תן לה בפנג-שוואי, אחי
קראו לה סיון, והיא היתה סופר שאנטיפית. השיער שלה היה ארוך, פריקית כזו, זו אחת הסיבות שכל כך נמשכתי אליה, היא היתה שונה מכל הבנות שאי פעם הכרתי בחיי. שומעת לד זפלין ופינק פלויד, חובבת מיסטיקה, בכל פעם לפני שהייתי אוסף אותה מהדירה הקטנה שלה בשינקין, הייתי מחכה לה עד שתסיים את היוגה שלה. אוח, כמה שרציתי אותה
כשעברתי לגור במרכז הכרתי בחורה אחת, קראו לה סיון והיא היתה סופר שאנטיפית. לא היינו ממש בקשר זוגי, היינו יותר ידידים, יצאנו הרבה ביחד עם החבר`ה השרוטים שלה. היינו יוצאים הרבה ללילנבלום 25 ומעיפים שוטים של וודקה. בזמן שכן יצא לנו לבלות לבד, היינו לוקחים נרגילה ויושבים על חוף הים בסבבה, זו היתה תחושה אלוהית. היינו צוחקים, תמיד העלינו את האפשרות שאני והיא צריכים לצאת כזוג, אבל כל פעם מחדש החלטנו שזה לא רעיון טוב, כי אז החברוּת שלנו תלך לעזאזל אם זה לא יילך.
ככל שעבר הזמן התחלתי להתאהב בה יותר ויותר, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. ניסיתי להסתיר את זה, אבל לא כל כך הצלחתי. בכל פעם שראיתי אותה עם הג`ינסים הקרועים והטיקה שהיתה מדביקה באמצע המצח כמו ההודיות, זה חירפן אותי לגמרי. השיער שלה היה ארוך, פריקית כזו, זו אחת הסיבות שכל כך נמשכתי אליה, היא היתה שונה מכל הבנות שאי פעם הכרתי בחיי. שומעת לד זפלין ופינק פלויד, חובבת מיסטיקה, בכל פעם לפני שהייתי אוסף אותה מהדירה הקטנה שלה בשינקין, הייתי מחכה לה עד שתסיים את היוגה שלה.
זה היה מטורף לחלוטין. הגעתי למצב שזה היה ממש קשה בשבילי לבלות איתה, להסתכל עליה צוחקת ולא להדביק לה צרפתית במקום.
ערב אחד סיפרתי לחבר טוב שלי, מוטי, שאני מאוהב ולא יודע מה לעשות איתה.
תזרום איתה עד הסוף (צילום אילוסטרציה: ויז'ואל/פוטוס)
הוא פשוט הביט בי ואמר: "תן לה בפנג-שוואי, אחי", ואז חזר לכוסית הג`וני ווקר שלו.
"מה?" שאלתי ותקעתי בו מבט, לא הבנתי מה הוא רוצה.
"היא רוצה פנג-שוואי לא? תזרום עם זה עד הסוף, תראה לה מי הגבר, תן לה באימ-אמא של הפנג-שוואי!" אמר וגיחך לתוך קערת הבוטנים הריקה שהיתה על השולחן.
"אוקיי, אתה מנסה להגיד שאני צריך להיות שאנטי כמוה ואז היא תרצה אותי?" שאלתי.
"משהו כזה, תסדר לה ערב, חתיכת ערב בדירה שלך שהיא לא תשכח. סדר את הרהיטים, תדליק נרות, קטורת וכל החארטה הזה, עד שהיא תבער ותראה איך היא עוד תשליך את עצמה עליך, חכה, חכה, מילה של מוטי!" אמר וסימן למלצר שימזוג לו עוד ג`וני אחד.
שתקתי, חשבתי על מה שהוא אמר, החלטתי שזה שווה ניסיון. אולי אני באמת אנסה לתת לה בפנג-שוואי, אולי זה יעבוד. למחרת התקשרתי אליה, היא כל כך שמחה לשמוע אותי.
