הרווקה המקוונת, קווים לדמותה
אמרו שאשה היא כמו יין, משתבחת עם השנים. אבל אחרי שתיים-שלוש כוסיות הראש קצת מסוחרר והכל מקבל את אותו הטעם. גם סקירת פרופילים באינטרנט היא כזו: פתאום נראה לי שכל הבחורות דומות - אוהבות למצות את החיים, אוהבות את המשפחה והחברים ועברו את שלב המשחקים
אז הנה אני שוב מוצא את עצמי באחד מערבי השבוע נכנס לסופר של החיים, במטרה לתור אחר אהבת חיי ובתקווה שנגלוש יחד לעבר השקיעה. הדרישות שלי בסך הכל צנועות: אני מחפש בחורה שנראית טוב, חכמה, מצחיקה, טובת לב, רגישה ועוד שאר ירקות, בקיצור מישהי שעד עכשיו לא הראתה איזשהו סימן חיים. אז אולי באינטרנט? הנה, הבחורה שתמיד רציתי נמצאת במרחק של קליק.
אחרי חיפוש קצר אני מקבל כ-7,000 פרופילים. נהדר, אין כמו להרחיב את מעגל ההיכרויות שלך בשביל למצוא את האחת והיחידה! היה פעם מי שאמר שאשה היא כמו יין טוב, משתבחת עם השנים, אבל מי שהשתתף בטעימת יינות יודע שאחרי שתיים-שלוש כוסיות הראש קצת מסוחרר והכל כבר מקבל את אותו הטעם. אחרי מעבר על כמה פרופילים עולה בי תחושה דומה, פתאום נראה לי שכל הבחורות דומות איכשהו, כולן אוהבות למצות את החיים, אוהבות את המשפחה והחברים, עברו את שלב המשחקים, מעריכות חוש הומור ולא ממש מבינות מהי קלישאה.
אני מודה, אני מחפש מישהי רצינית, אבל אני בכל זאת גבר, ולכן אני מתביית בהתחלה על אלו שהצטלמו בביקיני או במחשוף נאה וקוראות לעצמן "לוליטה" או "ונוס". באותו רגע, החלק במוח של כל גבר שיודע להבחין בין אתרי פורנו לבין אתרי היכרויות נכנס לוורטיגו, ואני מאבד כל קשר עם המציאות. אחרי כמה שניות אני יוצא מזה בקושי וממשיך בטיסה לעבר היעד.
מה לעשות שבעולם של היום הנחתום הפך לשף
מבין ה-7,000 שעלו בחיפוש, כמחצית משתמשות באחד מהמשפטים הבאים: "אין הנחתום מעיד על עיסתו" - אבל מה לעשות שבעולם של היום הנחתום הפך לשף, העיסה לפוקצ'ה, ומה שלא משווק לא נמכר. "תמונה אחת שווה אלף מילים" - אבל לפעמים רק מילה אחת נכונה שלך יכולה להיות שווה יותר מאלף תמונות טובות! ו"רק על עצמי לספר לא ידעתי" - רק להזכירך שהמשפט הבא בשיר המקורי של רחל הוא "צר עולמי כעולם נמלה". אז אם את קוראת עכשיו את הטור הזה וחושבת להשתמש באחד מהמשפטים השחוקים האלה, אני רוצה לשאול אותך בשפה שלך, האם היית מוכנה לקנות את אותה החולצה שעוד אלפי בחורות לובשות? אז למה באינטרנט כן? ויש את אלו שרוצות ללכת עם אבל להרגיש בלי: "אני לא יודעת מה אני עושה פה?", "מאלצים אותי לכתוב 100 תווים", "לא מאמינה בזה אבל אני עדיין פה...". נראה לי שגם תחת החופה שלך זה בערך מה שתגידי, ואני לא רוצה להיות נוכח איתך ברגע הזה.
ועכשיו לאחת הבעיות הקשות לפיצוח העומדות בפני כל גבר המחפש אהבה באינטרנט: השלב בו את מכריזה על מבנה הגוף. יש בחורות המעידות על עצמן שמבנה הגוף שלהם "פרופורציונלי". למי? למה? לפריים של המצלמה? לתפאורה מאחור? סליחה, אבל אני פשוט מוכרח להסביר לך משהו על גברים. לנו לא מוכרים כל התיאורים האלה "פרופורציונלי", "אצילי" (מה את, סוס?), "ממוצע". מה עוד? "מדיום רייר"? המוח שלנו הרבה יותר מוגבל משלכן ויכול לעבד מקסימום שלושה קריטריונים: כוסית, עוברת ושמנה, כל אחד והטעם שלו, אז אולי תעשי לנו את החיים קצת יותר קלים?
ואז אני נתקל באלו ששמות תמונה ולא כותבות כלום, משמע באות להגיד לי, "אני כוסית, ושכולם יקפצו לי". תגידי, היית באה לראיון עבודה ואומרת למראיין "אני כוסית, כדאי לך לקבל אותי"? ולחילופין יש את אלו ששמות תמונה אבל גם לא שוכחות לציין שהן נראות מצוין. על טעם ועל ריח אין להתווכח, אבל אולי בכל זאת תני לי להחליט על זה, אחרי הכל בשביל זה יש תמונה, לא?
תופעה פונטית קשה תוקפת כחמישה אחוזים מהאוכלוסיה
יש גם את זו שהיא "אשה ילדה" (אבל אני לא פדופיל); את זו שהיא "עולם שלם של גוונים וצבעים" (לא תודה, אני מחפש חברה, לא מעצב פנים); זו ש"אוהבת הרבה חופש" (קיבלת!); זו ש"נראית הרבה יותר טוב במציאות" (אני כנראה אף פעם כבר לא אדע); "מפנקת ומתפנקת" (יש לי חתול); "איכותית" (אני לא מחפש מצלמה דיגיטלית); "יציבה" (אני לא מחפש כוננית); "קלילה וזורמת" (נו באמת, בגלל זה את באתר הזה כבר חמש שנים? תגידי כבר "ביקורתית ובררנית", האמת תמיד מנצחת).
לבסוף נשארתי עם תריסר בחורות, חמודות, מקוריות, עמוקות, נראות טוב ועם פוטנציאל למשהו מעניין. שלחתי לכולן איזה אימייל מגניב וחיכיתי לתשובה, וחיכיתי וחיכיתי וחיכיתי...
אחרי שבוע נפגשתי עם מישהי אחרת שזוג חברים הכיר לי. משהו בתנועות שלה עשה לי את זה, והיה לה גם ריח מיוחד, נעים כזה.
לפנייה לכתב/ת 
