ליל סליחות בצפת ונתיבותיה
עשרת ימי התשובה הם הזדמנות לצאת ללילה של סליחות שמתחיל בהר מירון, ממשיך בין בתי כנסת עוטי סוד וחסידים בלבוש לבן, ומסתיים בטבילה במי מעיין קפואים. מבצע לילי בין קודש לחול
טרם הנץ החמה, בשעות הקרירות שבין קרני שמש מפציעות וחרמש ירח הולך וכלה, בקשתי לגעת ברוח. טוב לו לאדם שיפגוש את בוראו לשיח של ימים נוראים, דווקא הרחק מנתיבות ימי החולין שלו. יצאתי לסיור סליחות בצפת.
אפשר שמפגש שכזה יתחיל בהר מירון, אצל המפורסם בחכמי משנה, מתלמידיו של רבי עקיבא שחכמי סגולה ויודעי סוד היו פורשים אוהלם למרגלותיו בעשרת ימי תשובה. המקום, הוא ציון קברו של רבי שמעון בר יוחאי, שמסורת הדורות הניחה קבורתו למרגלות ההר, בליבו של מושב מירון, לא הרחק מעיר הקודש צפת.
סליחה, אמרתי, בשעה שנדחקתי בין המתפללים אצל מקום קבורתו של רשב"י. המגיעים בשעות שכאלה לשאת תחינה לבורא עולם נחצים מתמיד לשניים - חסידיו הקבועים של הצדיק והמקום, שרגלם דורכת בו גם בימי חול ובוודאי שבימי תשובה, ואורחים שמרחוק באו, באוטובוס שיצא בחצות ליל, כדי לזכות ולזכות.
בא' תשרי נולדה האנושות, זהו יום הדין לבני האנוש והימים שלפני יום זה אלה ימי אלול, ימי סיכום ומאזן שנתי, בהם אנחנו מגייסים את טובי הסנגורים שילמדו עלינו זכויות.
ימי סליחות בקברו של רשב"י (צילום: אפי שריר)
הסיור באחוזת הקבר צריך שיהא נינוח עבור נפשו של האדם, אך תכליתי דיו כדי שיותיר זמן לסיור עם שחר בסמטאות העיר צפת. נכנסים, נושקים לקברו של הצדיק ומצטרפים לקהל המתפללים. לסיום מומלץ לצאת החוצה לכוון דרום. שם, בין שבילי עקלתון היורדים אל נחל מירון, עיצרו לרגע אחד של התבודדות ושתיקה, וחזקה עליכם שאפילו תשמעו תחינתם של אברכים לבורא עולם, לעת אשמורת ראשונה.
משם המשכתי לצפת. כביש 89 מזרח שוקט מכלי רכב בשעות אלה של לילה. בעיקול הדרך היורדת אל פתחת נחל עמוד עליון הבחנתי ברכב היוצא מהשטח. מישהו כנראה הלך לבקר את רבי טרפון, מגדולי חכמי יבנה בדור שאחרי החורבן, שמקום קבורתו בהר כותר הסמוך, ומעליו סוכך עץ אלה אדיר ממדים.
מצומת עין זיתים טיפסתי אל העיר הקדושה השקועה בשרעפיה. בתחנה המרכזית פניתי ימינה לרחוב האר"י וגלשתי בו עד ל"תל-אביב", המלון. בסמוך לבית המלון, במקום היחידי בו נחסכים מהעולים ברכב מעות של חנייה, החניתי את רכבי ופרשתי לי אל השלב המסכם והרגלי של המבצע הלילי.
האשכנזים ישנים, הספרדים מתפללים
בני עדות המזרח משכימים לאמירת "סליחות" כבר מראש חודש אלול, האשכנזים יוצאים למסעם הפנימי החל ממוצאי שבת שלפני יום הדין. זמן אמירת סליחות הוא מחצות הלילה ועד הנץ החמה, אך בצפת עיר הקודשה ניתן לפגוש במשכימי קום החל מהשעה ארבע ואילך.
סליחות בצפת. כמו בשטייטל קטן (צילום: אמנון גופר)
צעדתי ברחוב ישראל בק עד לקצהו בגרם מדרגות הפונה שמאלה אל רחוב שמעון בר-יוחאי, כמוהו כשטייטל קטן. בתי אבן שחלונותיהם צבועים כחול, מרפסות תלויות על בלימה ופה ושם תלמיד חכם הממהר לסליחות. ליד בית מספר 47 יורדת "סמטת משיח", הסמטה עליה אומרים שהיא הצרה בסמטאות ארץ הקודש, ומרחק 150 מטר ממנה כיכר המגינים.