"גולן!!! מה המצב? איך התגעגעתי! שבוע לא ראיתי אותך. לאן נעלמת?" שאלה.
בלעתי את הרוק, ובתוך הלב חשבתי - אני הולך לעשות את זה! "אה, הייתי עסוק מאמי, את יודעת, משגעים אותי בעבודה, אבל חשבתי שאולי בערב תבואי אליי ונראה סרט או משהו כזה, בא לך?" אמרתי ועצרתי את הנשימה, פחדתי שזה יבהיל אותה, אף פעם לא היינו לבד בדירה שלי.
"וואלה, סרט טוב? חשבתי שנלך לחוף או משהו כזה..." אמרה וניסתה להתחמק.
אל תדאגי אני לא אוכל אותך, לא היום בכל אופן!
"סיון, אנחנו תמיד הולכים לחוף, בואי נגוון קצת, לא נמאס לך? אל תדאגי אני לא אוכל אותך, לא היום בכל אופן!" אמרתי, והיא צחקה.
"טוב, אני אבוא, אבל רק בגלל שאתה כזה חמוד. באיזה שעה תבוא לאסוף אותי?" שאלה, ואני הרגשתי תופים, תופים בלב שלי.
"שמונה וחצי מתאים לך?"
"אחלה, תבוא, אני אסיים את היוגה שלי עד אז", אמרה וחיוך גדול עלה על שפתיי.
"אז קבענו, אל תתרגשי יותר מדי, זה רק אני".
"מה אתה אומר, מזל שאתה לא יכול לראות איך אני מסמיקה פה. יללה מתוק, נתראה היום בערב", אמרה.
הודעתי לעבודה שאני חולה ושאין מצב שאני מגיע למשמרת ערב. הבאתי איזה מומחה לפנג-שוואי שיסדר לי את הדירה, גנב אותי המניאק הזה, דרש איזה 400 שקל, אבל לא התרגשתי. קניתי נרות בריח וניל, קטורת וניל, הבאתי איזה סרט פילוסופי "מה לעזאזל אנחנו יודעים?" או משהו כזה. שמתי ברקע איזה דיסק של אניגמה שהיה זרוק אצלי בבוידעם כבר שנים.
שלפתי מהארון מכנסי דייגים וטי שירט סמרטוטית עם סמל השלום, חשבתי שזה מתאים. האמת שהרגשתי מטופש לאללה, אבל החלטתי שההצגה חייבת להימשך. "מה נסגר עם החולצה?" שאלה כשבאתי לקחת אותה.
"אם תזכרי אותי סיון, האם תקדישי לי קצת זמן?" שרתי לה בלי קשר. היא גיחכה והוציאה לי לשון.
בכניסה לדירה שלי, הרגשתי שאני לא יודע למה לצפות. היא הסתובבה אליי. "אז מה אתה זומם הפעם?" שאלה.
"אני? לא כלום, רק ערב איכותי עם החברה הכי טובה שלי!" אמרתי וסובבתי את המפתח.
כל הנרות עמדו בשורות, חיכו שרק ידליקו אותם, הרהיטים מסודרים ברוח הפנג-שוואי, קטורת וניל באוויר, אניגמה בסטריאו, ורק התגובה שלה איחרה להגיע.
הבטתי בה, היא נראתה די המומה, אבל משום מה זה לא נראה כמו מבט חיובי.
"מה זה אמור להביע?" אמרה לבסוף, אחרי שתיקה של שתי דקות ארוכות מאוד.
"מה זאת אומרת? זו הדירה שלי חמודה, רק לך מותר להיות שאנטי? גם אני כזה לפעמים, כשאני במוד. זה מפריע לך?" אמרתי. אני בטוח שנשמעתי לחוץ.
"אתה רוצה להגיד לי שככה הדירה שלך נראית בדרך כלל?" שאלה בספק.
"מממ... לא תמיד, אבל ברוב המקרים כן. טוב, בואי ניכנס אני מתחיל לקבל צורה של משקוף", אמרתי והובלתי אותה פנימה באלגנטיות.
