרז, יציעו המינהל והמועצה האזורית גולן עשרה מגרשים, של 250 דונם כל אחד, להקמת חוות יין. 200 דונם מתוך השטח המוצע מיועד לשתילת כרמים, וב-50 דונם הנותרים יוכלו הזוכים במכרז לבנות יקב ועוד 21 יחידות אירוח גדולות ומפוארות.