מחזקים את הליגה - מראש לאריות לזנב לשועלים

בערב החג נפל דבר. סאלם אבו סיאם השיג את ההסכם המיוחל על שיחרורו ממכבי תל אביב ובשבועות הקרובים ימצא לעצמו בית חדש. אבו סיאם הוא השחקן האחרון שנותר צהוב, מאותו הרכב שזכה באליפות לפני קצת יותר משלוש שנים.

מאז אותה זכייה בעונת 2002-03 עוד הספיק המועדון להגיע לליגת האלופות ולזכות בגביע על בסיס אותה קבוצה מוכשרת. זאת למרות ואף על פי שחלק גדול מהשחקנים החל לעזוב בקיץ שלאחר מכן. בשנתיים האחרונות הקבוצה דישדשה במרכז הטבלה ונראה כי גם דין העונה הנוכחית לא ישתנה. ככה זה כשהסגל משתנה בדחיפות, רמת השחקנים יורדת ועימה גם רמת הציפיות.

מכבי תל אביב, מודל 2004. לא נשאר זכר (תומריקו)

נדמה כי מכבי תל אביב בכדורגל פועלת על פי היגיון הפוך מזה של קבוצת הכדורסל של המועדון. במקום לרכוש את השחקנים המצטיינים מכל קבוצה, להתחזק ובכך גם להחליש את הליגה, ההרציקוביצ'ים משחררים כוכבים במחירי מציאה, נחלשים ומחזקים את יריבותיהן. מכבי חיפה עד השנה ובית"ר ירושלים הנוכחית, עושות את העבודה במקומן ולומדות מבאיירן מינכן, צ'לסי, ריאל מדריד, יובנטוס ואחרות. במכבי תל אביב התהליך הפוך.

מרבית השחקנים עזבו את המועדון בטריקת דלת ופרחו במקומות אחרים, כולל המאמן ניר קלינגר שרק רוצה להתרחק מהביצה הישראלית בקפריסין (והשיג שם ניצחון ראשון העונה בשבת עם פראלימני). למעשה, מאותו הרכב שרץ בצורה כל כך מרשימה רק לפני שלוש עונות, לא נותר אפילו שחקן אחד. שניים אפילו עברו לפרמיירליג. את אבי נמני אל תחפשו, מפני שלאורך חלקים של העונה, מספר 8 כלל לא היה ב-11 של ניר קלינגר.

ניר קלינגר. קפיצה לאירופה שנשכחה לחלוטין (טל שחר)

שוער: לירן שטראובר. אחרי שבע עונות בצהוב, שתיים מהן כקפטן, עבר השוער למכבי נתניה חינם אין כסף בסיום חוזהו, דווקא אחרי אחת מעונותיו הטובות ביותר בקרית שלום.

מגן ימני: ג'ון פנטסיל. אחד הזרים הטובים ביותר שהגיעו לישראל בשנים האחרונות. יכול לשחק בכמה תפקידים. שוחרר אחרי שנתיים נהדרות מבחינה מקצועית, בשל חילופי דברים עם אבי סטרול אליו נגיע בהמשך. בתחילה הושאל השחקן להפועל תל אביב בחינם ואחר כך נקנה על ידי האדומים בסכום מצחיק. בקיץ האחרון נמכר מגן נבחרת גאנה לווסטהאם האנגלית תמורת כמיליון דולר.

בלם: טל בן חיים. אולי השחקן הטוב ביותר שיצא מקרית שלום בכל הזמנים, לפחות על פי הרקורד. כשהוא שיחק בקבוצה, היא תמיד הגיעה להישגים - לא מעט בזכותו. על פי ההערכות, סכום ההעברה לבולטון האנגלית הגיע ל-250,000 דולר.

טל בן חיים. צוחק על הצהובים כל הדרך לבנק בבולטון (רויטרס)

בלם: אבי סטרול. שחקן עם נתונים פיסיים מצויינים, שלא פוחד מעבודה קשה. לצד הדברים הטובים, נדמה כי תמיד היה צריך סטרול מישהו מקצועי עם הרבה סמכות שיוכל לכוון אותו. אלי גוטמן כנראה הרוויח. סכום ההעברה - חינם.

מגן שמאלי: סאלם אבו סיאם. המגן שעלה באותה עונה מהנוער, אחרי ששיחק בכל מחלקות הילדים והנוער של מכבי תל אביב, תמיד שיחק עבור הסמל. זה מה שהחזיק אותו בהרכב למרות ניסונותיו התכופים של המאמן ניר קלינגר למצוא לו מחליף. ממאוריציו ארוס ועד ארז מסיקה. אבו סיאם תמיד היה שם. השבוע הוא רכש את כרטיס השחקן שלו תמורת 65 אלף דולר.

