"אני רוצה לנתץ את הכלא של האיסלאם"

בפעם היחידה שאני מבחין בדמעות הנקוות בזוית העין של ד"ר וופא סולטן, זה כשהיא מדברת על משפחתה בעיירה הקטנה בניאס במערב סוריה, 2-3 שעות נסיעה מצפון לביירות. בעיניהם היא הבושה של המשפחה, שבע אחיות ושלושה אחים. אחיה הבכור טוען שקיבלה מיליון דולר מהיהודים כדי להכפיש את האיסלאם. אמה בת ה-74 אינה מוכנה לדבר אתה בטלפון.

"אני יודעת שאני פוגעת בהם", היא אומרת בראיון מיוחד ל-ynet, המתקיים במלון בוושינגטון. "הם חשים בושה. אני מסוגלת להבין את התחושה שלהם. יש לי אחות בקטאר שנשואה לפלסטיני. שניהם מאוד פתוחים ותומכים. אנחנו מדברות פעם בשבוע והיא מעבירה את המסרים לאמי. אני יכולה לדבר בטלפון עם חברים בסוריה, אבל לא עם אמי ואחי. זה מאוד קשה לי. קשה לאבד את המשפחה. קשה לי עם זה".

וופא איבדה משפחה, אבל זכתה לתהילת עולם בזכות סדרה של ראיונות שנתנה, המפורסם שבהם לרשת "אל-ג'זירה", שבהם תקפה את קיצוני האיסלאם ואת האומללות, הניכור והמאבק בקידמה שהדת הזו כופה על מאמיניה. בעקבות הראיונות הללו היא קיבלה איומים על חייה. בתקציר של הראיון הזה עם ynet, שפורסם כאן אתמול, היא אמרה שברור לה שרוצים להרוג אותה.

"... יכול להיות שהם גם יצליחו, אבל אני לא פוחדת. יש לי כבר תומכים שהולכים אחרי, ואני ממשיכה בשליחות שלי. חייתי בפחד 32 שנה. 32 שנים מחיי נגנבו ממני על ידי האיסלאם הקיצוני. שייעשו מה שהם רוצים. אני חושבת שהם יצליחו יום אחד. זה לא 'ביג דיל'. אני מצפה כל יום שהם יצליחו".

היא אשה נמוכת קומה, אבל ענקית ברוחה, בחזון שלה ובאומץ לבה. היא חמה ונטולת גינונים - אבל מודעת לערכה ולערך המסר שהיא נושאת בשנים האחרונות. בראיון המיוחד ל-ynet היא מצהירה: "אני חושבת שבעוד 300 שנה יזכירו את השם וופא סולטן כמי שסייעה למוסלמים לצאת מימי הביניים".

היא עצמה יצאה מימי הביניים בעקבות רצח המרצה שלה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ח'אלב בשנת 1979. צעירים מהאחים המוסלמים רצחו בחזית הקמפוס את המרצה לרפואת עיניים, יוסף אל יוסף, פרופסור אהוב שנרצח בגלל היותו עלוואי (כמו משפחת אסד) כשהמתנקשים צועקים "אללה הוא אכבר", יורים ונמלטים בדהרת אופנוע.

"זה היה המפנה בחיי", היא מספרת. "התחלתי לשאול שאלות ולבחון את מערכת האמונות שלי, יחד עם בעלי, שבאותו זמן הכרתי. הפסקתי לצום ולהתפלל. לא סיפרתי למשפחתי. בעלי הסתובב משגרירות אחת לשניה בניסיון לקבל ויזה. לקח לי עשר שנים עד שהצלחנו להסתלק מסוריה".

כשעזבו, הוא היה מהנדס חקלאי והיא פסיכיאטרית. לארצות הברית הגיעו ב-1989 עם שני ילדים (מאז נולדה שלישית) ומאה דולר, בלי שפה וידע. הם גרו כמה חודשים אצל חברים ועבדו בכל עבודה מזדמנת. "מכרתי בחנויות, עבדתי בגנים, עשיתי כל מה שנדרש לשרוד. לקח לנו שנים לפני שהתחלנו להתקדם". ההתקדמות היתה שבעלה המהנדס פתח מוסך. אבל הם היו מאושרים. עדיף מוסכניק באמריקה על מהנדס בסוריה.

