עֲוֹן אָבֹת עַל-בָּנִים

בחיים יש מצבים כמעט כאוטיים, מצבים אישיים שאתה מתבייש בהם, מצבים בהם אתה מוצא עצמך תוהה מה חזק יותר: הבושה לספר? הבושה שלא לספר? ההתלבטות קשה מאוד, אך עם תחילת השנה החדשה בחרתי לספר. לספר לכם מתוך אחריות אישית, לספר מפני שלי ניתנה הבמה התקשורתית שאין לאחרים, לספר מפני שלי יש אומץ חברתי שנגזל מאחרים, לספר מפני שאני רוצה שתכירו את ישראל האחרת, ישראל הרעה, האטומה והמנוכרת לאזרחיה.

אין בלבי רוע או התלהמות, אין בי כעס על אותו סטודנט שהכריז בדיון על העוני "קונדום זול מילד" ואני שלם לגמרי עם האמירה "חובות צריך לשלם". אבל יש בתוכי בנק מטרות ענק שכדי לתקוף אותו אני זקוק למחשב-על. ולמרות שברשותי רק פנטיום 3 ישן וקו אינטרנט ועצלן, אני מתעקש לתאר לכם את אירועי החודש האחרון בחיי. שלושה צעדים שיוכיחו לכן איך לא נוהגים באזרחים שעדיין נושאים בכבוד את תעודת הזהות הכחולה שלהם.

צעד ראשון: הבנקים וההוצאה לפועל

אינני מתכחש למהות החוב שלי לבנק, שרעייתי ואני ניסינו בכל דרך להגיע להסדר תשלום שלו אך נענינו בשלילה. וכך, באחד מימי המלחמה בצפון הגיעו אנשי ההוצאה לפועל לביתי, סרקו אותו ומצאו טלוויזיה ישנה ומכשיר די.וי.די חדש. לא התנגדנו שיעקלו את הטלוויזיה, אבל ביקשנו מהם שישאירו את הדי.וי.די השייך לבננו, קצין ביחידת חי"ר שלפני חמישה חודשים החל את שירות הקבע שלו ובמשכורתו הראשונה קנה את המכשיר ב-199 שקל. כל התחנונים והבקשות לא הועילו. המעקלים לקחו אותו עמם.

תאמינו לי, כשהגיע הבן לחופשה מהחזית וסיפרנו לו על הדי.וי.די שעוקל זה לא היה נעים בכלל. ואני רק רוצה לשאול את קרטל הבנקים: בכמה כסף תמכרו את הדי.וי.די השייך לקצין צה"ל שכל חטאו הוא מגורים עם הוריו בדימונה? ב-50 שקל?

צעד שני: חברת עמידר

כ-12 שנה אנו חיים בדיור ציבורי של חברת עמידר בדימונה, ולאורך שנים קיבלנו סיוע בשכירת הדירה. כבכל שנה גם השנה הגשנו לעמידר מסמכים המאמתים את מצבנו הכלכלי, אך הפעם הוחלט לבטל את ההנחה שאנו מקבלים. ההסבר? "לדיירים יש בן בוגר הגר עמם בבית, הוא משרת בצה"ל בקבע, על-כן אנחנו מבטלים את הסיוע בשכ"ד למשפחה".

בנוסף, מצאו לנכון פקידי החברה לשלוח אלינו צו פינוי מהדירה לתאריך 10.9.06, בשל חוב שהצטבר בשנה האחרונה. אנחנו עומדים להפוך להומלסים רק בגלל שבננו, המשרת כקצין בצה"ל, עדיין חי עם הוריו.

צעד שלישי: מכתב אישי לראש הממשלה

לכבוד: ראש הממשלה מר אהוד אולמרט, ירושלים

12 שנה אני חי בדיור ציבורי של עמידר בדימונה, דבר שהתאפשר בשל סיוע בהנחות סוציאליות שהוענק לנו על-פי הקריטריונים. אך פקיד ממשלתי עלוב נפש מחברת עמידר, שאתה מופקד עליו כראש הממשלה, החליט לבטל את הסיוע מפני שיש לנו בן המשרת כקצין בקבע.

בן שנולד וגדל בדימונה, התנדב ליחידה 101 של הצנחנים, יצא לקורס קצינים, סיים שרות סדיר ולפני חמישה חודשים החל את שרות הקבע כמתחייב. ילד בן 21 שעדיין גר עם הוריו ומניח ראש על כתף אמו.

אתה, אדוני ראש הממשלה, רוצה שאני אזרוק את הבן שלי מהבית בזמן שהוא ממלא את חובתו ומאפשר לפקידי ממשלה בני עוולה להמשיך לישון בביטחון בלילה? אתה, אדוני ראש הממשלה, מנהל מדינה שכופה על אוכלוסייה קשת

 יום לשאול את עצמה: מי הם אותם פקידים שרומסים את כבוד האדם ומשפילים אותו?

אתה, אדוני ראש הממשלה, צריך לחזור לבית אביך ולא לשכוח שממנו יצאו האמל"ח והאידיאולוגיה שעזרה להקמת המדינה. בבית אביך חשתם את מצוקת תקומת המדינה שלוותה בעוני ומחסור, בבית אביך ידעו שיש סיבה מוצדקת לכל הקרבה וקורבן. והיום?

לא אזרוק את בני הקצין מהבית, וגם אם יפנו אותנו לרחוב נמשיך להיות ביחד. גם ברחוב אחנך את בני הקטן לשרת את המדינה ולמלא את חובותיו, בדיוק כמו אחותו (סגן במיל') ואחיו (סגן סמ"פ) הבוגרים. כי אתם, אדוני ראש הממשלה ופקידיו, ברי חלוף. אנחנו האזרחים נמשיך להחזיק את המדינה הזאת גם מהרחוב.

נכון, אדוני ראש הממשלה, שבספר שמות פרק כ' נכתב "עֲוֹן אָבֹת עַל-בָּנִים". אבל מי שם את פקידיך להוציא זאת אל הפועל?

• המכתב נשלח והתקבל בלשכת ראש הממשלה.
  

בסימן ואהבת לרעך כמוך

כל חטאי הקדום טמון בהשתתפותי בסרט התעודה "זהב לבן עבודה שחורה", שגזרה עליי 755 ימי אבטלה מאונס וטרור תעסוקתי גורף. אך אל תדאגו לי, שכן אני אחזור להזדקף. דאגו לאלו שקולם וזעקתם אינם נשמעים. בדקו האם מצב כזה יכול להגיע גם אליכם, שאלו את עצמכם האם חייכם הכשירו אתכם להתמודד עם חוק לעניים ובריאות לעשירים, חקרו האם הכל כשר בדמוקרטיה הישראלית המתרסקת לנגד עיננו.

תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה ומאסריה למושחתים. יכלו שנות האטימות, היוהרה והניכור, תחל שנה טובה לאזרחי ישראל. תהיה שנה זו ברכה לאנשים ההגונים, העובדים וישרי הדרך, וקללה למדכאי האדם וזכויותיו. שתהיה שנה זו טובה לזקופי הקומה, לשומרי החוק ולשרידי הדמוקרטיה, שתהיה שנה זו שנת גאווה ללוחמים בשחיתות - שנה בסימן ואהבת לרעך כמוך.

• יצחק ג'קי אדרי הוא גיבור סרט התעודה "זהב לבן עבודה שחורה" שבעקבותיו ייסד את עמותת "מת"ח"