שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הטיל שכופף את אגרוף הפלדה
    למרות שטנק המרכבה זכה בתואר הטנק הבטוח בעולם, נפגעו טנקים בצורה קשה מטילי נ"ט. מדובר במספרים נמוכים רק במעט מאלו של מלחמת לבנון הראשונה. בחיל השריון טוענים שהחיילים שנשלחו לקרב לא התאמנו מספיק, וכי ציוד בסיסי שהיו רגילים למצוא בכלים המשוריינים פשוט נעלם ממנו

    מדוע כוחו של הטנק הממוגן ביותר בעולם לא עמד במלחמת לבנון השנייה? פעמים רבות מדי במלחמה הזו הוכרע האדם שבטנק, ובחיל השריון עורכים חשבון נפש, ממנו עולה כי הכישלון נובע מהקיצוץ התקציבי, אך גם משימוש בלתי מושכל בכלי המשוריין בשטח האויב, ומחוסר הניסיון של החיילים בשטח.

     

    50 טנקים של צה"ל נפגעו במהלך המלחמה בלבנון, 30 חיילים וקצינים נהרגו בשורה של תקריות, יותר ממאה נפצעו, בהם שני מפקדים גדודי שריון. זו הסטטיסטיקה היבשה של פעילות חיל השיריון על כל חטיבותיו וגדודיו במלחמה.

     

    האם ניתן היה להפחית את מספר הנפגעים בנפש? ככל שהתחקירים מתקדמים ונוספים פרטים על ההיערכות המוקדמת, שאלה זו מתחדדת. גורם בכיר במערכת הביטחון הסביר ל-ynet: "במהלך הקרבות בלבנון השתתפו הלכה למעשה 350 עד 400 טנקים, וניתן כבר כעת להעריך שהם עמדו בפני כמה אלפים בודדים של טילי נ"ט, רובם מתקדמים בעלי כושר חדירה מעולה לתוך הטנקים".

     

    לדבריו, "אפשר להבחין בכך שאנשי החיזבאללה הכירו את הטנקים, את המאפיינים שלהם, הם ידעו מתי ואיפה לירות על מנת להשיג פגיעה מירבית".

     

    תנאי הפתיחה של חיילי השיריון עם פרוץ המלחמה לא היו הטובים ביותר: חיילים רבים עסקו לפני המלחמה בפעילות ביטחון שוטף מחוץ לטנקים, ולא התאמנו באופן משמעותי בפעילות שטח שדומה לזו שבדרום לבנון. שנית, הטנקים לא נהנו בשנים האחרונות מעדיפות מצד בכירי מערכת הביטחון. קיצוצים תקציביים הביאו לפגיעה במערך. שלישית, כך לדברי בכירי המערכת, לא נעשה שימוש מושכל בכלי השריון הכבדים.

     

    "בקרבות רבים בלבנון הטנקים לא ביצעו תנועה ואש. הם היו 'סטטיסטים'. במקום לנצל את היתרונות האדירים שיש להם, הביאו לידי ביטוי דווקא את החסרונות שלהם בכך שהפכו אותם לפגיעים ומגושמים", אמר הגורם הבכיר, שהודה כי גם היכולות של טנק המרכבה החדיש ביותר - סימן 4 - כמעט ולא הורגשו במלחמה. "הטנקים שלנו הם הממוגנים ביותר בעולם, אבל אין דבר כזה 100% הגנה. רק אם מנצלים את היתרונות, הופכים אותם לפגיעים פחות".

     

    הנתונים על חלק מהקרבות כה קשים עד שהוא מדמה את הטנקים ל"אדם שיד אחת קשורה מאחורי גבו והוא מושיט את הלחי כדי שיסטרו לו. אחר כך שואלים למה הוא נפגע".

     

    בלי תקציב, בלי מיסוך עשן

    גם הסטטיסטיקה לא מעודדת: 22 טנקים ספגו טיל נ"ט שהצליח לחדור את הפלדה הכבדה (בעשרה היו 23 הרוגים, ביתר נגרם רק נזק לכלי). 44% מהטנקים שנפגעו נחדרו. במלחמת שלום הגליל עמד מספר זה על 47% ואילו במלחמת יום כיפור - 60%. ביומיים האחרונים למלחמה, בקרבות בסלוקי ובמרג' עיון, נפגעו 14 טנקים. בצה"ל החליטו שלא ניתן לשקם חמישה מבין הטנקים הפגועים, שניים מהם נפגעו ממטען גחון (אחד מהם הוא מרכבה סימן 4) ושלושה מטילי נ"ט.

     

    בנוסף לקיצוצים בתקציבי הרכש של טנק המרכבה, (ממיליארד שקל בשנה קוצץ התקציב לכ-750 מיליון שקל), מספר מערכות בטנק "נעלמו". כך למשל תחום פצצות המרגמה. קנה השיגור נותר, אך לא נרכשו פצצות. כמו כן, חיילי מילואים שגוייסו למלחמה נדהמו לגלות שהם אמורים להכנס פנימה ללבנון כשאין אופציה למסך את הטנק. מיסוך האזור שבו מוצב הטנק מאפשר להסוות את מיקומו, ולמנוע ירי לעברו. מפאת הקיצוצים התקציביים, נמנעה האופציה הזו מהחיילים בשטח. 

     

    באשר למיגון האקטיבי - בשנת 2004 הוחלט על המשך פיתוח מערכת "מעיל רוח" שאמורה ליירט טיל שנורה לעבר הטנק. הפיתוח אמור להסתיים רק באמצע 2007, ואיש לא דיבר על הצטיידות. מנגד קיימת גם מערכת "חץ דורבן" של תע"ש, שבמערכת הביטחון מביעים בה עניין. אולם עד כה טרם התקבלה החלטה חדשה בנושא. 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: דובר צה"ל
    מרכבה סימן 4. הבטוח בעולם
    צילום: דובר צה"ל
    צילום: איי אף פי
    בלי מיסוך (ארכיון)
    צילום: איי אף פי
    האדם שבטנק. לא מאומן (ארכיון)
    צילום: רויטרס
    מומלצים