אבל המוסך לא היה היוזמה האמריקנית היחידה של בני הזוג. "שבוע אחרי שהגענו לארה"ב התחלתי לכתוב", מספרת וופא. היא כתבה מאמרים לעיתונים בערבית באזור לוס אנג'לס, "וכל עורך עצר אותי בנקודה מסוימת ולא היה מוכן לפרסם את מה שיש לי לומר. עברתי מעיתון אחד לשני. הם הגבילו אותי ונהגו לשנות משפטים בלי אישור שלי. אבל זה היה טוב מלא כלום. כמה שבועות לפני ה-11 בספטמבר 2001 הציע לי חבר להקים אתר אינטרנט שבו אוכל להביע את דעתי". כך קם annaqed.com ("המבקרת", אתר מאמרים בערבית ואנגלית).

וופא הספיקה לדבריה לקבל מספר שיחות אזהרה מארגון CAIR (המועצה לקשרי אמריקנים ומוסלמים). "האמת היא שהם הצליחו בתחילה למתן אותי. אבל מייד אחרי 11 בספטמבר ידעתי שמספיק ודי. מאז אין יותר מגבלות. היום אני אדם שונה לגמרי. שיעשו מה שהם רוצים".

הראיון שזיעזע את העולם הערבי

האתר של וופא התפרסם גם במזרח התיכון ועמדותיה החלו לחלחל לחוגים מסוימים. כך הגיעה בפעם הראשונה להופעה באל ג'זירה ביולי 2005. "הם ידעו את השפעת המאמרים שלי ואתר האינטרנט שלי. מחשבותי והרעיונות שלי התפרסמו בכל העולם הערבי. אני מאמינה שהם חשבו שאני לא מסוגלת להגן על העמדות שלי בשידור. לא ידעתי מה זה אל ג'זירה ולא הכרתי את התוכנית 'הדרך הנגדית' ולא חשבתי בכלל שזה הולך להיות עימות. רק שאלו אותי אם אני מסוגלת להשיב לשאלה אם יש קשר בין האיסלאם לבין טרור. הם עשו לי מארב - אבל אני הצלחתי להשתיק אותם, אז הם הזמינו אותי לראיון שני, עם מתעמת בכיר יותר".

הראיון השני הפך לתופעה אינטרנטית. מאז ששודר באל-ג'זירה, תורגמו לאנגלית קטעים מתוכו על ידי מכון ממר"י והופצו על ידי גולשים נלהבים ברחבי הרשת. מיליוני גולשים במזרח התיכון וברחבי העולם צפו בראיון. התאריך: 21 בפברואר השנה. מול וופא הוצב פרופסור מצרי ללימודי דתות, ד"ר איברהים אל חאולי, שלא היה מסוגל להתמודד מולה, אלא רק לשאול שוב ושוב בטון מאשים "אז את כופרת"? ולהצהיר שאין צורך להתעמת עם מי שמנאצת את הנביא מוחמד ואת הקוראן.

דבריו, שנאמרו בטון של "פתווה" (פסק הלכה איסלאמי) הבהירו כי מכאן ואילך, דמה הותר. וופא סולטן אומרת שיש כיום איומים על חייה, והיא מעריכה שייתכן שמישהו ינסה לחסל אותה ואולי יצליח, אבל היא אינה מוכנה שיבהילו אותה. "הם לא הצליחו לסתום לי את הפה בפעם הראשונה. הם קראו לי שוב בפברואר ושוב הצלחתי להביס אותם. זהו זה, הם לא יזמינו אותי שוב לעולם", היא מחייכת. "אחרי שבועיים, כתב מגיש התוכנית מאמר בעיתונים ערביים וטען שאמריקה שילמה לי כסף כדי שאמתח ביקורת ואשפיל את האיסלאם. עניתי לו במכתב: 'אתה הראיון שהכיר אותי לאמריקנים ולקהילה הבינלאומית. אפילו השכן שלי לא ידע מי אני עד שעשית בינינו היכרות ועכשיו אתה מאשים אותי שהאמריקנים קנו אותי?"