"שבי, רוצה משהו לשתות?"
"מממ... יש לך הייניקן?"
"זהו? נגמרו ימי הוודקה נקי המפורסמים שלך?" שאלתי וקרצתי לה.
"נו טוב! שיהיה, תביא שוט של וודקה, אבל אחרי זה תארגן לי הייניקן או שאני הולכת לחפש אחת".
"בסדר, כבר חוזר, אל תתחילי בלעדיי".
הלכתי, ואני מניח שבדקות האלה היא בחנה את הרהיטים ואת כל הדירה, מנסה להבין מה לכל הרוחות אני עושה. חזרתי עם שני שוטים שנגמרו מהר מאוד, ואפילו הספקתי לשים את הסרט. אני בקושי צפיתי בו, והיא היתה מסוחררת מכדי להבין במה זה עוסק, אבל זה לא הפריע לה ללגום את הבירה שלה בהנאה יתרה.
כמעט ולא שלטתי בעצמי, רציתי לעלות עליה ו...
נו, אבל ידעתי שזה ממש לא בהישג ידי, אז חזרתי לצפות בסרט, עשיתי את עצמי מתעניין.
תוך כדי, היא שמה את הראש שלה על הברכיים שלי. הלב שלי דפק בעצמה, לא ידעתי מה אני עושה עם עצמי. ניסיתי לחשוב, יש מצב שהיא רוצה אותי? שזה הדליק אותה כל הקטע עם השאנטי? או שהיא סתם שמה עליי את הראש? אפילו שזה לא קרה אף פעם קודם לכן. הרגשתי שאני בוער, רציתי לנשק אותה ולקרוע מעליה את הג`ינס, אבל שלטתי בעצמי, באותה שניה לפחות.
אחרי כמה דקות, היא הסתכלה עליי, "היי אתה", אמרה, שלחה יד וליטפה לי את השיער.
הבחורה ידעה טוב מאוד מה היא עושה ומה היא רוצה
ידעתי שהיא קצת מסובבת, אבל לעזאזל הכל, היא בסך הכל שתתה שוט אחד של וודקה והייניקן, כבר ראיתי אותה הרבה יותר שיכורה מזה. הבחורה ידעה טוב מאוד מה היא עושה ומה היא רוצה.
הבנתי שזה עכשיו או לעולם לא. משכתי אותה אליי, היא קצת הופתעה, זה לא הזיז לי בכלל. נישקתי אותה, ולמרבה הפלא היא נישקה אותי בחזרה, התחלנו להתנשק, זה היה לוהט, היא הורידה לי את החולצה, נישקתי אותה בצוואר, הרגשתי שהעולם נעצר, הכל היה בהילוך איטי, הנשימות שלנו התחברו. הורדתי את הגופיה שלה, היא רעדה, וגם אני.
המשכנו להתנשק, הרגשתי שאני בשמיים, פתאום היא אמרה משהו. לא הבנתי בדיוק מה היא אמרה, זה נשמע כמו "אני אוהבת אותך". אז בלי לחשוב פעמיים אמרתי לה: "גם אני אוהב אותך".
אילו רק יכולתי להחזיר את הגלגל לאחור, למסמר לעצמי את הלשון ללשון שלה ופשוט לשתוק! אבל הייתי חייב להרוס. ברגע אחד הכל נעצר, היא הפסיקה לנשק אותי והתיישבה במהירות על הספה.
"מה קרה? עשיתי משהו לא בסדר?" שאלתי.
"אמרתי לך שאני רוצה אותך ואתה אמרת שגם אתה אוהב אותי - אתה באמת מרגיש ככה?"
שאלה, ואני רציתי לקבור את עצמי.
"אה, חשבתי שאמרת שאת אוהבת אותי, זו היתה אי הבנה, את באמת תתני לזה להרוס את הכל?" שאלתי בעצבים.
