שקיפות? רק ליתר ביטחון
שמונה ארגונים הפועלים לצד מערכת הביטחון, מרביתם בחסות ובמימון חלקי של מדינת ישראל, התבקשו למלא את שאלון השקיפות שלנו. מה רבה היתה הפתעתנו כשארבעה מהם, "ארגון נכי צה"ל", "ארגון אלמנות ויתומי צה"ל", "יד לבנים" ו"ארגון נפגעי פעולות איבה", כולם ניזונים מכספי משלם המסים, סירבו בתוקף לחשוף את התנהלותם הכספית. כתבה שישית בסדרה
בחודשים האחרונים סקרנו גופים שונים המתמחים בבריאות, תמחוי ורווחה, ילדים ובני-נוער במצוקה, שינוי חברתי, איכות סביבה ועוד. מעניין היה לגלות כי בין הארגונים הללו צצו תמיד עמותות סרבניות תורניות, שדווקא להן לא התחשק לחשוף נתונים העלולים להביך את מנהליהן. הבלגנו כל אימת שעמותה אחת או שתיים מתוך השמונה אליהן פנינו במסגרת הכנת הכתבה, מיאנו לשתף פעולה. אבל איך מתמודדים עם מגזר שמרבית הארגונים הגדולים המשתייכים אליו מסרבים לנפק מידע שאמור להיות גלוי לציבור?
באופן לא מתוכנן, פנינו לשמונה ארגונים העובדים לצד מערכת הביטחון, מרביתם פועלים בחסות ובמימון מדינת ישראל, כשבוע לפני פרוץ המלחמה בצפון. השאלון הועבר ל"ארגון נכי צה"ל", ארגון "יד לבנים", "ארגון אלמנות ויתומי צה"ל"
ו"ארגון נפגעי האיבה" שסירבו לשתף פעולה, ולקרן "לבי", "האגודה למען החייל", עמותת "יתומי מערכות ישראל וצה"ל" ו"נט"ל" שהשיבו את השאלונים.
הופתענו מאוד לגלות שדווקא במגזר ה"ביטחוני" הפכה העמותה הסרבנית הבודדת שהיכרנו מהכתבות הקודמות, ללא פחות מארבע. כל הניסיונות לקבל את השאלונים מהארגונים המוכרים, הנהנים הן מתרומות והן מתקציבי משרד הביטחון, נענו במקרה הטוב בשלילה - ובמקרה הפחות טוב בהתעלמות מוחלטת.
נוסף לחשאיות התמוהה, המגזר מאופיין בתכונה מעניינת נוספת. שלא כעמותות אחרות, המתגמלות את עובדיהן בשכר בינוני ואפילו נמוך יחסית למקובל בשוק העבודה, הרי שמשכורות עובדי הארגונים גבוהות יחסית לממוצע במשק שכן הן נגזרות מנוהלי המגזר הציבורי. כך שההתחמקות הזו אינה יכולה שלא להעלות שאלה אחת בסיסית: מדוע ארגונים מסוימים פורשים בנפש חפצה את כל הנתונים ואילו אחרים מחזיקים אותם קרוב מאוד לחזה?
* יש לציין כי המידע באחריות הארגונים בלבד.
