יש סיכוי לגישור לאחר כל מה שעברנו?

שאלה:

אנחנו בני זוג שמעוניינים לקיים הליך גישור, אבל היחסים בינינו מעורערים, לאחר הליכים רבים שקיימנו בבית המשפט לענייני משפחה, כולל הוצאת צווי הרחקה לבעלי על פי בקשתי. האם יש סיכוי לבני זוג כמונו לנהל הליך של גישור?

תשובה:

אתם יכולים לנהל הליך של גישור, אבל יהיה עליכם להישמע להוראות והכללים הנהוגים בתחום זה. אחד הכללים החשובים ביותר הוא לשמוע את הצד השני מבלי לקטוע אותו ולתת כבוד זה לזה. אם תנהגו בסבלנות, בכבוד, ולא תפגעו זה בזו תוך כדי ניהול הליך זה - תוכלו להפיק תועלת מגישור. בנוסף, המגשר תמיד יוכל ברגע של להט בין הצדדים לנהל פגישות נפרדות ולשמוע כל צד בנפרד.

לדוגמה, הגיע למשרדי זוג נשוי לניהול הליך של גישור, נקרא להם עופר וגלי, לאחר שפג תוקף צו ההרחקה שהוציאה האשה נגד הבעל. הבהרתי לצדדים מראש כיצד ינוהל הליך הגישור, ובכל פעם שחשתי כי מתחילה התחממות של צד כלשהו, ”שיקפתי" לו את מצבו - ומיד הבהרתי לו מהם הכללים הנהוגים, ועל איזה כלל הוא עבר. כדאי לציין כי בתחילת הליך הגישור הצדדים חותמים על הסכם גישור, בו נאמר מפורשות שהם מתחייבים לקיים את כל הכללים, כולל כיבוד הצד השני בזמן שהינו מדבר ואי כניסת האחד לדברי השני, כדי לא להכשיל את ההליך.

"בעלי הדין מתחייבים לשתף פעולה עם המגשר, לקיים את הליך הגישור בהגינות ובתום לב ולגלות מידע הדרוש כדי ליישב את הסכסוך ביניהם בדרך של הסכמה מרצון".

"עם תחילת הליך הגישור מתחייבים בעלי הדין שלא לנקוט בהליך משפטי האחד כנגד השני, ואם כבר קיים הליך בפני ערכאה כלשהי, מתחייב אותו צד שנקט בהליך לעכב ההליך ולהודיע לאותה ערכאה כי הינו מצוי בהליך גישור".

קיימנו פגישות מידי יום, ולאחר שבועיים של פגישות משותפות ונפרדות עם בני הזוג, הם הגיעו להסכם גירושים. ההסכם קיבל תוקף של פסק דין תוך שבועיים נוספים, בבית המשפט לענייני משפחה. השופטת שאישרה את הסכם הגירושים הביעה את פליאתה על תמימות הדעים שבין הצדדים, לאחר שטיפלה בעניינם בתיק זה בבית המשפט לענייני משפחה במשך שנתיים בהליכים מתמשכים, כולל הוצאת צווי הרחקה עקב אלימות מילולית ופיזית .

אחת הבעיות העיקריות שהיו בין בני הזוג היתה פחדו של הבעל מהאפשרות שאשתו, בעלת דרכון אמריקאי, תצא מהארץ עם הבת מעבר ל-30 יום. הוסכם שאין לאף צד האפשרות להגר עם הבת לחו"ל. עוד הוסכם כי כל צד, ובפרט האשה, יוכל לצאת לחו"ל עם הבת בחופשות הלימודים, עד 30 יום בלבד, לאחר קבלת הסכמת הצד השני מראש ובכתב.

לפתרון הבעיה נקבע מנגנון, לפיו אם האשה תשהה עם הילדה מעבר ל-30 יום בחו"ל - דמי המזונות יופחתו באופן משמעותי, והאשה תצטרך לשאת בעלויות הבעל על שיחות טלפוניות וכרטיסי טיסה הלוך חזור עד שש פעמים בשנה. כל זאת מבלי לפגוע בזכות הבעל לנקוט כל פעולה למניעת שהייה ממושכת של הילדה בחו"ל .

"המגשר ו/או בעלי הדין יכולים להפסיק את הליך הגישור בכל עת".

• עו"ד עליזה בן-יצחק (אבני) היא מגשרת ונוטריון.

האתר של עליזה