הדולר בשפל, עד מתי?

ביוני 2002 עמד שער הדולר על 5 שקלים. האינתיפאדה השנייה הייתה בשיאה, הדולר המשיך להתחזק מדי יום, והמוני ישראלים פתחו את תוכניות החיסכון שלהם וקנו דולרים. 

יותר מ-4 שנים עברו מאז, והדולר נסחר מזה זמן רב סביב רמה של 4.5 שקלים, וכבר ירד 5 פעמים מתחת לרמה של 4.3 שקלים: שלוש פעמים בתחילת יולי 2003, פעם אחת במרץ 2005, ופעם נוספת השבוע.

בחצי השנה האחרונה תוסף השקל לעומת הדולר בשיעור לא מבוטל: בסוף מרץ 2006 עמד שער הדולר על 4.703, ומאז איבד 8.6% מערכו.

דולר יציג בשנה האחרונה. מתוך אתר בנק ישראל

התחזקות המטבע הישראלי מוסברת בעודף שנרשם בחשבון השוטף של מאזן התשלומים ובשיא בהשקעות ישירות של זרים במשק. אלו מעידים כי התחזקות השקל נובעת מביקושים אמיתים.

מסקירה של בית ההשקעות פסגות אופק עולה כי בשמונת החודשים הראשונים של השנה הגיע היקף ההשקעות הזרות הישירות במשק ל-8.3 מיליארד דולר. 4 מיליארד דולר מסך ההשקעות הזרות הגיעו ממכירת ישקר לוורן באפט, והשנה עדיין לא תמה. היקפן הגדול של ההשקעות משפיע על הביקוש למטבע הישראלי.

הדולר בשפל למרות פער הריביות המצומצם

נתון נוסף שכדאי לשים אליו לב הוא פער הריביות בין הדולר לשקל. בפעם האחרונה שהדולר היה נמוך מרמתו הנוכחית- ביולי 2003, כשער הדולר הגיע לשפל של 4.283 שקלים- עמד פער הריביות בין השקל לדולר על 6.5%.

בסוף יוני 2003 החליט הבנק המרכזי האמריקני (הפדרל רזרב) להפחית את הריבית המוניטרית לרמת שפל של יותר מ-45 שנים - 1% בלבד. כלומר: מי שהשקיע בדולר קיבל ריבית של אחוז אחד בלבד, בעוד מי שהשקיע בשקל קיבל ריבית של 7.5%.

במרץ 2005, כאשר שערו היציג של הדולר נקבע על 4.299 שקלים, עמד פער הריביות על 1%; כיום עומד הפער על 0.25% בלבד. כלומר: ניתן לשער כי חוזקו של השקל נובע מגידול בהיקף ההשקעות בישראל, ומהיצע גדול של דולרים, יותר מאשר מרכישת המטבע כדי לקבל ריבית. ועם זאת, גם לריבית יש השפעה מרכזית על שער הדולר.

הכל בדולר 

מחיריהן של סחורות ושירותים רבים בישראל, שאין כל קשר כלכלי בינם לבין השווקים בחו"ל, נקבעים בדולרים, באופן שקשה למצוא לו הסבר: שכר דירה; מחירי דירות יד שניה; שכר טרחה של מתווכים; שכר טרחה של עורכי דין; שעת הקלטה באולפן; חוזה של כדורגלן; שעת עבודה של מומחה; הופעה של אמן.

בנוסף, מושפעים מהדולר, כמובן, מחירים שכן קשורים בחו"ל, כמו מוצרי חשמל, רכבים, חומרי גלם ומחירי דלקים. המחירים הדולריים הנפוצים גרמו לקשר ישיר בין קצב האינפלציה לשער הדולר.

"הקשר בין שער הדולר ומחיר המחייה בישראל גרם לכך שפיחות או ייסוף של השקל מול הדולר מוצא את דרכו למדד המחירים לצרכן ולציפיות האינפלציוניות", מציינת הכלכלנית ורד דר מפסגות אופק. לדבריה, "שינוי של 1% בשער החליפין יגרום בדרך כלל לשינוי של כ-0.3%  במדד המחירים לצרכן על פני חודשים מספר".

דר מציינת את הקשר בין הריבית לשער החליפין, "לבנק ישראל יעד מדיניות אחד והוא שמירה על יציבות אינפלציונית, המוגדרת כאינפלציה בטווח של 1-3%. כל אימת שנרשם שינוי מספיק מהותי בשע"ח - לכיוון כזה או אחר - אשר גורם לראשי הבנק לחשוש מפני חריגה מיעד האינפלציה, הם ימהרו להגיב בכלי העיקרי שבידיהם - כלי הריבית. פיחות משמעותי מספיק יתמוך בהעלאת הריבית; ייסוף משמעותי מספיק - בהפחתה".

עם זאת, מדגישה דר: "שערי החליפין של השקל מול האירו ומול הין השפעה מצומצמת הרבה יותר על מדד המחירים לצרכן, ועל כן בד"כ שינוי בהם לא יעלה חשש בבנק ישראל מפני סטיה מיעד האינפלציה ולא יגרור שינוי מדיניות מוניטרית".

עד מתי יתחזק השקל? תלוי בנגיד בנק ישראל

האם השקל יכול להמשיך ולהתחזק? דר סבורה כי התשובה לשאלה זו היא כן, אך יש לחדד את השאלה לשאלה אחרת: באיזו נקודה תגרום התחזקות השקל לחשש מפני חריגה מיעד האינפלציה כלפי מטה?

"בנקודה זו", סבורה דר, "יתחיל בנק ישראל לפמפם בתקשורת על כוונתו להפחית את הריבית (לעיתים הדיבורים על כך מספיקים), ובהמשך, כאשר הדבר יידרש, תופחת הריבית, הייסוף יעצר ובהמשך גם יתהפך", מציינת דר.

"בשנים שבהן הלחצים האינפלציוניים מאוד נמוכים, כמו שנת 2005 למשל, לא זו בלבד שלא תהיה לבנק ישראל בעיה עם פיחות שיעלה את האינפלציה, אלא שהוא אף יתרום לפיחות שכזה באמצעות צמצום פער הריבית בין שקל לדולר", מציינת האנליסטית. 

כלכלני פסגות-אופק, מציינים כי האינפלציה הסתכמה בשנת 2005 ללא השפעת הדולר ב-1.3% בלבד, אך התחזקותו של הדולר גרמה לעלייה באינפלציה. "פיחות השקל מול הדולר ב-7% באותה שנה, איפשר את סיומה של השנה ברמת אינפלציה כוללת קרובה יותר למרכזו של היעד, 2.4%. ב-2006 לעומת זאת, גברו הלחצים האינפלציוניים ולמרות ייסוף של 6.5% בערכו של השקל מול הדולר מראשית השנה, עלה המדד עד אוגוסט ב-1.7%", סבורה דר.

"אין שער חליפין 'נכון'. תהינה תקופות בהן ייסוף של השקל יצריך הפחתה של הריבית, עד לחזרתו של השקל לשער נמוך יותר. בעוד שבתקופות אחרות בהן הלחצים האינפלציוניים גבוהים יותר, כמו 2006 למשל, רק ייסוף השקל יאפשר עמידה ביעד האינפלציה, ועל כן בנק ישראל לא ימהר להפחית את הריבית, ושער החליפין לא יפוחת".

"במילים אחרות, העובדה ששער החליפין הממוצע בשנים האחרונות הוא 4.5-4.6 שקלים לדולר, אינה אומרת שבנק ישראל ישאף להשיב את השער לרמה זו", מסכמת דר.