סוללה שמחזיקה שנים ועוד טכנולוגיות חדשניות (חלק שני)
הנה חמש טכנולוגיות נוספות שכדאי לכם להכיר: טרנזיסטורים שקופים, מוחות מסיליקון, צילום בקטריאלי, בגדים שמשתנים לפי מצב הרוח של הגולש ועוד
כתבה שנייה בסדרה. לחצו כאן לכתבה הראשונה הסוקרת טכנולוגיות חדשניות.
הסוללות בגאדג'טים ובמכשירים הניידים שלנו נגמרות מאוד מדי. בכתבה הבאה, השנייה בסדרה, נסקור סוללה שמחזיקה שנים רבות ללא טעינה על ידי דעיכה של טריטיום, טרזיסטורים שקופים, מוחות מסיליקון וטכנולוגיות אחרות, הן כבר לא בגדר מדע בדיוני, ומפותחות כבר עכשיו במכוני מחקר ואוניברסיטאות.
6. טרנזיסטורים שקופים
האם ההמצאה של המעגל המשולב השקוף תביא לתוצאות כלשהן? לפי דעתם של כמה חוקרים, היא תשנה את העולם. מהנדס האלקטרוניקה ג'ון וויג'ר מאוניברסיטת אורגון כבר מצא שימוש אחד, וחברת HP קיבלה רשיון להשתמש בטכנולוגיה.
פיתוח מעגלים מודפסים שקופים יוכל לקדם הופעת צגים כמעט בכל מקום, רעיון שהופיע עד עכשיו רק בסרטים הוליוודים. בסרט דוח מיוחד משנת 2002, מידע שהיה מיועד לאדם ספציפי בחדר, הופיע כמו במטה קסם על הקיר.
התצוגה הוירטואלית הזו היא רק אפשרות אחת לשימוש במעגלים ורכיבי אלקטרוניקה שקופים. חיישנים שיכולים לזהות אותנו ואת העדפותינו האישיות ישובצו בגאדג'טים אלקטרוניים ואפילו בבגדים.
אפשרות נוספת היא תצוגה שצצה על שמשת המכונית, במטרה להתריע על מכשול כלשהו בהמשך הדרך. יישום זה לבדו יכול להקטין את מספר תאונות הדרכים בצורה משמעותית.
וויג'ר מדגיש ששדרוגים לכלי תחבורה דורשים עבודה רבה, ולא יהיו היישום המסחרי הראשון. הוא עדיין רואה פוטנציאל רב במעגלים שקופים. "ככל שמרבים לפתח את הנושא צצים יישומים אפשריים נוספים", הוא אומר.
בין היישומים שעל הכוונת: פרסום, מכשור רפואי, טלפונים סלולריים וצעצועים. אלה צפויים להיות הראשונים. אנו עלולים להיות קורבן לשטף של פרסומות קופצות על גבי חלונות ראווה. זה עלול להיות החיסרון של הטכנולוגיה. (סבסטיאן ראפלי)
7. מוחות מסיליקון
חובבי סרטי האימה, שימו לב: מחקר חדש עוסק נמרצות בהדמיית הפעולה של המוח האנושי, והוא לא מערב בתוכו אף איגור. חברת IBM בשיתוף מדענים מה-École Polytechnique Fédérale בלוזאן (EFPL) שבשוויץ עובדת על הדגם הראשון מבוסס המחשב של הדמיית המוח האנושי.
החוקרים משתמשים במחשב העל של IBM הנקרא Blue Gene, המחשב המהיר ביותר בעולם. הם מפתחים גם גרסה ממוחשבת של הנאו-קורטקס, חלק במוח הייחודי ליונקים, שאחראי לרוב התפקודים הקוגניטיביים שלנו.
"זו אחת מיוזמות המחקר השאפתניות ביותר שאי פעם קודמו במסגרת מדעי המוח", מספר הנרי מרקראם, מנהל הפרויקט. כשיושלם דגם המוח, מקווים המדענים שהוא ילמד אותנו איך פועלים הזיכרון, המחשבות, והתפיסה.
דגם המוח יכול לשמש כדוגמה לשילוב עתידי של רובוטים ובינה מלאכותית עם תגובות ויכולות, המדמות תגובות ויכולות אנושיות.
בינתיים, חוקרים אירופאים יצרו שבבים נוירולוגיים שמשלבים תאי מוח ומיקרו-מעבדים. המדענים מיקמו 16,000 טרנזיסטורים ומאות קבלים על שבב קטן, והדביקו עליו נוירונים, על מנת להעביר אותות חשמליים לשבב.
התקווה היא שהטכנולוגיה תוביל ליצירת איברים מלאכותיים לאנשים עם לקויות נוירולוגיות, ולמחשבים אורגניים שיכולים לבצע משימות במקום בני אדם. (סבסטיאן ראפלי)
8. צילום בקטריאלי
סרטי הצילום עברו כמה שנים קשות. בהתחלה צילום דיגיטלי גנב להם את התהילה, ועכשיו אפילו סתם חיידק יכול לצלם את התמונה המושלמת.
החיידק, גרסה ששונתה גנטית של חיידק ה-E coli, עבר קורס מזורז בצילום. חוקרים באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו פיתחו חיישן אור ביולוגי. לוקח הרבה זמן לפתח את התמונות שהוא יוצר, והן מונוכרומטית ולא צבעוניות, אבל גודלו הזערורי של החיידק מאפשר להשיג אבחנה גבוהה מאוד, בערך 100 מגהפיקסל לאינץ' רבוע - פי 10 ממה שיש היום. התמונות אולי לא יפות, אבל הטכנולוגיה וההשלכות שלה מושכות את העין. זאת מכיוון שחיישן האור הוא רק ההתחלה.
