פסטיבל היבבות של קשת ורשת
גם השנה תשתלט על ראש פינה הביקורת על הרגולציה, ומי שיעז לבקר את לוח שידורי הזבל שכבש את המסך - ינודה
אבל יש כמה נושאים עליהם לא ידברו שם בראש פינה. ראשית, כי דאגו שמי שעלול חלילה להעלות נושאים אלה, לא יוזמן. מרשימת המוזמנים השנתית נעדרים באופן קבוע חוקרי תקשורת ביקורתיים, ויש לא מעט כאלה באקדמיה הישראלית. שנית, הנושאים העולים לדיון מותאמים ל"מצוקות הזכיינים" וכוללים לגמרי לא במקרה דיון על "המשבר בתעשיית ההפקה הישראלית", או "מותק - ההכנסות התכווצו! על המשבר הכלכלי בטלוויזיה המסחרית". אז באמת, על מה לא ידברו שם בראש פינה?
איפה ההפסדים? זכייני ערוץ 2 רשמו רווחי ענק במשך שנים רבות, כולל באלו הקשות של האינתיפאדה. בניגוד ליבבות הזכיינים ולדרישתם להקלות, מתברר ש"קשת" הרוויחה במחצית הראשונה של 2006 סך של 3.6 מיליון שקל. זה אמנם רווח קטן מבעבר, אבל מי אמר שתמיד צריך להרוויח הרבה?
איפה הרגולציה? למרות כל הטענות אודות ידה הקשה, הרי שהפיקוח הציבורי על ערוצים 2 ו-10 ועל הטלוויזיה בכבלים ובלוויין התרוקן ממשמעות. לוחות המשדרים של זכייני הטלוויזיה בישראל אינם תואמים להתחייבויותיהם, ואין מי שיכפה עליהם לעמוד בהבטחות, בתקנות ובמכסות.
איפה המכרז? רק לפני שנה זכו "קשת" ו"רשת" במכרז, וכבר הן מתנכרות להתחייבויות שלהן. מדוע אינן עומדות בתנאי המכרז? ומדוע הציעו סכומים כה גבוהים כ"ביד" (דמי זיכיון)? להזכירכם, "קשת" ו"רשת" הציעו 300 מיליון שקל דמי זיכיון כדי לזכות. הם הציעו סכום ענק, והגדילו בכך את הסיכון להפסיד כסף בהפעלת הערוץ.
איפה הפריפריה? במכרזים התחייבו הזכיינים להפנות לשם את פניהם, ידם וכספם. הם התחייבו לעשות המון למען הפריפריה, אבל בפריפריה היום לא ממש רואים את התגשמות ההבטחות. תשאלו בחצור הגלילית, זה ממש קרוב לראש פינה... הגדילה לעשות "קשת", שפנתה למועצת הרשות השנייה בבקשה להכיר בתוכנית "כוכב נולד" כתוכנית פריפריה.
למה נראה כך מסך הטלוויזיה שלנו? למי שמתעקש בימים אלה להסתכל בשידורי ערוץ 2 וערוץ 10, המנסה נואשות לשכפל עצמו לדעת לערוץ 2, צפוי שעמום נוראי, אם לא נזק מוחי בלתי הפיך. זה לוח של משדרי זבל, שידורים חוזרים, תוכניות בעלות הפקה אפסית, חגיגות של פרסום סמוי והמון תשדירי חסויות מעצבנים. זו אינה הטלוויזיה האיכותית שהבטיחו לנו בפרזנטציות של הזכיינים בראש פינה, רק בשנה שעברה.
איך חדר פרסום סמוי לכל תוכנית? מוצפנת בשם המכובס "תוכן שיווקי", חדרה המכה הלא-חוקית הזאת לתוכניות רבות.
אז למה הם לא מחזירים את הזיכיון? אם כל-כך רע להם, אם המצב הוא כל-כך משברי, אם ההפסדים כה קשים - מדוע לא מחזירים האומללים את הזיכיון? יהיו כה רבים שישמחו לקחת זיכיון זה שלצידו יוקרה, עמדת כוח כלכלי-פוליטי וגם רווחים לא קטנים.
כמדי שנה, יהיה נחמד לפגוש שוב את כולם בפסטיבל. וכמעט כמו תמיד, השאלות הקשות לא תישאלנה. למי שיעז להשמיע שמץ של פקפוק במקהלת היבבות של הזכיינים ונציגיהם צפוי גינוי פומבי ונידוי, שיזכיר את גורלם של חולי הקדחת בראש פינה, שנים רבות לפני פסטיבל הטלוויזיה.
הכותב הוא פרופסור בחוג לתקשורת של אוניברסיטת חיפה ושימש כחבר במועצת הרשות השנייה
לפנייה לכתב/ת 
