כמה ילדים יצטרכו עוד להיחנק?

כמה ילדים נחנקו כתוצאה מאכילת מזון מאז ראשית 2006? מה היו הסיבות לחנק? בארגון בטרם, העוסק בבטיחות ילדים בתחומים שונים, נאספו מקטעי עיתונות וממקורות אחרים נתונים מפחידים: מאז ראשית השנה נפגעו 11 ילדים מחנק עקב אכילת מזון; 7 מהם עקב אכילת פיצוחים, והשאר ממזון אחר, כגון אבטיח, בצל או בייגלה.

כל מי שעוסק בתחום זה יודע עד כמה קל לילדים להיחנק ממזון, וזאת עקב מבנה בית הבליעה והוושט ודרכי הנשימה שלהם. וכך, אחרי שנים רבות של אסונות נחקק סוף סוף ב-2004 תיקון לפקודת בריאות הציבור (מזון), שקבע כי שר הבריאות, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, יתקין תקנות בדבר חובת סימון אזהרה על גבי אריזות של פיצוחים, ממרחים, גרעיני תירס ונקניקיות, מפני שיש באכילתם על ידי ילדים מתחת לגיל 5 סכנת חנק.

על פי התיקון לחוק, היו התקנות אמורות להיות מובאות בפני ועדת העבודה והרווחה של הכנסת תוך 6 חודשים לאחר חקיקתו. אבל למשרד הבריאות לא בער, והדיונים בתקנות התקיימו רק בקיץ האחרון, ואז הן גם אושרו (התקנות תיכנסנה לתוקף רק בחודש מרץ 2007; לגבי מזון ארוז – בספטמבר 2007).

אפשר היה להניח, לאור חומרת הסכנות האורבות לילדים, כי המחוקקים יתגייסו כאיש אחד לטובת הפעוטות, ויאשרו נוסח שלא ישאיר מקום לפרצות. אז אפשר היה להניח. אתם מוזמנים כעת לסיור מקוצר בפרוטוקולים של שתי ישיבות הוועדה שדנה בעניין. אבל לפני כן, הסבר נוסף.

המועצה הישראלית לצרכנות חשה, כי הנוסח של הצעת התקנות שהונח על שולחן הוועדה אינו מספק. במקור היה כתוב שם לגבי פיצוחים, קטניות גרעינים וכדומה "לתשומת הלב: אין לתת לילדים מתחת לגיל 5". המועצה, באמצעות היועץ המשפטי שלה, עו"ד זאב ש. פרידמן, ביקשה כי ייכתב "אזהרה: סכנת חנק לילדים בגיל מתחת – ". אשר לנקניקיות, במקור הוצע לציין: "לילדים מתחת לגיל 5 יש לחתוך לאורך לרצועות דקות (ולא לטבעות)", והמועצה דרשה כי יצוין "אזהרה: למניעת סכנת חנק, לילדים מתחת לגיל 5 יש לחתוך לאורך לרצועות דקות (ולא לטבעות)".

המועצה לצרכנות נימקה את דרישתה בכך, שרק בדרך זו ניתן יהיה לוודא שתתעורר מודעות הצרכנים לסכנה הגלומה בצריכת המוצרים הללו על ידי ילדים קטנים, ויוסר החשש שהצרכנים יפרשו את המידע כהמלצה של היצרן העומדת לבחירתו של הצרכן. חלק ניכר מדיוני הוועדה סבב סביב דרישות אלו של המועצה. ועכשיו, הנה קטעים מהדיון.

תחילה ביקש ח"כ אחמד טיבי, רופא במקצועו, לקבל מנציגי משרד הבריאות נתונים - כמה מקרים של חנק היו מאז נחקק התיקון לחוק (למעלה משנה וחצי – י"א), וכמה מקרי מוות היו ביניהם. פרופ' יונה אמיתי, מנהל המחלקה לאם, לילד ולמתבגר במשרד הבריאות, השיב כי בשנים האחרונות מדובר בסדר גודל של כמה עשרות מקרים, בין ששים למאה מקרים שמגיעים לחדרי מיון, ושניים עד ארבעה מקרי מוות בשנה. כלומר, הנתונים אף חמורים יותר לעומת אלו שבידי בטרם.

לאור נתונים אלו ציין עו"ד זאב פרידמן מהמועצה לצרכנות: "רבים מהציבור... לא קוראים ממש את מה שכתוב על האריזות, וגם אם קוראים לא תמיד מפנימים. אנחנו צריכים לנקוט במשהו שיהיה מספיק בולט ומסב את תשומת הלב... כאן יש משהו מסוכן. אנחנו צריכים לומר: אזהרה – מסוכן לילדים מתחת לגיל חמש... אני גם לא בטוח שאזהרה מספיקה להקנות לצרכן פשוט את המודעות שאכן מדובר כאן בדבר שמסוכן מפני חנק".