קשר אחורי: טל בנין. הרבה נכתב על חיתוכו של טל בנין מהקבוצה בקיץ בו הודחה מכבי תל אביב מליגת האלופות בשלב המוקדמות בידי ז'ילינה הסלובקית. נדמה כי האיש שהחזיק את הקישור של מכבי וזכה בכל שלוש עונתיו בקבוצה בתואר כלשהו (שני גביעים ואליפות), הודח רק כדי להסיט את האש משיחרורו של מספר 8 האגדי.

ברונו הייס. מוכשר, אבל לא אוהב לעבוד (תומריקו)

קשר קדמי: ברונו הייס. שחקן כישרוני, אך עצלן שהפסיק לעבוד ברגע שנחתם עימו חוזה חדש. לא ברור איך בעונת האליפות ובמשחקי הקבוצה בליגת האלופות אפשר היה לראות קשר ברזילאי קלאסי ברמה גבוהה ובמשחקים אחרים, הוא היה נעלם. בסופו של דבר נחתך הייס מהקבוצה באמצע החוזה, כשהמועדון המשיך לשלם לו משכורת גם לאחר שעזב.

קשר ימני: אלי ביטון. עוד אחד שעבר כמעט ללא תמורה. ביטון ייזכר כמי שאהב לכבוש במשחקי דרבי וכמי שניצח בעונה שעברה את מועדון האם שלו כמעט לבד. עושה עבודה מצויינת כיום בבני יהודה.

ברוך דגו. חצה את הכביש לצד האדום של העיר (ראובן שוורץ)

קשר שמאלי/מרכזי: ברוך דגו. כישרון מבוזבז שהתקשה להציג את היכולת שהיקנתה לו את תואר שחקן העונה בקיץ 2002-03, בשל פציעה ממושכת. סומן על ידי קלינגר כמחליפו העתידי של אבי נמני במרכז המגרש, אך מעולם לא הסתדר עם האוהדים ועבר להפועל תל אביב תמורת 100 אלף דולר בלבד. כבש ארבעה שערים בליגת האלופות. בעונה שעברה עוד התקשה להתאקלם באדום, אך את העונה הנוכחית התחיל מצויין.

חלוץ/קשר שמאלי: רודריגו גולדברג. אחד השחקנים היחידים שעזבו את המועדון בצורה נאותה ועדיין שומרים על קשר עם הנפשות הפועלות בקרית שלום. מכביסט אמיתי ששנא להפסיד. הצ'יליאני החליט לפרוש אחרי ההפסד לז'ילינה, למרות שלאחרונה התגלה כי הוא עדיין משחק במולדתו.

חלוץ: אנדראס פרוחננקובס. אחרי קמפיין מוצלח עם נבחרת לטביה שהגיעה ליורו 2004, נמכר פרוחננקובס לדינמו מוסקבה תמורת מיליון דולר. על פניו נראה כי היה מדובר בעסקת המאה של לוני הרציקוביץ'. אלא ששנה מאוחר יותר חזר 'פרוחה' לקבוצה כמושיע שמעולם לא הושיע, כך שאפילו את הכסף שאמורה היתה מכבי להרוויח עליו, היא הפסידה עם הזמן.

ראובן עובד. הפך מצהוב לכתום (אלי אלגרט)

לכל אלו יש להוסיף את השיחרור בעלות אפסית של ראובן עובד, עוד אחד שהיה אמור לתפוס את מקומו של נמני בקישור וגם בליבם של האוהדים. עובד מככב כיום בבני יהודה והיה אחד מהשחקנים הטובים בליגה בעונה שעברה. בעונת האליפות ההיא, הוא עלה בעיקר מהספסל ותמיד תרם לקבוצה. שחקן נוסף שזכה להרבה דקות משחק באותה עונה, הוא גדי ברומר שפרש ממשחק פעיל בסיום אותה עונה. תמיר כהן ולירן כהן אמנם משחקים במכבי, אך לא זכו ליותר מדי דקות משחק באותה עונת אליפות וגם כך מתנדנדים בקבוצה הנוכחית.

על פניו לא ברור כיצד כשלונות מקצועיים ומנהלתיים ברורים כל כך, ממשיכים להתקיים במועדון מפואר כמו מכבי תל אביב. על רשימת השחקנים מלמעלה, הרוויח המועדון בסופו של יום, סכום מצחיק בהתייחס לעובדה ששניים מהשחקנים עברו לליגה האנגלית היוקרתית וחלק גדול מהיתר מככב בקבוצות ליגת העל האחרות. למעשה, הסכום שביזבזה הקבוצה על חיתוכי חוזים מוקדמים ופיצויים, מבטלים את הרווחים - שלא לדבר על ההוצאות שנבעו מהבאת מחליפים לא מוצלחים שבעצמם שוחררו (בלסינג קאקו, ארז אליאב, גיורגי דמיטרדזה, אלווין בג'ירי, הנרי מאקינאווה, אויגן טריקה ועוד).

גיורגי דמיטרדזה. עוד רכש כושל של לוני הרציקוביץ' (ראובן שוורץ)