היום הגורלי

סוכנת ביטוח הנפיקה תעודת ביטוח חובה של חברת הביטוח אליהו, ושלחה אותה אל לקוחתה המבוטחת. 16 יום לאחר מכן, אירעה לרכב נשוא הביטוח תאונת דרכים, בה נפגעו קשה מספר אנשים.

אליהו סירבה לשלם כל פיצוי לנפגעים.

בפני השופטת בלהה גילאור, מבית המשפט המחוזי בחיפה, לא הייתה מחלוקת, כי התאונה נופלת בתוך תקופת הביטוח הרשומה בתעודה.

על תעודת הביטוח התנוססה חותמת אישור פירעון התעודה בבנק, עם תאריך שקדם למועד התאונה. המבוטחת הקפידה, אם כך, לשלם את התעודה בבנק יום לפני תחילת הביטוח.

בזמן התרחשות התאונה, מצאה השופטת, היו ברכב שתי תעודות ביטוח חובה. התעודה האחת הייתה של אליהו. תקופת הביטוח שנרשמה בה החלה בפתח היממה בה ארעה התאונה. התעודה השנייה הייתה של חברת הביטוח מגדל. תקופת הביטוח שנרשמה בתעודה זו פגה בתום היממה בה אירעה התאונה.

התאונה ארעה אם כן ביום הגורלי האחד שהיה חופף בשתי התעודות. מדובר, לכאורה, במצב הידוע במשפט הישראלי ובעולם כולו כ"כפל ביטוח". זהו מצב הנוצר לרוב שלא בכוונה, בטעות, או בהיסח הדעת.

במצב דברים זה של כפל ביטוח, הכלל המשפטי ידוע וברור: שתי חברות הביטוח משתתפות ונושאות בנטל הפיצוי כתף אל כתף.

בית המשפט העליון במדינת אורגון בארצות הברית, בפסק דין שהפך שם להלכה המנחה בסוגייה זו של כפל ביטוח, ביטא את ההלכה בלשון ציורית זו:

"בית משפט זה מאמין כי זו היא מדיניות ציבורית ראויה לא להעמיד תובע נפגע, או נתבע שנתמזל מזלם ויש להם ביטוח כפל, במצב בו קיימת איזושהי אפשרות שמבטח אחד יוכל לומר לרעהו: אחריך יקירי אלפונס בעוד רעהו יאמר : או, לא, אחריך, יקירי גסטון. שני המבטחים חייבים לצעוד שלובי זרוע דרך דלת האחריות".

חברת מגדל החלה לטפל בפיצוי הנפגעים, בתשלום החשבונות לבתי החולים בהם הנפגעים אושפזו ובכיסוי שאר הוצאותיהם.

אליהו, לעומת זאת, סירבה להשתתף בפיצוי הנפגעים, למרות שלא כפרה בהוצאת תעודת הביטוח. אליהו גם לא כפרה בכך שתאריך תקופת הביטוח הנקוב בתעודה כולל בתוכו את מועד התאונה. אליהו גם הודתה בכך שהתעודה שולמה בבנק יום טרם התאונה, ואישרה כי חישבה פרמיה מיוחדת עבור העובדה שתקופת הביטוח בתעודה נמשכת על פני שנה ויום, וכי היא קיבלה עבור היום הנוסף פרמיה מתאימה.

עובדות אלה כמו גם האסמכתאות המשפטיות שהובאו בפניה, לא הרשימו את השופטת גילאור.

השופטת גם לא נרתעה מתוצאה לפיה, למעשה, חברות הביטוח, בכל מצב של כפל ביטוח, עלולות לנהל התדיינויות אינסופיות ביניהן בשאלה, ביטוחה של מי מהן תקף. הנפגע יעמוד שנים בצד, ללא פיצוי, עד כלות כל ההתדיינויות. פרס לכך ששילם פרמיה כפולה.

השופטת נתלתה בעדותה של אשת סוכן הביטוח, כי לא הייתה לה כוונה לבצע באותו יום גורלי כפל ביטוח.

אכן, הודתה אשת הסוכן, היא הוציאה את התעודה כשהיא כוללת את היום הגורלי ואף הייתה מודעת לכך וידעה שהמבוטחת משלמת פרמיה עבור יום זה. אולם, לגרסתה, הדבר נעשה מתוך אילוץ. תוכנת אליהו לא איפשרה הוצאת תעודה שתאריכה מסתיים לאחר תום הביטוח במגדל.

השאלה היא, הגדירה השופטת גילאור, האם הרשום בתעודת ביטוח החובה גובר על העדות בעל פה לעניין כוונת הצדדים למועד תחילת תוקף הביטוח, או שכוונת הצדדים גוברת על הרשום בתעודת הביטוח.

מאחר ובמועד הוצאת תעודת הביטוח אצל אליהו לא הייתה כוונה לסוכנת הביטוח להוציא ביטוח כפל, פסקה השופטת, יש לראות את תעודת הביטוח שהוצאה בחברת אליהו כאילו נכנסה לתוקף רק החל מתאריך 1.1.1999 "למרות שרשום על גבי התעודה התאריך 31.12.1998 כתאריך הקובע לתחולת תוקפה".

על יסוד האמור לעיל, קבעה השופטת גילאור, פטורה אליהו מכל אחריות לנזקי הנפגעים בתאונה, למרות שקיבלה פרמיה מלאה גם עבור היום הגורלי בו אירעה התאונה.

הכותב הוא עורך דין