שתף קטע נבחר

החוכמה: לדעת מה לומר, מתי ואיך

למזלנו, אצל רוב האנשים הזוגיות אינה ויכוח אחד ארוך ומתמשך. אבל יש זמנים בחיי כל זוג, שבהם חשים בני הזוג שהם לא מתקשרים בצורה אפקטיבית זה עם זה. כדי להגיע למערכת תקשורת בה המסרים משודרים ונקלטים כראוי, חשוב ללמוד איך לבטא רגשות שליליים בצורה יעילה, ומה שיותר חשוב - איך להקשיב לתחושות שליליות בלי להתחיל להתגונן

פעם ראיתי קריקטורה שתיארה את הסצינה הבאה: שני גברים יושבים בבר ושותים בירה. האחד מקשיב, וחברו משתף אותו בגילוי אישי: "אם הייתי יודע איך הולכים להיות הנישואים, הייתי מצטרף למועצת התלמידים בתיכון, כדי ללמוד איך להתווכח..."

 

למזלנו, אצל רוב האנשים הזוגיות אינה ויכוח אחד ארוך ומתמשך. אבל יש זמנים בחיי כל זוג, שבהם חשים בני הזוג שהם לא מתקשרים בצורה אפקטיבית זה עם זה. הדוגמה המובהקת ביותר היא כאשר זוגות מתווכחים לעתים קרובות מדי. דוגמה פחות גלויה, אבל לא פחות נפוצה, לתקשורת בלתי יעילה, היא כשאחד מבני הזוג או שניהם מרגישים שלא מבינים אותם, שלא מעריכים אותם, או שמזלזלים בכבודם.

 

כשזוגות אינם מתקשרים בצורה יעילה, כשהם לא מקבלים את רוב הצרכים הבסיסיים שלהם מהמערכת הזוגית אני מנסה ללמד אותם מיומנויות תקשורת, שאני מאמין שהן בסיסיות להצלחת הזוגיות. אם אחת המיומנויות הבאות לקויה אצלכם, אתם עלולים להגביל באופן משמעותי את מה שתוכלו להשיג כבני זוג ממערכת היחסים שלכם. אם יותר מאחת מהמיומנויות האלה לקויה אצלכם - כל הזוגיות שלכם עלולה להיות בסכנה.

 

1. לבטא תחושות שליליות בצורה יעילה 

המונח "תחושות שליליות" מתייחס לאותן תחושות שאנחנו בדרך כלל לא נהנים לשמוע עליהן מאחרים. הן כוללות: מרירות, כעס, אכזבה ותסכול. כמו שלא ייתכן קר בלי חם, או למעלה בלי למטה, כך גם לא יכול להיות חיובי בלי שלילי. לכן, כדי לזכות בחיי זוגיות מאושרים, חשוב לדעת איך לבטא בצורה יעילה את התחושות השליליות שיש לנו כלפי בני הזוג. אם תביעו את תחושותיכם השליליות בהתפרצות בלתי נשלטת של כעס אלים, התוצאות עלולות להיות הרסניות לגבי הזוגיות והמשפחה שסביבה. אבל גם כשהתחושות השליליות מובעות בדרך נשלטת יותר - כלומר, אם אתם משתמשים בציניות, לעג או הקנטות - התקשורת לא תהיה יעילה.

 

תחושות שליליות צריך לבטא, כדי שבני הזוג יוכלו להתאמץ לענות זה על צרכיו של זה. כשמחזיקים בבטן את כל התחושות, עלולים לגרום יותר נזק יותר מאשר תועלת, והצטברות של מתח כמו בסיר לחץ.

 

אריק הוא דוגמה טובה למישהו שמעולם לא למד איך לבטא תחושות שליליות בלי לתקוף. בכל פעם שהיה מוטרד ממשהו שאשתו שירה עשתה או אמרה, הוא היה תוקף עם כזה ארס בקולו, ועם כזה זעם על הפנים, שהיא היתה נחרדת. למחרת, הוא היה שותק ומזעיף פנים מתוך בושה ומבוכה, מבטיח לעצמו ולאשתו שהתפרצות כזאת לעולם לא תחזור על עצמה.

 

אריק התחיל לבלוע כל הערה ששירה אמרה לגביו ושלדעתו היתה משפילה, מבזה, או פוגעת. ואז, יום אחד כשעמד במטבח, שירה שוב "עברה את הגבול" והעבירה ביקורת על ההתנהגות שלו, ביקורת שלדעתו היתה לא הוגנת. אריק לא היה מסוגל להמשיך לשלוט בעצמו יותר. הוא התקרב לכיור, לקח את בקבוק סבון הכלים, רוקן אותו לתוך סיר הספגטי ששירה בישלה ויצא מהבית בסערה.

