שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    איש הסוד הישראלי של סאדאת וחוסיין הלך לעולמו

    הוא שכנע את המלך עבדאללה לשחרר את שבויי המלחמה, ישב ליד סאדאת בעת ההתנקשות ופעל כל חייו למען השלום עם מדינות ערב. משה ששון, אחד מהבכירים והמוערכים שבמזרחני משרד החוץ, הלך הלילה לעולמו בגיל 81. בתו ספדה לו: "הוא היה איש מיוחד, אינטליגנטי ואינטלקטואלי, בעל רוח צעירה"

    איש משרד החוץ לשעבר, משה ששון, הלך הלילה (א') לעולמו בגיל 81. ששון עבד בשירות החוץ של ישראל במשך כ-40 שנה, והיה שגריר ישראל השני בקהיר במשך שבע שנים, החל משנת 1981. בין היתר שימש ששון כממונה על שגרירות ישראל באנקרה, שירת במשלחת של ישראל לאו"ם בג'נבה, שימש כסמנכ"ל המחלקה למזרח התיכון, מנהל המחלקה למחקר מדיני, היה המשנה למנכ"ל המשרד, יועץ שר החוץ לתפקידים מיוחדים ועוד תפקידים שונים ומגוונים.

     

    ששון הצטיין במשרד החוץ בזכות בקיאותו הרבה כמזרחן. הוא נולד ב-1925 בדמשק ושלט בשפה הערבית ברמת שפת אם. במהלך השנים הוא יצר קשרים אישיים מיוחדים כמו מלכי ירדן, עבדאללה וחוסיין וכן עם נשיא מצרים, אנואר סאדאת. לאחר שכיהן בתפקידו כשגריר במצרים הוא פירסם את ספרו, "שבע שנים בקהיר", שהפך למסמך יסוד חשוב ביחסי ישראל-מצרים.

     

    גם אביו של משה ששון, אליהו ששון, התבלט בחיים הציבוריים של ישראל. הוא כיהן כשר הדואר ושר המשטרה ואף היה מיועד להתמודד על תפקיד נשיא המדינה, אולם לקה במחלה. בנוסף לכל זאת אליהו ששון היה איש הקשר של ישראל עם עבדאללה מלך ירדן ואף לקח את בנו הקטן, משה, לפגישה עם המלך, דבר שפתח את הדרך בפני הקשרים המסועפים שרקם ששון עם הירדנים.

     

    בתו של ששון, אורנה טמיר, ספרה ל-ynet: "כשאבי היה קטן הוא נכנס לפגישה הראשונה עם המלך עבדאללה ומאז נשמר הקשר בינו לבינם. הוא המשיך עם הפגישות הללו ובשנות ה-50 הזדמן לו לנסוע עם משה דיין לפגישה עם המלך הירדני. הוא ביקש מדיין כי בתום השיחה לא יתערב בבקשה שיציג אבי בפני המלך הירדני.

     

    "כשביקשו השניים להיפרד מהמלך, אחז אבי באבנט שבחגורתו של המלך עבדאללה וביקש ממנו כי יאות לשחרר את השבויים הישראלים שהיו אז בשבי ירדן. דיין לא התערב והמלך הסכים לשחרר אותם מיד. אבי סיפר אחר כך כי מדובר במנהג ערבי ובו כאשר אתה אוחז באבנט של המארח, עליו למלא את הבקשה שאתה מעלה בפניו".

     

    על הבית בו גדלה סיפרה טמיר, "גדלתי בבית לא של מזרחן, אלא של בן המזרח – כמו שאבי נהג לכנות אותו. ספגנו את האוויר הזה מאז גדלנו. גם כשנניח נשיא מצרים, ג'מאל עבד אל נאסר, היה נואם במשך שמונה או עשר שעות, אבי היה מקליט את הנאום ואסור היה לנו להפריע לו.

     

    "אבי הבין היטב את החיים של העולם הערבי והיה קרוב אליהם. היו אצלנו המון חברים והמון פגישות עם ערבים בבית. אבי התעניין כל החיים ביחסי ישראל-ערב והיה חי אותם בכל יום. הוא היה איש מיוחד, אינטליגנטי ואינטלקטואלי, בעל רוח צעירה. כל זה למרות הטרגדיות הגדולות שפקדו אותו, לאחר שאחי נהרג בתאונת דרכים ואמי נפטרה. הוא היה איש מלא כרימון ומלא סיפורים ובכל ארוע חברתי הוא עמד במרכז".

     

    שגריר ישראל לשעבר במצרים, צבי מזאל, שכיהן תחת ששון בשגרירות בקהיר, סיפר כי ששון היה אדם נחמד מאוד ורגיש מאוד, שהיה נוהג להיוועץ באנשי השגרירות.

     

    "ששון הקים קשרים מצויינים עם הנשיא סאדאת ואף ישב לא הרחק ממנו בעת ההתנקשות בו בשנת 1981. היו לו קשרים מצויינים עם המצרים וכל חייו הוא היה בעד השלום. הוא פעל רבות כדי לקדם את השלום עם מצרים וירדן והיה מזרחן שהטיב להכיר את העולם הערבי", סיפר מזאל ל-ynet.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים