פותחים עונה ב-NBA: הבית האטלנטי

אין, אין על הבית האטלנטי. מדובר בבית עם הכי הרבה מסורת, הכי הרבה אוהדים והכי הרבה לחץ ב-NBA. עם קבוצות מניו יורק, פילדלפיה ובוסטון, שלוש מעשר הערים הגדולות בארצות הברית, תסמכו על כך שיהיה מעניין - בטח כשמובילי הכדור שלך הם שחקני סטריט-בול קלאסיים שמתרכזים בהכל חוץ מאשר במאזן של קבוצתם.

• פותחים עונה: הבית הדרום-מזרחי
• פותחים עונה: הבית המרכזי
  

הבית האטלנטי. לא רק פארקר (צילום: נועם גלאי, הלב הצהוב)

ניו יורק ניקס

הצטרפו: ג'ארד ג'פריס (26, 2.11 מ'). רוקי'ס: רנאלדו בולקמן (22, 2.03 מ'), מרדי קולינס (22, 1.98). עזבו: מוריס טיילור (לסקרמנטו).

כל הלחץ עליו. אייזיאה 'זיק' תומאס (צילום: איי פי) 

ככה תיראה העונה של ניו יורק? סטארברי וסטיבי פרנצ'ייז (צילום: איי פי)

ניו ג'רזי נטס

הצטרפו: אדי האוס (28, 1.85 מ'), ג'יי וויליאמס (25, 1.88 מ') ומיקי מור (31, 2.13 מ'). רוקי'ס: מרכוס וויליאמס (21, 1.91 מ'), ג'וש בון (22, 2.08 מ'). הלכו: זוראן פלאניניץ' (טאו ויטוריה), סקוט פאדג'ט (יוסטון רוקטס), ז'ק ווהן (סן אנטוניו).

כבר שלוש עונות שהממוצעים של ג'ייסון קיד עדיין לא דועכים, אבל יורדים בעקביות. קיד כבר לא אותו נער, אבל עדיין צריך לסחוב את הנטס על גבו כשמספר הדקות שלו דווקא עולה. ביחד עם וינס קארטר וריצ'ארד ג'פרסון יש לנטס שלישייה מפוצצת בכישרון, שהגיעה עד חצי גמר המזרח בעונה שעברה לפני שהפסידה למיאמי פשוט משום שהספסל שלה לא היה עמוק מספיק.

מי שאמור להוריד מקיד דקות הוא מרכוס וויליאמס, שנבחר במקום ה-22 בדראפט אחרי שהספיק להרשים ביוקון. במשחקי ההכנה וויליאמס נתן ממוצעים יפים (בינתיים הוא פצוע), אבל קשה להאמין שהוא יצליח להתחמק בקלות מתסמונת הגארדים שבעונתם הראשונה בליגה, מתקשים להסתגל למהירות המשחק ב-NBA. שחקן נוסף שאמור להיכנס לרוטציית הרכז עם הזמן הוא ג'יי וויליאמס, שסיפור הקאמבק ההירואי שלו תלוי בעונה שייתן במדי הנטס.

ילד מזדקן. קיד עם וינס קארטר (צילום: רויטרס)

אדי האוס הובא על תקן השחקן השישי, תפקיד אותו מילא בהצלחה יתרה במדי פיניקס בעונה שעברה. חסן אדם, עוד בחירת דראפט, אמור להינות מדקות המנוחה של ג'פרסון וקארטר. ג'ייסון קולינס ימשיך לשקוע בבינוניות וננאד קרסטיץ' נראה בינתיים כשחקן הסיוע הטוב ביותר, אחרי עונה מפתיעה ופלייאוף מצויין מבחינתו. ויש גם את הגארד ג'ף מקיניס הותיק ואת הפורוורד-סנטר קליף רובינסון הבאמת ותיק, שינסו לתרום לחימה ונסיון. בסופו של דבר, גם המאמן לורנס פרנק יודע שהכל תלוי בשלישייה שלמעלה ובמיוחד (שוב) בילד שבחבורה.

בוסטון סלטיקס

הצטרפו: סבסטיאן טלפייר (19, 1.83 מ'), ת'יאו ראטליף (33, 2.08). רוקי'ס: ראג'ון רונדו (20, 1.85 מ'), ליאון פואו (22, 2.03 מ'). הלכו: רייף לאפרנץ, דן דיקאו (בטרייד לפורטלנד).

לך תחנך ילדים. דוק ריברס (צילום: איי פי)

אבי נמני של בוסטון. פול פירס עם דלונטה ווסט (צילום: איי פי)

תיאו ראטליף, עוד שחקן שהוכיח בעבר שיש בו משהו, ינסה להחזיר לעצמו את ימי התהילה אחרי שעבר בחצי ליגה. מייקל אולוואקאנדי, הבדיחה של הליגה בשנים האחרונות (לחשוב שהוא נבחר לפני וינס קארטר ומייק ביבי), הופיע פתאום לאימונים אחרי שריברס כבר ויתר עליו ודרש שיתנו לו עוד צ'אנס - בינתיים הוא לא עושה איתו יותר מדי.

פילדלפיה 76

הצטרפו: אלן הנדרסון (34, 2.06 מ'). רוקי'ס: רודני קארני (21, 2.01 מ'), בובי ג'ונס (21, 2.01 מ'). עזבו: ג'ון סלמונס (לסקרמנטו).

