ליברמן ואשליית הנשיאות
כמו תמיד בעקבות משבר, דורשים בעלי הון ופוליטיקאים "לשנות את השיטה" - ושופכים את התינוק עם המים
אחת לתקופה, בדרך כלל בעקבות אירוע חריג, ישראלים שוחרי טוב הופכים ליועצים רעים בבואם "לשנות את השיטה". כך גם הרחש-בחש המתהווה לאחרונה בעקבות מלחמת לבנון השנייה, כאשר אנו שומעים את זמזומי האיום על "השיטה" מכיוונם של בעלי הון שחברו אל מושכי עט, פוליטיקאים בדימוס או בפועל ואחרים. בעתות שגרה חיים שוחרי הטוב האלה פחות או יותר בסדר, למרות התחלואים של "השיטה". הבעיה היא שההתעוררות סביב אירוע חריג היא בדרך כלל התעוררות סביב הסימפטומים של מחלות "השיטה", והיא איננה מכוונת להתמודד עם סיבותיהם. ואכן, על פי כל הסימנים, אנו עדים שוב להתארגנויות למאבק בסימפטומים.
ההתנסות בשיטה הנלוזה ההיא כיהנה ממשלת רבין קרוב לארבע שנים בעשור הקודם. בעשורים שקדמו לבחירה הישירה, ולמרות ריבוי מופרז של מפלגות, השתיים הגדולות (המערך והליכוד) זכו יחד לכשני שלישים מן המושבים בכנסת, ניהלו קואליציות יציבות (אותן צריך וניתן לחזק בעתיד), העלו מיליוני יהודים לישראל במשך קרוב ליובל, הכריזו על שלום, הובילו מלחמות, ביססו את הכלכלה ועוד.
המלחמה האחרונה חשפה והבליטה חלק מן התחלואים המובנים מזה זמן אל תוך השיטה הדמוקרטית בישראל. המלחמה לא גרמה לאף אחד מהם. חלק מן התחלואים האלה הם פצעים פתוחים שלא הגלידו מאז ההתנפלות הקודמת על השיטה אשר חוללה את אסון "הבחירה הישירה", התנפלות אשר ריסקה את מסד הדמוקרטיה שלנו: המפלגות הגדולות. חלק אחר קיים בתוך השיטה הדמוקרטית שלנו מאז הקמת המדינה. אלו הם תחלואים נגררים עם טלאי פתרונות, שטויחו על גבי השיטה. צריך לשפר, אבל אסור להרשות ליד אלימה לאיים על השיטה.
ח"כ אביגדור ליברמן, בתור דוגמה, מניף כעת יד אלימה על המשטר הפרלמנטרי שלנו כאשר הוא חוזר ומציע את השיטה הנשיאותית, אשר מגירסה אחת שלה (הבחירה הישירה) נפטרנו לאחר מאמצים מרובים. כלפי המתקפה האלימה הזו, שליברמן איננו נושא דגל יחיד שלה, צריך לפתוח בשני מאמצים: האחד - להתגונן בפני המסוכן, והשני - להתחיל בתהליך מתמשך של הבראה יסודית עד אשר, עקב בצד אגודל, נייצר דמוקרטיה פרלמנטרית יציבה, הוגנת ואיתנה.
ליברמן מטעה את הקוראים, כאשר הוא מציג את אורך החיים הקצר דווקא של ממשלות בישראל בעקבות הבחירה הישירה, הסמי-נשיאותית. ערב
לשנות את השיטה
משטר נשיאותי
אביגדור ליברמן
כששר מתחלף מהר יותר ממחלק עיתונים, פלא שהמדינה נכשלת? ממשלת מקצוענים והפרדת רשויות יביאו יציבות
הגיעה השעה ההיסטורית להבריא את השיטה שלנו מן המסד על ידי שימוש בסל של תרופות, שמגמת תכולתו הפוכה ממה שמציע ליברמן: ביזור העוצמה הפוליטית והאחריות הניהולית, ולא ריכוז יתר שלהן כמשתמע מליברמן; חיזוק המפלגות ומיגור השחיתות שפשתה בהן על-ידי דמוקרטיזציה, ולא ריסוקן, שהוא התוצאה הוודאית של הצעתו; בד בבד, "הינדוס" שיטת הבחירות כך שמספר המפלגות יקטן ל-5 עד 7; ביזור העוצמה הפוליטית על-ידי הכנסת אזור לשיטת הבחירות, ושינוי פתק ההצבעה כך שהקרוי "פריימריז" יתנהל ביום הבחירות ולא, כמשתמע מהצעת ליברמן, ריכוז העוצמה בידי אדם אחד שהאינטרס שלו, אם הוא חפץ חיים פוליטיים, להגביר את העמימות ואי-השקיפות; חיזוק הכנסת כגורם המפקח על הממשלה ולא המשך החלשתה; רפורמות מרחיקות לכת בפעולת הסקטור הציבורי כדי לבזר את הכוח הפוליטי והניהולי, במקום להוסיף ריכוז על מה שכבר קיים ועוד אשכולות של שנויים כדי להתאים את המציאות הישראלית לזו הקיימת בכל הדמוקרטיות המפותחות, למעט האחת, הגדולה כמותית מכולן - ארצות-הברית.
המשטר הנשיאותי, שיטה הנוהגת על פי גירסתו של ליברמן במדינות אמריקה הלטינית, אשר בהן, כמו במרכז ומזרח אירופה, המגמה היא להיפטר ממה שהיא מעוללת - איננו מה שעולה לכאורה מהצעות הרחש-בחש: השיטה האמריקנית. כי זאת לדעת, המסד לשיטה האמריקנית איננו הנשיאות לבדה, אלא הפדרציה המבזרת את הכוח הפוליטי בין המרכז והמדינות השונות, ומותירה בידי הרשויות הפדראליות רק חלק מהסמכויות שבמדינתנו הקטנה יוותרו לעריצותו של אדם אחד. וגם שם, בארצות-הברית, בעשורי השנים האחרונות נקלעה השיטה לשיתוק חלקי בעקבות מציאות לעומתית שיצרו הבחירות, בין הנשיא (שהיה ממפלגה אחת) והרוב בבית הנבחרים (שהיה בידי המפלגה היריבה).
הדמוקרטיה הישראלית נמצאת עדיין בשלבי התהוותה. יש הרבה מה לעשות כדי להבריאה. אסור להשתמש בכלים קטלניים, לבטח לא מתוך מה שנראה כטראומה לאומית שבעקבות אירועי הקיץ האחרון. המכון הישראלי לדמוקרטיה נערך לרכז מאמץ ארוך טווח לשפר את הקיים ולתקן את הדורש תיקון, לא חלילה באבחת גרזן קטלנית, אלא בתהליך נחוש המטפל במכלול התחלואים אחד לאחד, עקב בצד אגודל. יש להחליף את המים העכורים של הדמוקרטיה; בל נשפוך אותם חלילה עם התינוק.
פרופ' אריק כרמון הוא נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