כריסטופר וויגט, עוזר ההוראה בכימיה פרמקולוגית שמוביל את צוות המחקר מדמיין ארגז כלים שלם של חיישנים שהונדסו גנטית, בהם אפשר להשתמש כדי לבנות מגוון דברים: מצלמה בקטריאלית, מיקרואורגניזם שיכול להפיק אנרגיה, או חיידק שיכול למצוא גידול להיקשר אליו, ולשחרר לתוכו את התרופה המתאימה.
"הגנום מסודר ברצפים, והדינמיקה של החיים - איך תאים חיים, אוכלים ומתקשרים - הכל מקודד כמו תוכנת מחשב", אומר וויגט. "בסופו של דבר אפשר יהיה לתכנת תאים כמו רובוטים". וויגט יצר את חיישן האור שלו על ידי שילוב גן אצה (שאחראי לייצור חלבון רגיש לאור) ב-DNA של חיידק E coli.
כשאור מפעיל את החלבון, פיגמנט כלשהו מכהה. אם יתחברו מספיק חיידקים, תתקבל תמונה דומה מאוד לצילום. בסופו של דבר גנים אחרים של חלבונים אחרים גם יוכלו להידלק ולהיכבות על פי הוראה, והתוצאה תהיה ננו-מפעלים שביחד יוצרים חומרים מורכבים. (אלן כהן)
9. סוללות טריטיום
אחרי שנים של התקדמות בטכנולוגיית הסוללות, הרבה מהגאדג'טים הניידים עדיין גוועים לפני השקיעה. יש כמה מאמצים מתוקשרים שמנסים לתקן את הבעיה המטרידה הזו, אבל אחד הפיתוחים לו ממעטים להקדיש תשומת לב (אך עדיין מתקדמים בו במהירות) הוא הסוללה שלעולם לא תצטרך הטענה. תחנת הכוח הקטנה הזו נקראת BetaBattery, והיא יכולה לספק כוח מתמשך לאורך שנים.
כרגע הטכנולוגיה מיושמת בפרויקטים זניחים, כמו מערכת חיישנים לניטור תנועה ולוויני תקשורת, ולא באלקטרוניקה לצרכנים פרטיים. "היישום הראשוני יהיה בחיישנים מרוחקים או לא נגישים ובמכשירים שבהם חיוני לספק כוח לאורך זמן " אומר לארי גדקן, חוקר בחברת BetaBatt. החברה משווקת את הטכנולוגיה בעזרת מימון מקרנות ואוניברסיטאות אמריקאיות.
הסוללה לא מבוססת על תגובה כימית, אלא על דעיכה של טריטיום, אחד האיזוטופים של מימן. פליטת החלקיקים המתמשכת היא המפתח לטעינה אינסופית של הסוללה.
לטריטיום זמן מחצית חיים של 12.3 שנים, כלומר שאחרי 12.3 שנים, הוא יהיה טעון במחצית מהמטען המקורי. לאחר 40 שנה, המטען יהיה טעון בעשירית מהמקור. תוחלת חיים כזו ארוכה בהרבה מזו של סוללות רגילות.
החברה מעצבת גם מארזי סוללות שעמידים בחום ובקור, כך שהסוללות יוכלו להפעיל חיישנים וציוד אלקטרוני בסביבות עוינות (ואפילו בחלל). עכשיו כל מה שצריך לייצר הן סוללות שיוכלו להפעיל את המחשבים הניידים והטלפונים הסלולריים למשך שנים. (סבסטיאן ראפלי)
10. אופנה ויראלית
חוקרים במעבדת המדיה ב-MIT מפתחים אביזרי אופנה, שעיצוביהם ודגמיהם יכולים להשתנות לפי רצונו של הלובש. בנוסף, הדפסים אופנתיים יכולים להיות משותפים בצורה אלחוטית. מטרת הפרויקט (המכונה urbanhermes) היא ליישם דפוסי התנהגות מקוונים - בעולם האופנה.
הרעיון הוא שבגדים בהם משולבת תצוגת OLED (דיודות אורגניות פולטות אור) יוכלו להציג תמונות דיגיטליות ועיצובים הניתנים לשינוי ושדרוג בכל עת. "חולצת טריקו יכולה להיות בצבע כחול ביום אחד, וביום אחר להיות מפוספסת", אומרת ג'ודית דונאת', מנהלת הפרויקט. התמונות הדיגיטליות יוכלו אז להיות משודרות באופן אלחוטי לבגדים שאנשים אחרים לובשים, וכך ליצור מעין וירוס אופנה.
לכל פריט לבוש יהיו גם הגדרות משתמש שיוכלו לאפשר או למנוע את ההפצה הזו. שינוי הדפוס שמוצג על החולצה או המכנסיים שלכם יהיה קל כמו לספוג את האופנה של האדם שלידכם, או להירשם לאתר של מעצב.
הרעיון של בגדים משולבים עם OLED אינו חדש, אבל הגישה של MIT להפצה ויראלית של אופנה היא חדשנית. הרעיון הודגם באמצעות מחשב כף יד שנטווה לתוך תיק צד. מסך מחשב כף היד פנה כלפי חוץ דרך חלון פלסטיק שקוף. תקשורת Bluetooth ואינפרא-אדום אפשרה לזהות קרבתו של אובייקט אופנתי ולהחליף עמו מידע. לא בדיוק אופנה עילית, אבל בהחלט טכנולוגיה עילית. (רובין פיטרסון)
תרגום: יעל ברק. הכתבה פורסמה במקור בגליון ספטמבר של PC Magazine. לחצו כאן לרכישת מנוי במחיר הכרות.