מחפש תשובה ולא מוצא. אלן אייברסון (צילום: איי פי)

הדבר הבא? רודני קארני (צילום: רויטרס)

על הכוונת: אנדרה איגואדלה. בגיל 22, אחרי שתי עונות בכורה טובות, כולם מצפים מהתופעה האתלטית הזו להתחיל להגשים את הציפיות. איגואדלה, שנבחר תשיעי בדראפט לפני שנתיים, עוזר להוריד קצת מהעול על הכפתיים של אייברסון ומנסה ללמוד ממנו כמה שיותר. בעונה שעברה הוא העלה את ממוצעיו ל-12.3 נקודות ו-5.9 ריבאונדים. במשחקי ההכנה כבר חגג עם 21 נקודות על הניקס. בתקווה שזה אומר משהו.

עדיין הלב של קנדה. כריס בוש (צילום: רויטרס)

טורונטו ראפטורס

הגיעו: טי ג'יי פורד (23, 1.83 מ'), אנתוני פארקר (31, 1.98 מ'), פרד ג'ונס (26, 1.88 מ'), ראשו נסטרוביץ' (30, 2.13 מ'), כריס האמפריס (21, 2.06 מ'), אורוס סלוקאר (23, 2.08 מ'). רוקי'ס: אנדראה בארניאני (21, 2.13 מ'), חורחה גארבחוסה (29, 2.06 מ'). עזבו: צ'רלי וילנואבה (למילווקי), מייק ג'יימס (למינסוטה), אלווין וויליאמס (שוחרר), אנדרה בארט, מט בונר ואריק וויליאמס (לסן אנטוניו), רפאל ארוז'ו (ליוטה).

ברייאן קולאנג'לו הוא האיש על פיו יישק דבר בטורנטו וממנו גם מתחיל הסיקור שלנו. הג'נרל מנג'ר החדש שהגיע מפיניקס מתכוון לתת לקהל ב'אייר-קנדה' שואו-טיים עם משחק ריצה מהיר והתקפי, כיאה לתוצרת של בית מדרשו. בד בבד מנסה קולאנג'לו להוציא את האופי הלוזרי של הקבוצה בכח ולכן, בניגוד לכל יריבותיה של הראפטורס בבית האטלנטי, הוא גם עשה שינויים בקיץ. והרבה.

שינה קונספט. קולאנג'לו עם הבחירה הראשונה בראניאני (צילום: איי פי)

על פי הקונספט של קולאנג'לו, האירופאים אמורים לשנות את אופי הקבוצה. הם הגיעו לקנדה ללא דיעות קדומות ועם הרבה רעב ורצון להצליח. הבחירה הראשונה בדראפט, אנדראה בראניאני, הוא דוגמא מצוינת לכך. בשנתו הראשונה ב-NBA האיטלקי הצעיר מבנטון טרוויזו אינו צפוי לתפוס בחמישייה. גם חבריו ליורוליג חוסה מנואל קלדרון וחורחה גרבאחוסה אינם בתכניות הליין-אפ של המאמן סם מיצ'ל.

לצד כריס בוש, הכוכב הגדול של הקבוצה והבחירה החמישית בדראפט 2003 המשובח (אחרי לברון, כרמלו, ודיין ווייד), אמור טי ג'יי פורד להיות איש המפתח של הראפטורס. הגארד התזזיתי שהגיע ממילווקי תמורת צ'רלי וילנואבה, יודע להריץ התקפות מהירות כמו שקולאנג'לו אוהב.

הפך לסוג של שארפ. אנתוני פארקר עם חבר וותיק (צילום: יועד כהן)

האיזון בין מיצ'ל לבין החזון של הבעלים יהפוך לגורם המפתח לעונה כולה. מיצ'ל אמנם אוהב לשחק התקפי, אבל שמרן יחסית בכל מה שקשור לכדורסל האמריקאי הקלאסי. בינתיים זה עובד - במשחקי ההכנה ניצחה טורנטו בכל חמשת משחקיה, כולל את בוסטון, ניו ג'רסי וניו יורק, יריבותיה לבית.

הניצחון על מכבי היווה בונוס ונקמה על ההפסד המשפיל משנה שעברה, שהוכיח אולי כי משהו בכל זאת השתנה בקנדה. אם הכל ימשיך להתחבר, הראפס יהיו בפלייאוף. אם לא, אל תופתעו כשתשמעו על האפשרות שדייויד בלאט יגיע העירה על תקן מייק ד'אנטוני החדש.

על הכוונת: אנתוני פארקר. טוב, אולי לא מדובר בשחקן הכי טוב בקבוצה, גם לא מבחינת פוטנציאל, אבל עבורנו AP הוא משהו מיוחד. פארקר קיבל עד כה כ-25 דקות בממוצע למשחק בקדם-עונה. בהחלט מרשים. אלא שבניגוד לתקופתו במכבי, שציפתה ממנו להוביל את הסטטיסטיקה בכל הקטגוריות, כאן פארקר הוא שחקן משלים שעושה מה שמבקשים ממנו. קצת נקודות, קצת אסיסטים, קצת ריבאונדים והרבה חיבור בין האמריקאים לאירופאים. בלי לשים לב, פארקר הפך פתאום לסוג של דריק שארפ.

• פותחים עונה: הבית הדרום-מזרחי
• פותחים עונה: הבית המרכזי