ח"כ משה שרוני (יו"ר הוועדה): "אם כתוב אזהרה, במקום זה, זה מספיק רציני".

ח"כ אריה אלדד (רופא במקצועו): "אנחנו פה באמת מדברים בדיני נפשות. ונדמה לי שמי שרוצה לקנות פיצוחים ויראה שעל כל הפיצוחים כתוב סכנת חנק, אז הוא יבין שזה לא המוצר הספציפי הזה אלא יש פה סכנה... אני חושב שצריך להיות כתוב במפורש המלים "אין לתת לילדים מתחת לגיל חמש". אדם לא מבין למה, אדם לא מבין מה הסכנה. הוא עלול לחשוב שלילדים עד גיל חמש אין אנזים מסוים שיכול לפרק או לעכל את החומר הזה... צריך להיות כתוב במפורש שיש סכנה בדבר הזה".

ח"כ משה שרוני: "יותר משמעותי אזהרה מאשר סכנה".

ח"כ אריה אלדד: "אם יש חוט חשמל גלוי באיזה שהוא מקום או עמוד חשמל, כתוב עליו סכנת התחשמלות, לא כתוב רק אין לטפס מתחת לגיל חמש".

בהמשך ניסתה מיכל קליין, נציגת בטרם, להפנות את תשומת הלב לכך שסוכריות לא הוכללו בין פריטי המזון שיש להזהיר מפני צריכתן על ידי ילדים. יו"ר הוועדה, ח"כ משה שרוני, לימד אותה פרק בהלכות בטיחות ילדים: "אם אנחנו נתחיל עם סוכריות נצטרך גם בשוק לכתוב על דובדבנים".

כשהגיעו לנקניקיות, ציין עו"ד זאב פרידמן: "אותו רציונל שעומד בבסיס של פיצוחים שבו מחויבים להסביר לאנשים מפני איזו סכנה מדובר עומד גם ביחס לנקניקיות. בן אדם שלא מודע לסכנה עלול לחשוב שזאת הצעת הגשה במיוחד כשמדובר בתיאור: "שים לב, יש לחתוך לאורך". ...אנחנו מציעים שהוועדה תקבל את העמדה (שהגישה המועצה לצרכנות – י"א) גם בנוגע לנקניקיות, וגם שם יצוין: "אזהרה: למניעת סכנת חנק יש לחתוך את הנקניקיות לאורך".

ח"כ משה שרוני כבר התחיל לחפש את הש"ג: "מה התפקיד של האמא בעניין?"

עו"ד זאב פרידמן: "האמא צריכה לדעת שמדובר בסכנה".

ח"כ רן כהן: "האזהרה היא לאמא, לא לילד".

ח"כ משה שרוני: "מה התפקיד של האמא כשהיא רואה שכתוב "אזהרה" או "לתשומת לב". זה שום דבר?"

עו"ד זאב פרידמן: "אנחנו מייחסים פה אינטליגנציה מרובה, ואני מניח שלכולם יש, אבל לדעתי, אם לא אומרים לבן אדם מפני מה האזהרה, קשה להתמודד עם זה. צריך להגיד: 'למניעת סכנת חנק יש לחתוך לאורך'".

ח"כ משה שרוני: "אתה לא חושב שיש אנשים שברגע שהם רואים אזהרה על אריזה הם לא ניגשים בכלל לאריזה הזאת?"

עו"ד זאב פרידמן: "אני לא חושב, ואני גם סבור שאם נצליח למנוע ולו מקרה מוות אחד, זה כבר היה כדאי".

ח"כ רן כהן: "מה אכפת לכם שהאזהרה תהיה נוקבת וגורפת? מה השיקול? למכור לאלה שיש להם ילדים קטנים גם במחיר הסיכון שייחנקו? מה הבעיה? מה אכפת לכם שהאזהרה תהיה גורפת? אמא שיודעת תדע, אמא שלא יודעת תלמד, וכך כל הילדים יהיו מוגנים. אם עשרות ילדים נפגעים בשנה, להציל ילד אחד זה שווה את כל הוויכוח ביניכם".

דווקא כאן עשה ח"כ אריה אלדד נסיגה לעומת עמדתו קודם לכן: "אנחנו יכולים ללכת עם הרצון להגן ולהגיע עד אבסורד: עגבניות שרי, דובדבנים, סוכריות, לגו, צעצועים, שקיות - על כל דבר אפשר להזהיר. המוות אורב בכל מקום...".