מכיכר זו ירדתי במדרגות עד לבית הכנסת האר"י האשכנזי. השעה היתה 4:15, ושערי הבית טרם נפתחו (האשכנזים לא ממהרים), המשכתי בעקבות השילוט במורד רח' שלמה אלקבץ ורחוב אבוהב, אל בית הכנסת הספרדי אבוהב. שם היתה התכונה בשיאה, קולות השופר בקעו במעלה הסמטה, מרטיטים חדרי לבבות של חוטאים שכמוני וקוראים לבורא עולם שיפתח שערי שמים לתחינתנו.
מיוחד ויחיד במינו בית הכנסת אבוהב. כיפתו עטורה ציורי צבע עזים שכולם סוד ונסתר, במרכזו בימת עץ בת מאות שנים ובחזיתו שלושה ארונות קודש. בארון הקודש הימני מצוי ספר תורה ייחודי שנכתב על ידי חכם אבוהב בעל "מנורת המאור" ואשר אין להוציאו מהיכלו אלא שלוש פעמים בשנה במניין כ.ש.ר – כיפור, שבועות וראש השנה.
מכיוון שבית התפילה שייך לעדה הספרדית הרי שהישיבה בו היא במעגל ובחברותא כמנהג הספרדים. בעל התפילה קורא סליחות הנפתחות ב"אשרי יושבי ביתך" ומדי פעם מרים את השופר ותוקע תרועה גדולה. החצר שבחזית עמוסה בקהל אורחים, בעיקר בתלמידי בית ספר הגודשים את סמטאות צפת לעת ימי סליחות כאילו מחר ציוני מבחניהם ישתפרו פלאים.
מתפללים רבים מהקהילה הצפתית לא מצאתי. דוד, שכני לספסל התפילה, אמר שהשנה פחותה מידת המתפללים משנים עברו ושכאן, אצל הספרדים, "המצב עוד טוב". אמר ולא פירש.
הכניסה לבית הכנסת מותרת לכל דיכפין, אך יש לשמור על קדושת המקום וכבודו. וודאו שטלפונים ניידים כבויים והלבוש הולם וצנוע. מומלץ לשלשל תרומה וצדקה לקופות המצויות שם בשפע.
גבורה וטבילה
בשעה חמש בבוקר נפרדתי מבעל התפילה ומבעל התקיעה, קדתי לשלום למר מאיר חי קרסנטי הגבאי, שמשפחתו חובשת את ספסלי בית הכנסת עוד מימים יממה, ומיהרתי לרדת לבית העלמין העתיק. כל דברי ימי צפת חקוקים באבני המצבות הדוממות. רבנים, חסידים, הרוגי פרעות ואסונות, עולי גרדום וחללי מלחמות. סאת גבורת ישראל ורוחה טמונים כאן.
שמתי פעמי אל קברו של האר"י הקדוש, אבי תורת הקבלה הצפתית. שם, ברחבה אחת קטנה, מצטופפים מורה ותלמידיו. חכם שלמה אלקבץ מורו של האר"י בעל הניגון "לכה דודי" והרמ"ק אבי שיטת סוד הצימצום שהיה תלמידו של האר"י. שם גם פגשתי זוג עולים מצרפת מדליק נרות ומחפש מזור לבן חולה שנבצר ממנו להגיע. וקבוצת חסידי חב"ד מברוקלין מתפללת בדבקות יתרה למלך המשיח שב"ה יקרב ימי גאולה.
מנהג היה בצפת, לצאת עם אור ראשון לטבילה במקווה האר"י, שכוחו רב בחיזוק הנפש וקירוב האדם לאמונתו. מכוון שבימים נוראים עסקינן לא ויתרתי לעצמי על טבילה מלוא גופי במי המעיין הקפואים. לכשיצאתי, נוטף מים ועורי חידודין של קור, גיליתי את כוחה של אמונה בשלט על קיר המקווה, "המהדרים אינם מתנגבים".
עשרה ימי תשובה יש לו לאדם ולפניהם חודש אלול שלם של בקשת רחמים וסליחות. אני באתי ללילה של סליחות ומצאתי עצמי טובל בעולמה של יהדות, בין בתי כנסת עוטי סוד, חסידים לבושי לבן ועם ישראל שבא לטעום קצת מזה וקצת מזה. שנזכה כולנו לגאולה, לרחמים ולסליחה.
ועוד שתי המלצות קטנות
מזון לגוף: החל משעה 6:45 מוכר אדון חכם בייגלך שנאפו בתנור עצים החבוי בכוך קטן ברחבה מעל בית כנסת אבוהב (לכו בעקבות ריח הפחמים והלחם).
טיול לנפש: טיולי התבוננות פנימית ביער ומדיטציות היטהרות במעיינות בטבע – אייל רייס 054-5770334.
- אמנון גופר
עורך סיורי לילה בצפת.
