אל תגעו בהשכלה
בפעם הבאה ששוקלים באוצר לנסר דווקא את השלב הראשון בסולם הצרכים, מוטב שיחזרו לאוניברסיטה
את החינוך שלי קיבלתי לילה אחד ב-1998, בכיכר ספרא שבחזית בית העירייה הירושלמי. אלפי סטודנטים הגיעו לכיכר כדי להביע את מחאתם למול שיעורי שכר הלימוד, שנראו להם גבוהים מדי. באתי לשם עם חבריי חובשי הספסלים, ורק בבואנו לכיכר הבנתי את משמעותו האמיתית של המאבק: הקהל היה הומוגני למדי - קהילות שלמות המהוות חלק מן הספקטרום הישראלי נעדרו ממנו. שיעור מחירה של ההשכלה הוא אחד הגורמים המעודדים או המונעים בידול חברתי במדינת ישראל, והמאבק להפחתתו הוא מאבק על הענקת סיכויי ההגשמה העצמית לכל.
במסגרת השינויים המבניים לתקציב המדינה לשנת 2007, הציע האוצר להעלות את שכר הלימוד באוניברסיטאות בשיעור של 50% בתוך ארבע שנים. הייתה זו גזרה אחת מיני רבות, שהוצגו בתחילת השבוע ורבים עוד יצעקו עליהן - כל אחד במקום שבו הן מכאיבות לו. לי הן מכאיבות בתחום החינוך, משום שבעיניי נוגע החינוך לכל פרט אחר במשוואה. נגישותו של החינוך היא הגורם המוביל לרווחה ולשגשוג; הרווחה והשגשוג בתורם, הם הגורמים המובילים ביצירת יציבות פוליטית; ואילו היציבות הפוליטית היא המפתח להליכים מדיניים בונים ולשלום.
מדובר אם כן בסולם נישא, שכל אחד מצרכיה של הארץ הזאת קבוע בו כשלב. כל אחד מן השלבים יקר ערך, ולא ניתן לדלג על אף אחד מהם בדרך לשלב הבא. נגישותו הרחבה של החינוך היא השלב הראשון בסולם, אך דווקא אותה ביקש משרדו של אברהם הירשזון לנסר. יתרונו של המהלך בתווך הקצר ברור: כסף ייחסך. אבל ייתכן שחיסכון בטווח הקצר משמעו בזבוז בטווח הארוך. בסופו של דבר, ימנע צמצום נגישותו של החינוך הגבוה מצעירים רבים לפרוח ולהפריח את כלכלתה של ישראל. כתוצאה מכך תפסיד המדינה כספי מסים ותיאלץ לשלם קצבאות, שניתן היה למנוע את הדרישה להן.
האוצר כמעט ניסר אם כן את שלב הסולם עליו ניצבים האינטרסים שלו עצמו - ועוד בחריצות ובמרץ. האמרה של חמישים אחוזים במחירו של החינוך הגבוה אינה עניין של מה בכך; אילו אומצה המלצת האוצר - שנגנזה לפי שעה בשל המחאה הציבורית הגדולה, אולם רעיונות מסוגה צצים ועולים מעת לעת - קשה היה לאמוד את מספר המשפחות שהיו מוותרות על הענקת חינוך גבוה לילדיהן, או מעניקות להם רק תמיכה כספית חלקית לשם הגשמת חלומות של השכלה. בכל אופן, מובן ששיעור רחב עוד יותר של הציבור הישראלי היה נותר מחוץ לקמפוס, מחוץ לכיכר ומחוץ לספירת השגשוג הישראלית.
ייתכן שעל ראשי האוצר לשוב לאוניברסיטה וללמוד שוב כיצד מנהלים את כלכלתה של מדינה - ומוטב שימהרו, כי המחיר רק עולה.
מומלצים
