מה לבג"ץ ולחקירת המלחמה? פרשנות

דרישת בג"ץ מאתמול, לפיה על המדינה לנמק בתוך חמישה ימים מדוע לא תוקם ועדת חקירה ממלכתית למלחמת לבנון השנייה, מעלה שוב את סוגיית האקטיביזם השיפוטי - במקרה זה, מעורבותו של בית-המשפט בהחלטות מדיניות. 

פרופ' אריאל בן-דור, משפטן מאוניברסיטת חיפה, פסל בשיחה עם ynet את הטענות בדבר אקטיביזם שאינו במקומו: "מאחר שוועדת החקירה הממשלתית אינה זוכה לפופולריות, לא נראה כאילו יהיו טענות רחבות בציבור אם בית המשפט יתערב. הטענה היא שהאמצעי הנוכחי - הוועדה הממשלתית - אינה רלוונטית לחקירה, זה כמו להגיש כתב אישום ברצח לבית משפט שלום. זה פשוט אמצעי לא מתאים". 

על הבסיס להגשת העתירה אומר בן-דור כי "מדובר במקרה מיוחד, שכן הממשלה כבר הקימה ועדת חקירה משפטית, אבל לא ממלכתית. אם היו בוחרים בוועדת אדמוני, שלא הייתה בראשות שופט, אז ספק רב אם בג"ץ היה מגיע לתוצאה דומה - מאחר שהממשלה כבר סברה כי המקרה ראוי לחקירה משפטית, יש להבין מה הנסיבות שהממשלה בחרה ועדה שהיא בוחרת את הרכבה ולא ועדה שבוחר נשיא בית המשפט העליון ויש לה אמון רחב יותר בציבור".

התקדים: בראון-חברון

מאז 1996 הוגשו מספר עתירות לבית המשפט העליון בעניין הקמת ועדות חקירה ממלכתיות, וכולן נדחו. בפרשת "בראון-חברון" (1997) קבע בית המשפט כי סמכות הממשלה לשקול הקמת ועדת חקירה ממלכתית היא "רשות ולא חובה". עם זאת, שופט בית המשפט העליון בדימוס, יצחק זמיר, כתב בהערת אגב כי יתכנו מקרים חריגים שבהם ימצא בית המשפט עילה מוצדקת לצוות על הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית. זאת, כאשר הוא משתכנע שההחלטה לא להקים ועדה היא בלתי סבירה באופן קיצוני.

בפרשת "מדחת יוסוף" (2001-2002) כתב השופט יעקב טירקל כי "בית המשפט יכול לחייב את הממשלה להורות על הקמת ועדת חקירה רק במקרים חריגים ונדירים ביותר, כאשר עולה מן הנסיבות מסקנה אחת ובלתי נמנעת - המגיעה עד כדי חובה כמעט - שיש לחקור את העניין על דרך של ועדת חקירה דווקא". 

עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, שהגישה את העתירה לבג"ץ יחד עם תנועת אומ"ץ, בטוח כי עתירתו מוצדקת. "מאז מלחמת הקוממיות, לא הייתה אף מלחמה שבה העורף נפגע בצורה כל כך קשה. ומאז הקמת צה"ל, לא היה מצב שהצבא לא חזר מנצח הביתה, כמו שקרה הפעם. מדובר במלחמה עם שני ארועים קטסטרופליים, גם בעורף וגם בחזית, כך שבהחלט מדובר באירוע מיוחד שדורש חקירה".

עו"ד שרגא חושב כי הסיכויים להקמת ועדת חקירה הפעם - טובים. "אסור לשכוח שגם האמירה של טירקל וגם של זמיר מדברות על כך שבמקרים מיוחדים רשאי בית המשפט העליון להתערב. ובמה אנחנו עוסקים? במלחמה שתוצאותיה היו קטסטרופליות. יש לזכור שבכל פסקי הדין האחרים בג"צ נדרש לחייב את המדינה לחקור ופה הממשלה כבר החליטה לחקור - כך שהמצב של בג"ץ הרבה יותר קל".