מה את סח"ה

"כשאומרים סחר כולם נרדמים, אבל כשמוסיפים את מילה הוגן - אנשים מתעוררים מיד", מחייך פושפאנאת קרישנמורטי, הקמפיינר הראשי בנושא סחר הוגן של "אוקספם", מארגוני הסיוע הבינלאומיים הגדולים בעולם הפועלים לצמצום העוני. קרישנמורטי, או בקיצור פּוּשׁ, הגיע לביקור קצר ודחוס בישראל במסגרת סיוריו בעולם. הלה הרצה בפני תלמידי המכללה החברתית-כלכלית, ביקר ביריד מוצרי הסחר ההוגן הראשון בישראל שהתקיים בנמל תל-אביב וקיים סדרת פגישות לקידום הנושא.

"סחר הוגן הוא סחר שאינו מנצל בשום צורה שהיא את חולשת היצרן, ואינו יוצר מצב בו צד אחד נהנה וצד אחד מפסיד", קרישנמורטי מתאר. "זהו win-win situation, מצב שבו שני הצדדים מרוויחים. המושג אינו חדש, כבר לפני 200 שנה נכתב בהולנד סיפור מפורסם על ניצול החקלאיים במושבות. אבל רק בשנות ה-60 של המאה הקודמת נוצרה באנגליה התארגנות רשמית שפעלה להעלאת המודעות לחוסר ההוגנות ביחסי הסחר בין מדינות, הגורם לעוני קשה בחלקים

 נרחבים של העולם, וקראה לצרכנים לתת יד ולשנות את המצב. כיום ברור לנו שפעילות בין מדינות ושינוי החוקים הוא עניין ארוך טווח שאינו מיושם תמיד, אבל כולם, גם חברות גדולות הפועלות בשיטות נצלניות, מקשיבים לצרכנים".

"צריך להבין שמדינות המערב העשירות מסבסדות באופן שיטתי את החקלאות בארצותיהן", ממשיך קרישנמורטי. "הן משחררות את התוצרת לשוק המקומי, לעתים גם העולמי, ובשל הסובסידיה מחיריה זולים יחסית לתוצאת המיובאת ממדינות העולם השלישי. במקביל, התוצרת החקלאית של שוקי המדינות המתפתחות אינם מסובסדים. כיוון שהשוק מוצף במוצרים מערביים זולים יותר, ברור שאנשים יקנו אותם ולא את התוצרת שמגיעה ממדינות שבאמת זקוקות לקונים".

- באילו תחומים הדבר בולט במיוחד?

"כשמדובר בגידולים כמו קפה, סוכר, אורז וכותנה. יש מדינות רבות בעולם שכל כלכלתן שלהן מסתמכת על ענף חקלאי אחד, גידול קפה או כותנה לדוגמה. שיווק המוצרים המסובסדים פוגע ביכולת של החקלאים שלהן להתפרנס באופן הבסיסי ביותר. חשוב גם לשים לב לעובדה שמדינות המערב מגדלות גידולים שאינם טבעיים להן. מדוע לגדל באירופה או בארצות-הברית סלק ולייצר ממנו סוכר, כשמדינות עולם שלישי רבות מתפרנסות מגידול קנה סוכר? הגידול הלא טבעי יוצר עוני קשה ברחבי העולם - והעוני הזה משפיע בסופו של דבר על כולנו".

- בעולם של כלכלה חופשית למה לא לתת לכוחות השוק לעבוד?

"פעמים רבות אני שומע את המשפט הזה, 'תנו לכוחות השוק לשחק'. הבעיה היא שאותן סובסידיות, שאגב לא ניתנות לחקלאיים הקטנים אלא לחברות גדולות שמייצגות אותם וממילא מרוויחות הון עתק, אינן חלק מכוחות השוק. אם מדינות המערב רוצות שוק חופשי, שייתנו לו לפעול על-פי חוקיו האמיתיים וללא משוא פנים. הסבסוד פוגע בתחרות האמיתית ולא מאפשר למוצרים של מדינות רבות לחדור לשוק העולמי".

מאות ארגונים ומיליוני צרכנים שאכפת להם

טרנד הסחר ההוגן, הפושה בארצות-הברית ובמדינות אירופה המערבית, סוחף אחריו מאות ארגונים ומיליוני צרכנים שאכפת להם. אליהם הצטרפו גם סלברז ידועים, בהם חברי הלהקות קולדפליי, REM ורדיוהד, שתרמו שירים המופיעים בדיסק שהפיק "אוקספם". כל ההכנסות ממכירת הדיסק, מיוצר לציין, מוקדשות לקידום הסחר ההוגן בעולם. 

- איך אנחנו, כצרכנים, יכולים להשפיע?

"קודם כל כדאי להיות מודעים לנושא. בשלב השני אפשר לקחת חלק בקמפיינים מקומיים ובינלאומיים שונים על-ידי שליחת מכתבים או מיילים לגופים שתהליך הייצור שלהם נצלני. אבל בעיניי, הדרך הטובה ביותר לתמוך בסחר ההוגן היא פשוט לקנות מוצרים כאלה. היום, כ-2% מכלל המוצרים הנסחרים בעולם נושאים

 תווית סחר הוגן, המוודאת שהיצרן קיבל תמורה הוגנת עבור המוצר. בבריטניה, למשל, 15% מכלל הקפה שאנשים קונים יוצר בתנאי סחר הוגן. זה אמנם הרבה, אבל לא מספיק".