"אני חשבתי שאנחנו סתם משתעשעים היום גולן, אם לרגע אחד הייתי ידעת שיש לך רגשות כלפיי לא הייתי זורמת איתך ככה! אני חייבת ללכת..." אמרה והתחילה להתלבש בזריזות. "אני בהחלט ידעתי מה אני עושה וממש רציתי אותך באותו רגע. אבל לעולם לא אוכל להיות איתך, במיוחד לא עכשיו כשגיליתי שאתה כזה שאנטי".
"מה? על מה את מדברת? את בעצמך שאנטי באנטי, מה הקטע?"
"זה העניין בדיוק, אני לעולם לא אוכל להיות עם מישהו שהוא כמוני, אף פעם לא ידעתי שיש בך צד כזה, גולן, אבל אני צריכה מישהו שונה לגמרי, היפוך מוחלט ממני", אמרה.
"אני ארצח אותו!" אמרתי בצעקות, חשבתי על מוטי ועל העצה המחורבנת שלו, שכחתי לרגע שסיון נמצאת מולי.
"מה קרה? על מי אתה מדבר?" שאלה.
"זה הכל היה רעיון של מוטי, הוא הציע לי לסדר את הדירה ככה, להביא מומחה לפנג-שוואי, לשים קטורת וכל העסק הזה. את מבינה? הכל היה בשבילך!" אמרתי והחלפתי צבעים.
"אתה רוצה להגיד לי ששיקרת לי? שכל זה היה בשביל להכניס אותי למיטה ולספר לחברים שלך? זה העניין? אכזבת אותי גולן, דווקא ממך לא ציפיתי לדבר כזה", אמרה וקמה מהר.
"אויש, את לא הולכת לעשות לי את הסצנה הזו עכשיו, זה ממש לא היה זה, לא ידעתי איך לגרום לך לרצות אותי, אז שמעתי לעצה של האידיוט הזה ותראי מה יצא!" צרחתי לעברה.
"אז יש לי חדשות רעות בשבילך גולן, אני רציתי אותך, מאוד למעשה, עוד הרבה לפני שהעמדת פנים שאתה כזה שאנטי, אבל אני לא חושבת שכדאי שנישאר בקשר כרגע , אפילו לא כידידים. אני מצטערת, אבל אני חושבת שזה כל מה שיש לי להגיד לך", אמרה והלכה באיטיות אל הדלת, זרקה בי מבט אחרון כמו אדם שנוטש את הכלב שלו בלית ברירה ויצאה לעד מחיי.
אחרי שכל זה קרה השתכרתי די רציני והלכתי לדירה של מוטי עם נבוט. הוא הצליח להשתלט עליי, הוא היה פיכח לשם שינוי. הוא הושיב אותי, שפך עליי כוס מים, אחר כך הביא לי עירוי של קפאין. סיפרתי לו מה היה.
"אני אמרתי לך תן לה בפנג-שוואי? וואו, כנראה הייתי באמת מחוק באותו לילה בנאדם, אני אפילו לא זוכר שאמרתי את זה, אבל למה הקשבת לי כשאני שיכור מת?" אמר ונקרע מצחוק. חשבתי להתנפל עליו שוב, אבל אחרי כמה שניות התפוצצתי יחד איתו מצחוק.
בכל מקרה, אני פה, עוד מעט מסיים משמרת לילה, סיון כבר מזמן נכנסה לההיסטוריה, זה קרה לפני שלוש שנים בערך, מאז למדתי את הלקח.
ולמה נזכרתי? כי במקרה היום היה פה איזה בחור, ביקש ממני עצה איך להשיג בחורה אחת שהוא דלוק עליה, אבל אמר שיש בעיה, כי היא קצת סטלנית וצריך שיטה יוצאת דופן.
חיוך גדול עלה על שפתיי ואמרתי : "יש רק דרך אחת".
"מה? אתה חייב לגלות לי!" דרש הבחור לדעת.
"תן לה בפנג-שוואי!" עניתי והתרחקתי ממנו.
- הבלוג של אתי
קניתי נרות בריח וניל וקטורת וניל
צילום: ויז'ואל/פוטוס
מומלצים
