קבוצת פוטבול ביום: קרולינה פנת'רס
בשקט בשקט סטיב סמית' הפך לרסיבר הטוב בליגה בעונה שעברה. עכשיו הצטרף אליו קישון ג'ונסון כמטרה נוספת לקווטרבק המצוין ג'ייק דלהום. הבעיה: המאמן מעדיף ללכת על הקרקע. המטרה: סופרבול
קישון ג'ונסון, כמו טרל אוונס, הוא שחצן מהסוג האופייני כל כך לרסיברים בליגה הזאת. בגיל 34 כבר אין לא כל כך סיבה להתגאות בעצמו. הוא כבר מזמן לא אותו שחקן שהיה בצעירותו. ולמרות זאת, אישיותו הצבעונית ונוכחותו הבולטת תמשיך למשוך אש בכיוונו, ואת אור הזרקורים מסמית'. זה דווקא יכול לסייע לרסיבר הננסי לפנות מרחבים גדולים במגרש כדי שיחרוך אותם במהירותו, אבל סמית' צמא לתשומת לב.
יקח לסמית' את אור הזרקורים. קישון ג'ונסון (צילום: איי פי)
יהיה אשר יהיה, סמית' ראוי לכל שבח והלל. מדובר ברסיבר הכי פרודוקטיבי בליגה, בעל הפוטנציאל הכי מבטיח למהלך גדול בכל רגע נתון. הוא לא פעם רוטן וזועף על כך שלא מדברים עליו מספיק, בין השאר כי הפנת'רס מקוטלגים עדיין כקבוצת ריצה והגנה. הוא כנראה יצטרך להרוויח את זה עם עלייה נוספת לסופרבול, כמו לפני שנתיים. זה יכול לקרות העונה אם ישאר ממוקד בהצלחת הקבוצה ולא בענייניו שלו. הסיכוי שזה יקרה, בהחלט לא קטן.
חשבון עובר ושב
עזבו: סטיבן דייויס (ראנינג-בק, סנט לואיס), רוד סמארט (ראנינג-בק, אוקלנד), טוטאן רייס (גארד, באפלו), קמפ ראסמוסן (דפנסיב-אנד, סיאטל), וויל ווית'רספון (ליינבקר, סנט לואיס), ברנדון שורט (ליינבקר, ניו יורק ג'איינטס), קית' אדמס (ליינבקר, מיאמי), ריקי מאנינג (קורנרבק, שיקגו), דאנטה ווסלי (קורנרבק, שיקגו), אידריס באשיר (סייפטי, דטרויט), מרלון מקרי (סייפטי, סן דייגו).
גם העונה הציפיות יהיו גבוהות. הטייט-אנד מייקל גיינס (צילום: איי פי)
הגיעו: קישון ג'ונסון (רסיבר, דאלאס), ג'סטין הארטוויג (סנטר, טנסי), מא'קה קימואטו (דפנסיב-טאקל, בולטימור), דמיון לואיס (דפנסיב-טאקל, סנט לואיס), נאייל דיגס (ליינבקר, גרין ביי), קית' אדמס (ליינבקר, פילדלפיה), רג'י הווארד (קורנרבק, מיאמי), שון וויליאמס (סייפטי, ניו יורק ג'איינטס), קוין מקאדם (סייפטי, אטלנטה).
רוקיז בולטים: דאנג'לו וויליאמס (ראנינג-בק, סיבוב ראשון), ריצ'רד מרשאל (קורנרבק, סיבוב שני), ג'יימס אנדרסון (ליינבקר, סיבוב שלישי), רשאד באטלר (טאקל, סיבוב שלישי).
התקפה
גם עם קישון ג'ונסון גבה הקומה לידו, סטיב סמית' ימשיך להיות הכתובת העיקרית והכמעט יחידה למעשה של הקווטרבק ג'ייק דלהום. לשניים יש הבנה עיוורת בנוגע למהלכי המסירה וכשסמית' תופס את הכדור וצובר מהירות, מאוד קשה לתקל אותו. כך הפך לרסיבר עם הכי הרבה יארדים בליגה אשתקד. הוא כמעט נאלץ להיות כזה, על רקע הדבקות של המאמן ג'ון פוקס במשחק הריצה.
הפלפל. ג'וליוס פפרס (צילום: איי פי)
למרות שיש להם יהלום אמיתי בעמדת הרסיבר וקווטרבק פיקח ומבריק, הפנת'רס מעדיפים את האפרוריות של חריש הקרקע העמוק. לטובת העניין גייסו שורה מכובדת של ראנינג-בק'ס שאיפשרה להם לוותר על סטיבן דייויס הוותיק. דשון פוסטר ישא במירב הנטל, אולם הרוקי דאנג'לו וויליאמס, אריק שלטון, ניק גואינגס והפול-בק בראד הובר, לא יתנו לעומס לגדול מדי. בשנתיים האחרונות זה גרם לפוסטר להיפצע יותר מדי.
