דברים שלא רציתי לומר למיכלי
לא יכולתי לספר, ולא רציתי להסתיר. למרות כל מה שאני מרגיש כלפי מיכל, החלטתי שאני עוד לא מוכן להפסיק להיפגש עם בחורות אחרות. הפשרה שלי עם עצמי ואיתה היתה שאהיה גלוי לגמרי. לא תיארתי לעצמי שיש דברים שאי אפשר לספר
במשך שעה היא לחצה שוב ושוב על הנקודה הזו, מרגע שסיפרתי לה על הפגישה שלי עם "כחלילית". כמו אידיוט סיפרתי לה את כל האמת, כמעט הכל. דבר אחד שמרתי חסוי, את השם האמיתי של כחלילית. היא ביקשה ממני, ואני הבטחתי.
"היא לא באמת חושבת שתקיים את ההבטחה הזאת", אמרה מיכל וחייכה אלי. "אתה הרי יודע שאני אוציא את זה ממך בסוף, אז נו..."
"אני לא יכול מיכלי, לא יכול" עניתי. "הבטחתי לה, תביני".
לא יכולתי לספר, ולא רציתי להסתיר. למרות כל מה שאני מרגיש כלפי מיכל, החלטתי שאני עוד לא מוכן להפסיק להיפגש עם בחורות אחרות. הפשרה שלי עם עצמי ואיתה היתה שאהיה גלוי לגמרי, שאספר למיכל את הכל. לא תיארתי לעצמי שיש דברים שאי אפשר לספר.
כחלילית פנתה אלי בעקבות הכרטיס שלי באתר ההיכרויות. לא היתה לה תמונה, ורק אחרי שנפגשנו הבנתי למה. בדרך כלל אני לא נפגש עם בחורות שלא מוכנות לתת תמונה ומסתתרות מאחורי כינוי, אבל ידעתי שהיא נשואה אז הנחתי שזה חלק מההגנות שלה. היא רצתה לפגוש אותי במקום לא מחייב כדי לראות איך אני נראה באמת, וכשסיפרתי לה שאני מרצה באיזה כנס, ניצלה את ההזדמנות והתפלחה לקהל.
"מחכה בכניסה, כחלילית"
מיד אחרי סיום ההרצאה רטט לי סמס: "מחכה בכניסה, כחלילית".עפתי החוצה ונעמדתי ליד הדלת, מאפשר לה לזהות אותי ולגשת. כשזה קרה כמעט ונחנקתי: המון רגליים, שפתיים ומשקפי שמש.
"בוא נלך לאוטו שלי, אני לא רוצה שיראו אותי כאן". היא לא נגעה בי וצעדה מיד החוצה. "גם ככה הסתתרתי מאחורי העמוד כל ההרצאה", הבזיקה אלי חיוך מעבר לכתף, "אתה ממש סקס מניאק, הא?"
צחקתי והלכתי אחריה. גם בהרצאה על עיצוב אני מדבר על סקס, ואפילו מקרין תמונות עירום. "תבואי להרצאה הבאה שלי", אמרתי, "אני גם המרצה היחיד שזורק טיסני נייר על הקהל".
נכנסנו לג'יפ שלה, וסופסוף היא הורידה את המשקפיים ונתנה לי לראות אותה. זה היה מוזר, פתאום הבנתי בדיוק למה היא מיהרה כל כך. זיהיתי אותה.
היא חיכתה שניה לוודא שאני מזהה וחייכה. "לשחקניות שמופיעות בטלוויזיה אסור לבגוד. אני באמת לא מאמינה שאני פה. זה כל כך לא אני".
"זה סוף הנישואים שלה עם בעלה", סיפרתי למיכל. "ככה היא אומרת בכל אופן. היא רק חיפשה מישהו להיות איתו כמה שעות, ואני פשוט התאמתי". בטח שהתאמתי, עם הכרטיס באתר ההיכרויות שמצהיר שאני מחפש רק כיף ולא בנוי לקשר. "זו בעיה בשבילה להיות דיסקרטית, כל העולם ואחותו ישמחו לקשקש עליה דברים. את מבינה למה אני לא יכול להגיד את השם שלה?"
אבל אני כבר עשיתי את הטעות. לא רק שסיפרתי למיכל שכחלילית היא מישהי מוכרת, הרבה יותר גרוע, אמרתי שהסקס איתה היה כיף.
"מה אתה אומר לי דבר כזה?" רטנה מיכל. "פתאום אתה לא יכול לשקר? לפחות תגיד שאני הרבה יותר סקסית".
"מיכלי, את הרבה יותר סקסית", אמרתי. מאוחר מדי. גם האמת כבר לא עזרה לי, מיכל נעלבה.
"תפסיק לשחק בחסמב"ה ותגיד כבר איך קוראים לה"
"איך קוראים לה?" היא לחצה שוב והפעם שינתה טקטיקה, "תפסיק לשחק בחסמב"ה ותגיד כבר. אתה מתנהג כמו ילד".
ידעתי שהיא מנסה להעליב אותי. היא נפגעה ממני וניסתה לפגוע בחזרה. אנחנו הולכים לריב עכשיו, ראיתי את זה מתקרב. יש גבול לשטויות שאני יכול לעשות. עם כל הפתיחות שלה והמתירנות... מיכל אולי אמרה שהיא מוכנה ליחסים על תנאי עד שארגע, אבל כנראה לא התכוונה שאהיה עם בחורות סקסיות.
"אתה ילד קטן". היא קלטה שהאמירה הזו היא מנוף טוב ללחוץ עלי. "ילד קטן ודביל. כמו בכיתה ד', שומר סודות".
הסתכלתי עליה. דם, היא רצתה דם: תן לי את הראש של כחלילית על צלחת. תן לי את השם שלה ותוכיח לי שאני חשובה לך יותר. לא ידעתי מה לענות. אני מוכן לסכן את מיכל בשביל מישהי שראיתי רק פעם אחת ולא אראה שוב?
