רצח בעדה האתיופית: "הממסד נחרד - ומתעלם"

רצח בתוך המשפחה הוא טרגדיה בלתי נתפסת, אך לא תמיד בלתי נמנעת. נתוני המשטרה מגלים כי מספרם של מקרי הרצח מסוג זה במשפחות עולות מאתיופיה הוא גבוה באופן ניכר מחלקם באוכלוסייה בישראל - ומנהיגי העדה בטוחים שניתן לעשות יותר כדי למנוע את הישנות המקרים המזעזעים, שעוד אחד מהם הצטרף אמש לסטטיסטיקה כשעל פי החשד, גבר בן 33 רצח את אשתו ואת חמותו באשדוד.

למרות שמדובר בבעיה לכל המוסדות הקשורים לכך, שום דבר משמעותי לא משתנה. אברהם נגוסה, מנכ"ל ארגון העולים "מכנף דרום

לציון" ועובד סוציאלי במקצועו, אומר כי על אף הבטחות המדינה, אין שיפור במצב הקשה של העדה האתיופית.

"מה שקורה זה דבר נורא", הוא אומר. "אני לא מכיר את המקרה הספציפי, אבל אני חושב שמדובר בחלק מבעיית תהליך המעבר והקליטה של העדה, ולכן צריך לבנות תוכנית מסודרת עם הרשויות. חינוך פותר הכל, אבל הממסד שומע, נחרד ומתעלם. המצב כרגע הוא תוהו ובוהו, והקהילה פשוט נזנחה לאנחות".

לדברי נגוסה, השוני באורח החיים בישראל לעומת אורח החיים באתיופיה הוא אחד הגורמים שמובילים  לרצח נשים על ידי בעליהן. "95 אחוז מהעולים הגיעו מכפרים שבהם גרה המשפחה המורחבת ביחד - הכפר כולו היה מורכב מאחים, דודים ובני דודים. לא היתה קנאה אצל הבעלים. אבל פה, פתאום לא מכירים את השכן, והאישה יוצאת לעבוד מחוץ לבית כך שמתפתחת קנאה. זה הכל קשור אחד בשני וישנם מספר גורמים התורמים להתפתחות התופעה.

"גם המצב הכלכלי תורם למתח בין הבעל לבין האישה. החיים באתיופיה ובישראל שונים בתכלית השינוי וזה גורם למתח. צריך לפתוח סדנאות לגברים ולנשים ולהסביר להם איך להתמודד עם השינוי. עצם העובדה שהאישה יוצאת לעבוד בערב ובלילה, ולעיתים היא המפרנסת העיקרית, גורמים לבעל להרגיש חסר תועלת".

נגוסה מעריך כי גם לגזרות החדשות של האוצר יש חלק בהגברת התסכול והזעם בקרב העולים. "ישנן משפחות רבות שנפרדו באתיופיה והתכנון היה כי בני המשפחה הנוספים יגיעו בהמשך, אבל עכשיו, עם עצירת עליית הפלאשמורה, המתח אצל המשפחות רק הולך וגובר, הוא אומר".

השוטרים בדירה (צילום באדיבות משטרת אשדוד)

גם מרים לוי, אישה, רעייה ועולה מאתיופיה, סבורה שהקנאה היא המניע למעשי הרצח. "הבעיה היא שבאתיופיה האישה הייתה עובדת בבית וכאן היא יוצאת החוצה, וישנה קנאות גדולה. הבעל עסוק במחשבות כמו 'מה היא עושה עכשיו?', 'למה היא מתלבשת ככה? ולאן היא הולכת?'. מבחוץ נראה כאילו הכל בסדר, אבל מבפנים זה כבר משהו אחר לגמרי. מעבר לכך יש בעיות כלכליות וחוסר אונים כתוצאה מאי השתלבות בחברה. המצב שנוצר נפיץ".

סגן ניצב נורית זיו, ראש מדור נפגעי עבירות באגף החקירות ומודיעין במשטרה, קוראת לכל אישה  שבמצוקה לפנות למשטרה. "לאורך השנים ניתן לראות כי נתח הנשים האתיופיות שנרצחו גדול מחלקן באוכלוסייה. השנה, מתוך עשרה מקרי רצח - ארבעה היו של נשים אתיופיות. זה בולט מאוד. במקרה הזה, כמו במקרים רבים אחרים, לא היה ידוע למשטרה על אלימות.

זיו אומרת כי מאחר שמדובר בעולים חדשים, הנטייה שלהם היא לא להשתמש במערכות השונות כמו משטרה ומשרד הרווחה, וישנה חשדנות כלפיהם. לדבריה, המשטרה עברה שינוי גדול בכל הקשור לאלימות בן בני זוג והתמקצעה בכך מאוד. "בנינו מערך ייחודי של חוקרים, שהכשרנו אותם לעסוק בנושא זה. כל אישה וגבר המגיעים לתחנת המשטרה מופנים לגורמי רווחה ול-65 מרכזים למניעת אלימות הפזורים בארץ בניסיון להפסק את האלימות. למעשה אנחנו הולכים בשני ראשים - ההליך הפלילי וההליך הטיפולי", היא מסכמת.

"הם היו משפחה רגילה"

אב המשפחה מאשדוד החשוד ברצח עסק בניקיון, ואשתו היתה עקרת בית. קרוב משפחה שלהם סיפר כי "אנחנו עדיין בהלם מזה. הם היו משפחה רגילה. היחסים בבית היו חמים כמו אצל כל בני זוג והמצב הכלכלי היה סביר. ייתכן שהיו בעיות שלא ידענו עליהן, אבל אני לא הבחנתי בשום מצוקה - לא כלכלית ולא אחרת. אנחנו לא מצליחים להבין מה קרה".

הרב מיכאל מהרט, רב העדה האתיופית באשדוד, אמר כי הכיר את המשפחה וכי גם הוא מתקשה להבין מה קרה. לדבריו, מדובר במשפחה נורמטיבית.

"הסבתא שנרצחה הקפידה במיוחד להגיע לבית הכנסת כל הזמן. היא היתה האישה הכי מבוגרת בבית הכנסת, והגיעה בקיץ ובחורף. אישה צדקת. הטרגדיה הזאת מכניסה אותי ואת כל העדה האתיופית פה באשדוד לבלבול, אני עדיין לא מבין למה זה קורה לנו שוב ושוב. 2,500 שנה חיינו באתיופיה ומעולם לא היו דברים כאלה.

"פה כולם מטופלים על ידי עובדים סוציאליים, עובדי רווחה, עם המון מצוקה והמון אלימות ואנו שומעים יום אחרי יום על עוד אירוע אלים שבו מעורבים יוצאי אתיופיה, זה מחריד אותי כל פעם מחדש לשמוע על אירועים כאלה. אני חשבתי שאחרי הטרגדיה באשקלון שבה עולה באתיופיה רצח את אשתו ואת בתו כולם יתעוררו וינסו לבדוק מה קרה, אבל זה נעלם וכולם שכחו מה קרה". 

ראש מינהל הרווחה בעיריית אשדוד, דוד הרטום, אמר כי כבר אתמול הגיעו צוותים ופסיכולוגים לבית המשפחה וטיפלו בילדים. "הילדים שוכנו בדירות של קרובי משפחה ושכנים, כאשר במהלך הלילה והיום ליוו אותם פסיכולוגים ועובדים סוציאלים, בעיקר עובדת קהילתית שלנו שמכירה היטב את המשפחה. בהמשך נקיים עוד ישיבה כדי לדון בעתידם של הילדים ושילובם אצל בני המשפחות".