גם נוכחותם של שחקני קו ההתקפה, ג'ורדן גרוס, אוון מאת'יס, מייק ווייל וג'סטין הארטוויג שהגיע מטנסי, יעזרו לפוסטר להישאר בריא ולעוזריו להיות אפקטיביים. הם גם יעזרו לדלהום להרוויח זמן לשגר מסירות לסמית', קישון, או לטייט-אנד'ס קריס מגנום ובראד סיידמן היהודי, למרות שהוא לא זקוק ליותר מדי זמן. מדובר בשולף מהיר.
הגנה
דלהום, פוסטר, קישון ואפילו סמית' מחווירים ביחס למקביליהם בצד השני של הכדור, הצד ההגנתי. למרות עזיבה די מדאיגה של שחקנים מצוינים כמו וויל ווית'רספון וריקי מאנינג, נותרה ההגנה החלק החזק והמשמעותי יותר של הפנת'רס במרדפם אחר אליפות ראשונה. זה מתחיל עם ג'וליוס פפרס הענק, שהספיק להופיע בגמר המכללות כשחקן כדורסל של צפון קרולינה, אך בחר לעשות זאת בגדול כדפנסיב-אנד ב-NFL.
אחד האגרסיביים בליגה. קריס ג'נקינס (צילום: איי פי)
פפרס הוא הפלפל החריף הצורב בתודעתו של כל קווטרבק שמתייצב מול הפנת'רס. קשה להתעלם מ-2.02 מטרים של שרירים שנעים במהירות מאיימת לקראתך. קשה להתעלם גם ממייק ראקר שבצד השני של קו ההגנה ולבטח לא מקריס ג'נקינס, אחד הדפנסיב-טאקלים הניידים והאגרסיביים בליגה. הוא מורגש ביותר, גם בצל הענק שמטיל מא'קה קימואטו הענק שהתייצב פתאום לצידו.
חוליית הליינבקרים נחלשה מעט. לצורך העניין הוסב תומאס דייויס מסייפטי לליינבקר והתאקלמותו בתפקיד כבר בשנתו השנייה בליגה מהותית להצלחת הקבוצה. דן מורגן הפעלתן יעזור לו כמובן וכך גם החברים שימלאו את מקומו בעמדת הסייפטיז ובראשם מייק מינטר, שלא חושש להתנגש בשום דבר. כריס גאמבל וקן לוקאס נותנים לפנת'רס זוג קורנרבקים סולידיים מאחור.
ספיישל טים
דלהום קרא לאחת מסוסות המירוץ שבבעלותו "היא שונאת אותי" (She hates me) וזאת כהצדעה לרוד סמארט והכינוי המוזר, אך הפופולארי שבחר לעצמו "הוא שונא אותי" (He hates me), שזכה למחווה גם מספייק לי באחד מסרטיו. עכשיו, נותר הקווטרבק עם הסוסה, אבל בלי שחקן הספיישל טים המצטיין שעזב לאוקלנד. דאנג'לו וויליאמס וגאמבל ינסו להקל על המהלומה כמחזירי כדור. הקיקר ג'ון קייסי והפאנטר ג'ייסון בייקר, לא מתרגשים וימשיכו בעבודתם הטובה.
הסיפורים המרגשים. סאם מילס ומארק פילדס (צילום: איי פי)
בנימה אישית
אחד הסיפורים העצובים של השנה שעברה היה מותו של מאמן הליינבקרים
מקרולינה סאם מילס, אחד האופטימיים יותר עשוי להיות זה של שחקן הקבוצה מארק פילדס. רק לפני שלוש שנים חלה פילדס בסרטן הודג'קין, אך חזר בקאמבק מדהים בגיל 32 שהיווה השראה לחבריו לאורך עונת 2004, אליה התייצב חודשים ספורים לאחר שעבר טיפולים כימותרפיים לסילוק הנגעים הסרטניים ממערכת הלימפה שלו. אז זה הסתיים בסופרבול.
מרגש, באמת. החזרה למגרש, כמו הבשורה המרה כי לקה שוב במחלה וייאלץ לנכס את כל כולו לקרב המאסף בסרטן. "הכוונות שלי היא לעשות קאמבק נוסף", אמר פילדס ולמרות שלא הצליח לעשות כן העונה, הוא עדיין מתעקש לשוב ולשחק. מי יתן ובניגוד לסיפורו העצוב של מילס, כוונותיו ייתגשמו לפחות בשנה הבאה. כמאמר השיר: "מארק פילדס פור-אבר"...