ולא להאמין, גם הייתה לו הנמקה רפואית להבחנה בין פיצוחים לנקניקיות: "צריך להבדיל בין נקניקיות לבין פיצוחים מעוד היבט: התגובה של דרכי הנשימה למאכלים מן הצומח – גרעינים, אגוזים, שקדים – היא שונה מהתגובה לחומרים שבאים מן החי. יש סוג של תגובה אלרגית מהירה מאוד של דרכי הנשימה כאשר אגוז נתקע בהם. הבצקת שמופיעה שם גורמת ותורמת במידה רבה לחנק. לכן החשיבות הגדולה היא בנוגע לגרגרים, כמו שעועית, אפונה, פיצוחים, אגוזים וכיוצא בזה. נכון שהיו גם מקרים של חנק מכני כאשר ילדים קטנים בלעו נקניקיות, אבל זה קרה גם כשהם אכלו זיתים וגם כשהם אכלו דובדבנים, סוכריות וגזר".

אמר, והוסיף: "יש מקרים טרגיים, אנחנו לא יכולים לסחוב את ההגנות עד סוף כל הדורות. ההשלמה להמלצה שיש על האריזה של הנקניקיות היא בוודאי בחינוך, וחשוב להעלות את רמת התודעה. מי יודע מהו חומר הקריאה בשעות הבוקר במדינת ישראל? אתם בטח חושבים שזה עיתוני הבוקר – אתם טועים, זה הקופסאות של הקורנפלקס. רוב הציבור קורא קופסאות קורנפלקס בדבקות רבה".

ח"כ משה שרוני הצטרף לעגלת הפיצוחים-נקניקיות הגולשים במורד גופם של הפעוטות: "הנקניק מחליק מהר יותר מאשר הגרעין".

ח"כ אריה אלדד ניסה להתנער מעט מהטרמפיסט: "זה נכון בדרכי העיכול, אבל בדרכי הנשימה הוא מחליק, אבל הקוטר הולך ונעשה קטן עד שהוא סותם".

עו"ד זאב פרידמן ניסה להציל משהו נוכח החזית שרוני-אלדד: "התקנות שאנחנו מדברים עליהן הן תקנות אזהרה מפני חנק. אם לא נכניס את האזהרה מפני חנק בנקניקיות לכאורה לא נמלא את התפקיד שהתקנות אמורות למלא, ולכן אני רוצה שהוועדה תשקול בכל זאת להכניס את המילים "אזהרה מפני סכנת חנק" גם בנקניקיות".

ח"כ רן כהן הצטרף: "אנחנו יודעים בדיוק מה יקרה. בשנה הבאה נבוא עם סטטיסטיקה שרק 50 ילדים נחנקו מזה, ואז נחריף את האזהרה".

ח"כ שרוני התחפר היטב בעמדתו: "עם כל האזהרות האלה תאונות הדרכים נפסקו? בואו נהיה מציאותיים קצת, עם הרגליים על הקרקע".

בסופן של שתי ישיבות יכלה ועדת העבודה והרווחה של הכנסת – נוכח הסטטיסטיקה שהובאה בפניה לגבי חנק ילדים ממזון – לרשום לעצמה הישג מפוקפק: התקנות אינן עונות על מקסימום הדרישות ביחס לבטיחות ילדים. על אריזות גרגירי קטניות, פיצוחים וגרעיני תירס (פופקורן) – אך לא על סוכריות, למשל – יהיו היצרנים חייבים לציין באופן בולט "אזהרה – סכנת חנק לילדים מתחת לגיל 5". אך על אריזות של של נקניקיות יצוין רק "לתשומת לב: לילדים מתחת לגיל 5 יש לחתוך לאורך לרצועות דקות (לא לטבעות)".

בהודעה לעיתונות שפרסמה הוועדה לאחר מכן נאמר בין היתר: "יו”ר הוועדה ח"כ משה שרוני: אני מקווה שההסברה שתיעשה בנושא על ידי משרד הבריאות בתחנות טיפת חלב בקרב האמהות והאזהרה על האריזות, ימנעו (השגיאה במקור – י"א) את מקרי המוות הנגרמים מדי שנה בקרב פעוטות בשל צריכת מוצרי המזון הנ"ל".

הכל טוב ויפה, ואכן נחוצה הסברה. אך מדוע לא מילאה הוועדה את תפקידה בתחום זה וחוקקה תקנות מחמירות יותר?