 

אריק חשב בטעות שיצליח לשמור על השלום בבית, אם פשוט ירסן את כל הרגשות השליליים שלו. חודשים רבים לאחר אפיזודת הסבון בספגטי, הוא עדיין ניסה ללקט את השברים של האמון המנופץ בינו לבין שירה.

 

במה טעה אריק? איך הוא היה צריך לתקשר עם שירה לגבי הדברים שמעיקים עליו?

 

א. לא להגזים

 

אריק היה רגיל להשתמש במילים כמו "תמיד", ו"אף פעם", שכמובן היו הגזמות. ההגזמות עזרו לאריק לשחרר קיטור. אבל בזה שהוא הגזים בתלונות שלו, הוא רק הצליח לגרום לשירה לתקן אותו. שירה היתה חושבת לעצמה, ולפעמים גם אומרת בקול: "אני לא עושה את זה תמיד", וכך גורמת לאריק להשתכנע שהיא באמת לא מקשיבה למה שהוא אומר.

 

ב. לא לנסות לקרוא מחשבות

 

אין דבר יותר מעצבן מזה שאומרים לך שמישהו אחר יודע יותר טוב ממך מה אתה חושב באמת. למרות כל מה שאתה אומר, הוא משוכנע שיש לך מניעים זדוניים או כוונות רעות.

 

ג. להשתמש יותר במילה "אני" ופחות ב"את/ה"

 

ביקורת שמתחילה ב"את/ה" בדרך כלל נתפסת כהתקפה. לדוגמה, "אתה לא מספיק מעריך אותי על כל עבודות הבית שאני עושה".

 

שירה הרגישה שהיא לא זוכה למספיק הערכה מאריק, והיא צדקה. אבל בזה שהתחילה את התלונה שלה ב"אתה", היא עוררה אצל אריק יותר התגוננות מאשר אמפתיה.

 

היה יעיל יותר אילו שירה היתה מבטאת את התחושה שלא מעריכים אותה מספיק באמירה מסוג "אני". למשל: "הייתי רוצה שתשים לב לעתים קרובות יותר כמה עבודה אני משקיעה בבית למענך ולמען הילדים".

 

ד. לא להכליל

 

תהיו ממוקדים, נסו לתת דוגמאות. הכללות רחבות ומטושטשות עלולות לגרום לך להרגיש שאמרת הכל. זה אולי אפילו ירגיע אותך שלא שכחת כלום. בעוד שזה עשוי להיות מאוד מספק למי שפורק את הכעס שלו, זה מקשה על בן הזוג לשמוע אותו.

 

2. להקשיב לתחושות שליליות לא מתוך התגוננות

אני מקווה מאוד שברור לכם שאתם לא היחידים שיש להם רגשות שליליים. בדיוק כפי שיש דברים שבן הזוג שלך עושה והם מטרידים אותך, יש דברים שאתה עושה והם משגעים את בן הזוג.

 

על מנת להשלים את מערכת התקשורת בה המסרים משודרים ונקלטים כראוי, חשוב לכל הזוגות ללמוד איך להקשיב לתחושות שליליות בלי להתחיל להתגונן. זה הרבה יותר קשה מללמוד איך לבטא רגשות שליליים בצורה יעילה. למרות זאת, להצלחת הזוגיות, שני בני הזוג חייבים להיות מסוגלים להקשיב לתלונות הזולת, בלי להיכנס לעמדת התגוננות.

 

"אני רק התכוונתי ל..."; "אתה יודע למה אמרתי את זה?"; ו"נו, גם את עשית לי בדיוק את אותו הדבר", כולם דוגמאות של ביטויי התגוננות. מה רע בהתגוננות? לא כדאי להסביר את הפעולות שלך ב"תסתכלו על הדברים מהנקודה שלי"?

 

כי זה לא טוב. כשאנחנו מתחילים למנות את כל הנקודות שבגללן לא צריכים להאשים אותנו על כמה טעויות, אנחנו משדרים לבני הזוג שלנו שכל מה שאנחנו רוצים זה להצדיק את עצמנו, והרגשות שלהם בכלל לא מעניינים אותנו.

