רפואת טרור: מצילים חיים במצבים קריטיים
החשיפה לאירועי טרור, הפקת הלקחים מהם והמוכנות לקראתם – כל אלו מייעלים את הטיפול בנפגעי הטרור ומסייעים להצלת חיים. כל מסביר פרופסור שפירא בכנס שעוסק בלחימה בטרור ושמתקיים השבוע במרכז הבינתחומי בהרצליה
"החשיפה של בתי החולים בחיפה, בעפולה ובאזור הצפון לאירועי טרור בשנים האחרונות, שדרגה את יכולתם לטפל בפגיעות מלחמתיות במהלך האירועים בצפון", כך מסביר פרופסור שמואל שפירא, סמנכ"ל בית החולים "הדסה" ועמית מחקר במכון לחקר הטרור במרכז הבינתחומי בהרצליה.
במהלך יום עיון שנפתח השבוע במרכז הבינתחומי בהרצליה הרצה פרופסור שפירא על תחום חדש ברפואה, הנקרא רפואת טרור. "זהו תחום בינתחומי המשיק לרפואת החירום, הרפואה הדחופה, הרפואה הפנימית ומכיל גם היבטים מינהליים". לדבריו מטרתה של רפואת הטרור היא לטפל בנפגעי טרור בצורה מיטבית, תוך מניעת הפגיעה הפוטנציאלית. היא עוסקת לא רק בטרור קונבנציונלי אלא גם במוכנות ובטיפול באירועי טרור ביולוגי, רדיולוגי או כימי.
רפואת טרור, כפי שמתבצעת ב"הדסה", למשל, מתקיימת תוך שיתוף פעולה עם גורמי זיהוי פלילי, גורמי רפואה משפטית והמשטרה.
רפואת הטרור כוללת תרגול אינטנסיבי של תרחישי טרור לצד תחקור של אירועים שאתם התמודד בית החולים. "יש פצועים שניתן לומר עליהם שאם לא היינו מוכנים ברמה הקלינית והמקצועית הם לא היו בחיים".
אחד הנפגעים הללו הוא שוטר מג"ב, שמעון אוחנה, שנורה בלבו באוקטובר 2000 על ידי צלף בשכונת גילה. "המוכנות לקבל פצוע בזמן קצר, להביא אותו לחדר ניתוח ולטיפול נמרץ סייעה לטיפול בו".
מקרה אחר של שימוש ברפואת טרור הודגם בפיגוע במסעדת סבארו במרץ 2002. "במקרה הזה, בנוסף למטען קונבנציונלי שהכיל חומר נפץ ופסולת מתכת, הוכנס גם רעל עכברים והיה ניסיון להכנת מטען עם חומר כימי. במקרה כזה צריך לזהות את החומר ולדעת איך להתמודד אתו וזיהינו אותו מתוך חשד קליני, סימנים שראינו אצל החולים ותוך שיתוף פעולה עם משטרת ישראל".
לדבריו, גם ההתמודדות של הקהילה הרפואית בארה"ב עם מכתבי האנתרקס נגזרת מרפואת טרור. "היתה שם הבנה בשנים קודמות שהאיום הזה קיים ורלונטי והם כתבו תורות לחימה ופרוטוקולים בנושא הזה ולכן גם ידעו איך להתמודד". בישראל מי שממונה על כתיבת תורות הלחימה הוא האגף לשעת חירום במשרד הבריאות שמפיץ אותם לבתי החולים בארץ.
"אחת ההוכחות שהעולם רעב לידע בתחום של רפואת הטרורהיא כמות הביקורים של גורמי רפואה ממדינות אחרות בהדסה וגם עניין רב במאמרים שכתבנו בנושא ההתמודדות עם נפגעי טרור בעאיתונים המקצועיים".
לדברי שפירא, "אין כוונה שרפואת טרור תהיה תחום התמחות כמו שאר התחומים, אבל יש צורך להעשיר סטודנטים לרפואה, צוותי סיעוד, רופאים צבאיים ופרמדיקים של מד"א בהיבטים הללו".
מומלצים