מאז היא מוחרמת על ידי כלי התקשורת הערבים. אבל חדרה לאגפים נרחבים בלב ליבו של העולם הערבי והמוסלמי. "אני מקבלת הרבה מאוד אי-מיילים, אנשים נכנסים לאתר האינטרנט שלי. יש מיילים חיוביים - ויש גם הרבה איומים. כל מסר חיובי זה סימן טוב. המטרה היא לנתץ את חומות הכלא של העולם האיסלאמי. זו משימה קשה מאוד. אני מאמינה שסדקתי את חומת הכלא ועכשיו יותר קל לאחרים לבוא אחרי".

וופא מספרת על אי מייל שקיבלה ממולה ממרוקו שכתב לה שאחרי הצפיה בראיון בחודש פברואר, כרך את כל מאמריה באינטרנט לספר ואמר לבנו בן ה-17 שמהיום והלאה זהו הקוראן שלו. "אני מקבלת מיילים מלבנון ירדן, סוריה,

 עיראק, מצרים ואפילו סעודיה. הם מאוד מעודדים מהכתיבה שלי. קיבלתי מייל ממדינה ערבית מאדם שכתב לי: 'אנחנו גוועים, אבל עכשיו את הלחם שלי יום יום'. אני מקבלת מיילים מנשים מוסלמיות שמעודדות אותי: 'לכי קדימה, אנחנו מאחוריך'. אבל החלק העצוב הוא שהם תמיד משתמשים בשמות בדויים, כי הם חוששים לצאת מהמסתור שלהם, להביע את עצמם בדרך שאני מביעה".

וופא מספרת על מייל שקיבלה לפני יומיים מסטודנט סורי בן 23 שכתב לה: 'הממשלה המטומטמת חסמה את אתר האינטרנט שלך ואנחנו לא יכולים לראות אותו יותר, אבל אנחנו מקבלים את המיילים שלך. בבקשה שלחי לי את הלינק לכתבות שלך'. "אני יודעת שיש לי השפעה עצומה בעולם הערבי", היא מתגאה.

אני מזכיר לה שאת המפיק ההולנדי תיאו ואן גוך חיסלו במרכז אמסטרדם על רקע דומה. "חייתי בפחד 32 שנה", היא מגיבה בביטול, "32 שנים מחיי נגנבו ממני על ידי האיסלאם הקיצוני. שיעשו מה שהם רוצים. אני חושבת שהם יצליחו יום אחד. זה לא ביג דיל. אני מצפה כל יום שהם יצליחו".

כשהתגוררת בסוריה, מה חשבת על ישראל?

"שאתם הרוע בהתגלמותו. אתם לא בני אדם. אין לכם קול אנושי. אתם יצורים מסוג אחר. זו הדרך שבו חונכתי. בשבוע הראשון שלנו בארה"ב, בעלי ואני הלכנו להוליווד ונכנסנו לחנות נעליים. הזבן נראה מזרח תיכוני, אז בעלי שאל אותו מאיפה הוא. הוא אמר 'אני יהודי מישראל'. אני ברחתי החוצה מהחנות יחפה. בעלי רץ אחרי עם הנעליים וזעם עלי 'מה את עושה את טיפשה'? עניתי לו: 'אתה מצפה ממני ללחוץ את ידו ולומר לו כמה שהיה נעים לפגוש אותו? הוא האויב שלי, אני שונאת אותו. אני לא יכולה לסבול אותו'. זו היתה הפעם הראשונה שפגשתי יהודי ישראלי פנים אל פנים. לאט לאט למדתי כמה טעינו ואיזה טיפשים היינו. אתם בני אנוש לא פחות מאתנו".

ועכשיו וופא סולטן רוצה לבוא לישראל והיא מקווה שזה יקרה בקרוב. ביום שני הקרוב תיפגש עם הקונסול הכללי של ישראל בלוס אנג'לס, אהוד דנוך, ולפי כל הסימנים היא תקפוץ אלינו לביקור בקרוב. וזה, מן הסתם, רק ילבה את השנאה כלפיה באגפים נרחבים של העולם המוסלמי. אבל היא מבהירה: "אני גאה בעצמי. זוהי המשימה שלי בחיים. שום דבר לא יעצור אותי".