 

נניח שמינו אותך לשמור על העוף שבתנור, ופישלת. הוא נשרף. בת הזוג שלך נכנסת למטבח, מרחרחת את האוויר ואומרת, "יש ריח של עשן. משהו נשרף?" אתה עונה ברוגע, "לא, שום דבר לא נשרף. העוף התבשל קצת יותר מדי..."

"יותר מדי?" בת זוגך מתחילה להעלות עשן כשהיא רואה את העוף השחור בתבנית. "אתה קורא לזה מבושל קצת יותר מדי?! הוא שרוף!"

"נו, אל תהיי כזאת קפדנית", אתה אומר, מתוך ניסיון להקטין את גודל הטעות שלך. "אלה רק התבלינים למעלה שהשחירו. שום דבר לא קרה לעוף עצמו. אני אוהב את זה ככה".

"אבל ביקשתי ממך במיוחד להשגיח על העוף כדי שלא יישרף! איך יכולת לתת לזה לקרות???"

 

כן, טעית. לא, זה לא סוף העולם. ולא, לא שווה להתרגש כל כך בגלל הטעות. אבל אם בת הזוג שלך מאוכזבת מזה שהעוף נצלה יותר מדי, כשאתה מנסה להגן על עצמך אתה ממעיט ברגשות בת זוגך. היא תקבל את הרושם שהרגשות שלה לא חשובים, לא נחשבים, ולדעתך לא ראוי להתחשב בהם.

 

בקיצור, התגוננות מצידנו רק תשפוך שמן על מדורת הכעס של הצד השני ותגרום לו לחשוב שלא מקשיבים לו, או מזלזלים בו.

 

רק רגע, אנחנו חושבים. אם בן זוגי מוטרד ממשהו שעשיתי או לא עשיתי, אז הוא/היא צריכים לדעת את הסיבות שלי מיד. נכון?

 

לא נכון. כדי להאשים או לחרוץ עליך דעה, בני הזוג צריכים לקחת בחשבון את כל הנסיבות המקילות. אבל אם הם צריכים לפרוק תחושות כואבות של תסכול או אכזבה, הנסיבות המקילות לגמרי לא רלוונטיות.

 

3. לבטא את התחושות החיוביות שלנו בלי עכבות 

המונח "תחושות חיוביות" מתייחס לרגשות כמו חיבה וחמימות, הערכה, דעות חיוביות וכבוד. הן נקראות חיוביות משום שלרוב הן יוצרות תגובה חיובית בבני אדם שחווים רגשות כאלה, כמו גם באנשים שאליהן מופנות התחושות האלה.

 

לרוע המזל, בחברה המערבית, אנשים מתנסים יותר ברגשות שליליים מאשר ברגשות חיוביים. בבית הספר ביקרו אותנו הרבה יותר מכפי ששיבחו אותנו. בבית, הענישו אותנו או נזפו בנו הרבה יותר מאשר תיגמלו אותנו. וכשגדלנו, היו לנו הרבה יותר הזדמנויות לשמוע את המבוגרים סביבנו מבטאים את הכעס והתסכול שלהם, מאשר לשמוע אותם מבטאים את החיבה וההערכה שלהם.

 

כתוצאה מהגילוי הבלתי מאוזן הזה של רגשות שליליים, לרוב האנשים היו הרבה יותר הזדמנויות ללמוד איך לבטא רגשות שליליים מאשר איך לבטא רגשות חיוביים. אז, כשהם מגיעים לבגרות, יש להם עושר לשוני רב יותר לגבי תחושות שליליות מאשר לגבי תחושות חיוביות.

 

זה לא מפתיע, לכן, שכאשר המבוגרים האלה נכנסים לזוגיות, יותר קל להם לומר לבני הזוג מה שהם לא אוהבים בהם מאשר מה שהם כן אוהבים. כתוצאה מכך, חסר חומר סיכה חשוב ביחסי האנוש.

 

כפי שאני אומר לעתים קרובות לזוגות שאיתם אני עובד, אפשר להשוות מערכות יחסים לחשבון בנק: אם ההפקדות שלך עולות על המשיכות, החשבון שלך נשאר פעיל. אם המשיכות עולות על ההפקדות, הצ'קים שלך יחזרו והחשבון יוגבל, או ייסגר. בהתאם לכך, אם השבחים עולים על התלונות, בן הזוג יתייחס לתלונות שלך. אבל אם התלונות שלך עולות על המחמאות, הביקורת תיפול על אוזניים ערלות.

 

לכן, על מנת להצליח בזוגיות, שני בני הזוג חייבים להיות מסוגלים לבטא טווח רחב של תחושות חיוביות זה כלפי זו.