הדרך לכבוש את לבם של הקונים, מסביר קרישנמורטי, היא להציע להם אלטרנטיבות ידידותיות הן לכיס והן למצפון. "מוצרי הסחר ההוגן המופצים בעולם לא נופלים באיכותם ממוצרים אחרים, אבל המחיר שלהם תחרותי בהחלט", הוא מעיד. "הייתי רוצה להדגיש נקודה חשובה: טיב המוצרים חשוב אך במקביל חשוב גם טוב הלב. מיליוני אנשים כבר גילו שטוב לב ומחשבה על רווחתם של אחרים הם בסופו של דבר גם עסק טוב".

- לטענתך, סחר הוגן עשוי לקרב בין קבוצות ומדינות יריבות. כיצד?

"ניקח כדוגמה את ישראל והפלסטינים. מגדלי הזיתים ויצרני שמן הזית הפלסטינים יכולים, לכאורה, למכור תוצרת בישראל, ולתת לכוחות השוק לפעול. אם שמן הזית יהיה איכותי ויימכר במחיר תחרותי יהיה מי שיקנה אותו. אלא שטונות של זיתים ושמן זית נרקבים במחסומים ולמגדלים הקטנים, שבסך-הכל מנסים להתפרנס, אין גישה לשוק בישראל. כך נותר מצב של סחר לא הוגן. לשמן מאיטליה, ספרד או כל מקום אחר יש גישה - ולשמן הפלסטיני אין. אם גורמים ישראלים ידאגו לסייע למכור את השמן הזה גם בישראל, מה שכבר נעשה בפועל, יתמלאו כללי הסחר ההוגן ותתחזק הסולידריות בין הישראלים לפלסטינים. שיתוף פעולה כלכלי מסייע פעמים רבות לקירוב הלבבות".

ובינתיים, בישראל

מדפי רשתות השיווק בבריטניה, שם החל ארגון "אוקספם" את פעילותו, אינם יכולים אלא לעורר את קנאתם של הצרכנים המקומיים המודעים לעוולות הגלובליזציה. שכן בעוד המרכולים דוברי האנגלית עמוסים במוצרי סחר הוגן תקניים, בישראל קשה מאוד לאתר מוצרים מקבילים. המצב העגום אינו מדכדך את קרישנמורטי, מאמין מושבע בכוחם של הצרכנים לחולל שינוי. לפני כשנה וחצי החל "אוקסם" לפעול גם בארץ, והוא תומך בסדרת מוצרי הסחר ההוגן כחול-לבן שחודרים אט-אט אל השוק הישראלי. במקביל, נחנך החודש קמפיין מודעות דובר עברית הנושא את הכותרת "בואו לעשות רעש".

בין היתר תומך הארגון בעמותת "פעולה ירוקה" המקדמת את המודעות לסחר ההוגן. זו משווקת בארץ מוצרים דוגמת קפה המיוצר על-ידי קואופרטיב מקומי בקולומביה, קקאו המיובא מגאנה וקוסטה ריקה וכן זעתר הגדל ונארז באזור ג'נין ושמן זית שהתקינו יצרנים פלסטינים. השמן האיכותי זוכה לשבחים רבים ולעדת צרכנים מכורים, ורק בשנה האחרונה נקנו 5,000 טונות ממנו.

על סדרת מוצרי סחר הוגן נוספים חתומה עמותת "סינדיאנת הגליל"  המעודדת עבודת נשים ערביות ומתמחה בייצור ושיווק שמן זית איכותי, סבוני שמן זית, תבלינים, סלי נצרים שנעשו במלאכת יד ועוד. תנועת "אחותי" , שעבודתה מוקדשת להעצמת נשים ממעמד כלכלי-חברתי חלש, אמונה על הפעלת פרויקט "נשים מבשלות עסק" ופרויקט בו לוקחות נשים אתיופיות מקרית-גת המתקינות בדים רקומים וסלסלות קש יפות להפליא. ואילו במסגרת פרויקט "רקמת המדבר" המתקיים בלקיה שבנגב, נשים בדואיות אורגות מ-1991 שטיחים מרהיבים שהפכו למצרך מבוקש.

לעת עתה לא תוכלו למצוא את המוצרים הללו על מדפי הסופרמרקט הקרוב למקום מגוריכם. שכן בהיעדר מודעות צרכנית עירנית ובשל מגבלות הכשרות, אלה נדונו להתארח בבתיהם של יודעי דבר בלבד. אבל פעילי העמותות האחראים על הפצתם דווקא אופטימיים. החנויות המשווקות את מוצריהם, כך הם מספרים, מדווחות על ביקוש הולך וגדל. סח"ה.

• לרשימת נקודות מכירת מוצרי סחר הוגן באתר "פעולה ירוקה" לחצו כאן