ריח של אבק שריפה באוויר
"בכל החיים שלי הייתי עם פחות מעשר נשים", אמרתי למיכל, "ובטח תוך שנה אני שוב אהיה מונוגמי, אבל כבר? אמרתי לך מראש שאני עוד לא בנוי לקשר. אני לא רוצה לוותר על ההשתוללות הזאת. ואם אני אהיה רק איתך אני ארגיש שלא הספקתי כלום, ומתישהו אבעט ואעזוב, או שאת"
שיעמם לי. ישבתי בערב בבית, לא בא לי לפגוש את מיכל. כבר חודש אני רודף אחריה ומרגיש שכל יום היא יכולה לעזוב בלי למצמץ, כמו שעשתה כבר פעם. נכנסתי לאתר ההיכרויות והעליתי את הכרטיס, מחזיר אותו לפעילות.
לא החלטתי את זה, זו היתה פעולה אוטומטית. הגוף הרגיש רגוע מדי והאצבעות הלכו במקומי ודחפו את העכבר שוב אל הלינק המוכר. תוך חמש דקות מצאתי את עצמי מחליף מסרים עם טלי. לא היה אכפת לי שהיא בכלל רווקה בת 29, הגיל שבו מתחילים להילחץ. פלירטטנו במשך שעה, כשהטלפון צילצל.
"היי מותק, מה קורה?" שמעתי את מיכל.
"היי" עניתי, "כלום לא קורה".
"אז מה אתה עושה? חושב עלי?"
קפאתי לרגע. לא היה לי כוח לשקר. סגרתי את חלון הצ'אט, קוטע את השיחה עם טלי, והפניתי את הגב למחשב. "אני באתר ההיכרויות, מתכתב עם בחורות".
"מה?" היא התבלבלה לרגע, אבל מיד עברה שוב לקול הרגוע והמחייך שלה. "מה העניין מתוק, אתה חושב שתמצא מישהי יותר טובה ממני? אתה יודע שזה כמעט בלתי אפשרי".
היססתי, מרגיש שאני מניח את ניצני היחסים בינינו על חבית אבק שריפה ומגיש לה גפרור בוער. "לא יודע. זה הכל מוקדם לי מדי. רק לפני שבעה חודשים התגרשתי מיונית. לא הספקתי בכלל כלום..."
היה שקט בקו הטלפון.
"בכל החיים שלי הייתי עם פחות מעשר נשים", המשכתי, "ובטח תוך שנה אני שוב אהיה מונוגמי, אבל כבר? לא שיקרתי לך, אמרתי מראש שאני עוד לא בנוי לקשר, זה אפילו כתוב בכרטיס שלי. אני לא רוצה לוותר על ההשתוללות הזאת. ואם אני אהיה רק איתך אני ארגיש שלא הספקתי כלום, ומתישהו הרי אני אבעט ואעזוב, או שאת. אני לא יודע, בכל מקרה אני הולך לאבד אותך".
שוב השתרר שקט.
"פחות מעשר..." פלטה לבסוף. "איך מכולם אני נופלת בגלל מניאק מתלמד. טוב, תשמע" המשיכה, "אתה מתנהג כמו תינוק, אבל תתפלא, אני מבינה אותך. זה שלב שגם אני עברתי אותו. חבל שלא פגשתי אותך בעוד חצי שנה".
"אל תגידי את זה", אמרתי, נזכר שגם אסנת אמרה לי משפט דומה. למה הן מתאהבות בי? איך אני נופל ומתאהב בהן כל כך מהר?
אני לא זורקת סקס טוב במהירות כזו...
"אוקיי", אמרה לבסוף, "אם זה ככה אני אצטרך לראות מה אני עושה. אני לא זורקת סקס טוב במהירות כזו... שיהיה רק סקס. אבל אני אצטרך להגן על עצמי, גם ככה נסחפתי מהר מדי למשהו שלא אופייני לי. אני צריכה לסדר לעצמי את הראש".
מיכל לקחה את הגפרור שהגשתי לה והציתה את הפתיל אל חבית אבק השריפה, מסמנת את הסוף המתקרב. "אם אנחנו הולכים לכיוון הזה אז גם אני הולכת להיפגש עם עוד גברים".
המשכנו לדבר, מסכמים שלא נחליט, ניקח את זה כמו שזה יבוא. אני כבר יודע שמיכל צריכה מקסימום שבועיים למצוא פרטנר לסקס. היא נוקטת שיטות שהביאה מעולם העסקים. מארגנת גברים על פי ערבים פנויים, מראיינת בעירום נלהב את כולם, עד שהיא מגלה מישהו שמתאים לה וסוגרת עיסקה. אני באמת מניאק מתלמד לעומתה. מזהיר מראש שאני לא מחפש משהו רציני, מספר לכולן על כולן. מיכל היתה היחידה שגרמה לי לשקר כמו מניאק אמיתי.
ריח של אבק שריפה ופתיל בוער באורך של שבועיים לכל היותר, זה מה שעבר בינינו. אף אחד מאיתנו לא יתכופף לכבות אותו.
האימייל של המעצב
הפתיל בוער באורך של שבועיים לכל היותר
צילום: ויז'ואל/פוטוס
מומלצים