 

4. להקשיב למחמאות בלי מבוכה 

יש אנשים שאינם יכולים לקבל מחמאה. אם מישהו מנסה לשבח אותם, הם מיד מחליפים נושא, מפנים מבט, מסמיקים, משתעלים בעצבנות, או כל הנ"ל. הרבה יותר קל להם לשבח אחרים, וזה גם מה שהם עושים. אבל כשהם בצד המקבל של תחושות חיוביות, הם מבטאים בגלוי את חוסר הנוחות שלהם.

 

דניאלה ואבי הגיעו לנקודת רתיחה בחיי הנישואים שלהם. לראשונה במשך 19 שנות נישואים, ביטא אבי את המלה "גירושים". אבי תמיד החשיב את עצמו לנשוי ומאושר, ואפילו הופתע לשמוע את עצמו מבטא את המילה. דניאלה נשברה. 

 

בעיות ממושכות עם המחותנים ובעיות בהורות נרגעו באופן משמעותי בחודשים הבאים, לאחר שלמדו אבי ודניאלה איך לדבר ולהקשיב זו לזה בצורה יעילה יותר. "זאת הזדמנות טובה לשניכם להתרגל לבטא את הרגשות החיוביים שלכם זה כלפי זו", הצעתי. אבי היה מרוצה. דניאלה התפתלה בכסאה. הזהרתי את שניהם שזה עלול לדרוש קצת אימון, והמלצתי להתחיל במשרד שלי. אבי תמיד הרגיש תסכול מחוסר הנוחות של דניאלה כשמשבחים אותה, לכן שמח להיות הדובר הראשון.

 

"אני באמת מעריץ את הדרך שבה את מנהלת את הבית שלנו ומטפלת בילדים", התחיל אבי בהתלהבות. "בכל פעם שהם יוצאים מהבית הם נראים מסודרים ולבושים כל כך יפה. לפעמים אני רואה ילדים ברחוב שנראים קצת מוזנחים, אבל אני תמיד מרגיש גאווה כשאני רואה איך שהילדים שלנו נראים". 

הפנים של דניאלה היו סמוקים בצורה ברורה לעין. היא התחילה לצחוק בעצבנות, ואז פנתה אלי. "הוא אומר את זה עכשיו רק בגלל שאמרת לו".

"אולי ד"ר ויקלר אמר לי לשבח אותך", התערב אבי, "אבל אלה הרגשות האמיתיים שלי".

"נראה שלא נוח לך לשמוע שמישהו מחמיא לך", ציינתי, כשאני פונה לדניאלה.

 

ואז סיפרה דניאלה שהיא גדלה בבית "אירופאי", בו מעולם לא שיבחו את הילדים באופן ישיר. ההורים שלה היו משבחים מפעם לפעם את דניאלה ואת האחים שלה בפני שכנים או קרובי משפחה אחרים, אך שבח ישיר נחשב "פינוק יתר" של הילדים. "אם לא היו מענישים אותנו או מעירים לנו", הסבירה דניאלה, "זה אמר שהתנהגנו כראוי". נדרשו עוד כמה שבועות של תרגול תקשורת, הן בבית והן במשרד שלי, עד שדניאלה ואבי השיגו רמת נינוחות יחסית בביטוי התחושות החיוביות ובהאזנה להן. בפגישת הסיכום שלנו אמרה דניאלה: "חשבתי הרבה על מה שאמרת - שחוסר היכולת שלי לקבל מחמאות פוגעת באבי - והחלטתי לסמוך על השיפוט שלך. עכשיו, כשאנחנו כבר מבטאים רגשות חיוביים במשך כמה שבועות, אני רואה כמה שזה חשוב. העסק עם התחושות החיוביות האלה מוסיף למערכת היחסים שלנו מימד שמעולם לא חשבתי שקיים... אנחנו הרבה יותר קרובים עכשיו".

 

  • ד"ר מאיר ויקלר הוא פסיכותרפיסט ויועץ נישואים, מחבר ספרים בנושא הורות וזוגיות.

 

תורגם ברשות מתוך: Ten Minutes a Day to a Better Marriage: Getting Your Spouse to Understand You, ד"ר מאיר ויקלר (ארטסקרול/מסורה 2003).

 

באדיבות www.aish.co.il - אתר עם חוכמת חיים

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ויז'ואל/פוטוס
שירה הרגישה שהיא לא זוכה למספיק הערכה
צילום: ויז'ואל/פוטוס
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים