"האלוף שטרן יביא לקיפוח זכויות סיטוני"
הצעתו של האלוף אלעזר שטרן שפורסמה היום ב-ynet להציב אות קלון למשתחררים על סעיף 21 הצליחה להרגיז רבים. ח"כ וילן: "מדובר במהלך חריף שלא מתאים למדינה נאורה". תנועת "יש גבול": "הצעה בלתי דמוקרטית בעליל"
התוכנית שיזם ראש אמ"ש, האלוף אלעזר שטרן, גוררת תגובות זועמות רבות. התוכנית, שפורסמה היום ב-ynet, דנה ביצירת דימוי שלילי למשתמטים מצה"ל, במטרה לפגוע בסיכוי המשתחררים לפני תום השירות להתקבל למקומות עבודה ולהשגת רישיונות שונים.
באגודה לזכויות האזרח יוצאים נגד התוכנית: "שירות צבאי אינו יכול ואינו צריך לשמש אמת-מידה לשילובו של אדם במסגרות אזרחיות, ובוודאי שאסור שישמש בסיס לקיפוח זכויות סיטוני, דבר שאליו מכוון האלוף שטרן. שירות צבאי הינו שירות תובעני וקשה, שמסתבר כי לא כולם מסוגלים לבצעו בהצלחה, ואין בהכרח קשר בין יכולת זו לבין תפקוד במסגרות אזרחיות".
"גם הכנסת הכירה בכך, ועל כן חוקקה חוקים, שמטרתם למנוע פגיעה בסיכוייו של אדם להשתלב במסגרות חוץ-צבאיות. כך, למשל, כאשר נקבע בחוק איסור על העברה של נתונים אודות מידת התאמתו הבריאותית של אדם לשירות הצבאי אל מחוץ למערכת הצבאית. כמו כן נאסר על מעביד לקבל מידע על הפרופיל הצבאי של מועמד לעבודה.
"התגמול על שירות צבאי, וכן סנקציות על השתמטות ממנו, צריך להיות עניין שבין הצבא (והמדינה) לבין האדם. הטיפול בבעיות מוטיבציה יכול להיעשות, מחד גיסא, באמצעות תמריצים חיוביים למשרתים, ומאידך גיסא, רשאית המדינה להעניש אדם באופן ישיר על השתמטותו משירות צבאי; אך זאת רק כאשר ברור לחלוטין, כי האדם אכן משתמט (ולא בלתי-מסוגל או בלתי-מתאים לשירות)".
ח"כ אבשלום וילן קורא לאלוף שטרן לשקול מחדש את הצעתו. לדבריו, "קביעת אות קין על מצחם של אזרחים ישראלים למשך כל חייהם היא מהלך חריף שלא מתאים למדינה נאורה".
"היוזמה של האלוף שטרן שערורייתית - לא רק בגלל היומרה של הצבא להחליט מי אזרח טוב יותר או רע יותר - מה שאינו מעניינו - אלא כי היא גם תשפיע על החיילים עצמם" - אומר סרגיי סנדלר, פעיל ב"פרופיל חדש". "זה לא סוד גדול שיש בצבא התאבדויות, ולא סוד שחיילים נכנסים למצבים אובדניים ומצבים נפשיים קשים בגלל שהם נמצאים במסגרת הצבאית. בתנאים אלו, לשים קלון על אנשים שמנסים לצאת או יוצאים ביוזמתם מהצבא זה גזר דין מוות".
לדבריו, הנתונים על אחוזי ההשתמטות שמציגים בצבא הם "עשיית צחוק מהנתונים האמיתיים. הם גבוהים יותר. זוהי תפיסת עולם מסוכנת, ושטרן הוא אחת מהדמויות הבולטות שמבטאות אותנו בדורנו".
עו"ד אהרון שליין, יו"ר הוועדה לענייני צבא ובטחון בלשכת עורכי הדין, חושב שבצה"ל הרחיקו לכת. "אני מניח שהנושא יעלה בוועדה. כנראה שלא טיפלו בשורש הבעיה כראוי. הבעיה הגיעה למימדים שהצבא כבר נחרד, אך זוהי לא הדרך לעשות שינוי במדיניות מהיום למחר בשיטת זבנג וגמרנו.
דובר תנועת "יש גבול", ד"ר ישי מנוחין, אמר ל-ynet כי "לאדם יש זכויות בהיותו אזרח ולא בהיותו חייל. ניסיון לפגוע בזכויות האזרח בגין שירות צבאי הינו מהלך בלתי דמוקרטי בעליל". ד"ר מנוחין אף ציין כי עצם אישור התכנית על ידי שטרן והפרקליט הצבאי הראשי מבליט את חוסר הבנתם את מהות הדמוקרטיה ומהות השירות הצבאי.
עו"ד רעות שגיב, ממשרד אמיר דוידוב המתמחה בדיני עבודה: "בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988 נקבע כי מעביד לא ידרוש מדורש עבודה או מעובד את הפרופיל הצבאי שלו, ולא יעשה בו שימוש אם הגיע לידיו, בכל ענין הקשור לקבלה לעבודה, תנאי עבודה, קידום בעבודה, הכשרה או השתלמות מקצועית, פיטורים או פיצויים פיטורים ותשלומים אחרים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה.
על פניו, עולה כי השינוי שמבקש האלוף שטרן ליצור, לא זו בלבד שיש בו משום פגיעה בפרטיות, שספק אם עומדת במבחנים שנקבעו בדין ובפסיקה, אלא שהוא עשוי ליצור השלכות רחבות, הרבה מעבר לנקודות המועלות על ידי האלוף שטרן".