המנצחים והמפסידים של השבוע

1. דוד עזריאלי. אחרי הקניונים, חברת דלק

בשעה שאנשים בגילו (82) מתרווחים בבית אבות ומחפשים את השקט והשלווה בערוב ימיהם, הוציא השבוע איש העסקים דוד עזריאלי, מכיסו צ'ק על סך 148.5 מיליון שקל כדי לקנות את השליטה בחברת גרנית הכרמל (מידי האחים בורוביץ)  המחזיקה בחברת הדלק סונול, בחברת הגז סופרגז, וביצרנית הצבעים טמבור. עד היום התמקד עזריאלי בעיקר בתחום הנדל"ן. הוא מחזיק בבעלותו את מרכז עזריאלי בת"א ולא פחות מ-7 קניונים גדולים ובהם קניון עזריאלי בת"א, קניון איילון בר"ג וקניון מלחה בי-ם. זה מכבר ניסה להתרחב לעסקים אחרים והתמודד על המכרז לרכישת בזק ועל השליטה בחברת ויזה כאל, אך נכשל בשניהם. רכישת גרנית הכרמל, תאפשר לו למזג את עסקי הנדל"ן שלו עם ההתרחבות שחיפש לתחומים חדשים, ובראשם ענף האנרגיה. הרכישה של גרנית מעניינת מהיבט נוסף - בשעה שרוב אילי הנדל"ן בישראל, ברמתו של עזריאלי, הפסיקו כמעט לחלוטין להשקיע בארץ ואת הרחבת עסקיהם הם מבצעים בחו"ל, מתעקש עזריאלי, שהוא בכלל אזרח קנדי, להשקיע בישראל ובאחרונה אף דחה הצעות להשקעות בחו"ל. טוב להיווכח שיש עוד מישהו שמאמין בפוטנציאל של המשק הישראלי, גם אם הוא לא ממש ישראלי.

2. בעלי רשת AM:PM. חמש שנים הניבו 150 מיליון שקל

מי אמר שצריך לפתח סטארט-אפ טכנולוגי ולהיות יוצא יחידת 8200 במודיעין כדי לבצע "אקזיט" ברווח של עשרות מיליוני שקלים? קחו למשל, את האחים רן וגל בלינקיס ואת גיא אדרי, שלושת המייסדים של רשת המיני-מרקטים התל אביבית AM:PM שנמכרה השבוע לדור אלון של דודי יסמן במחיר של 143 מיליון שקל. כל אחד מהם יקבל כ-48 מיליון שקל לחשבון הבנק שלו, אך הם לא יפרשו לפנסיה אלא ימשיכו להיות מועסקים כיועצים בדור אלון תמורת עוד 6 מיליון שקל לשנה (לכל אחד). ההתחלה היתה בפיצוציה אחת בתל אביב שצמחה, החל משנת 2001, לרשת של מינימרקטים הפתוחה 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. כיום מפעילים השלושה 18 מינימרקטים, מרכז משלוחים ופיצוציה אחת. שלושת המייסדים עבדו כמו בהיי-טק, מסביב לשעון, והרימו מותג תל אביבי לתפארת, שכעת כבר מתפשט גם לרמת גן וגבעתיים. בלי ללמוד באוניברסיטה ובלי משרדים מפוארים ידעו האחים בלינקיס ואדרי לענות על הצורך של התל אביבים, שרוצים לרדת לקנות חלב או לחם מתחת לבית, בכל שעה ובכל יום, ומוותרים למען הנוחות על הקניות הגדולות בסופרים הענקיים והזולים יותר שמחוץ לעיר. רעיון נכון ועבודה קשה, בדיוק כמו בהיי-טק, הפכו השבוע עוד שלושה ישראלים צעירים למילינורים כבדים.

.

3. מייקל לואיס, היורש של יהודה לוי בפוקס

בישראל של 2006 אתה לא ממש מפורסם עד שלא השתתפת במסע פרסום מסחרי. צילום ענק על שילוט חוצות או תשדיר פרסום בטלוויזיה הוא הגושפנקא הרשמית והסופית להיותך סלבּ. תשאלו את יהודה לוי, סלבּ-על, שפרש השבוע, אחרי 4 שנים רצופות, מתפקיד דוגמן הבית של רשת פוקס, לצידה של יעל בר זוהר, ובאחרונה לצידה של אסתי גינצבורג, מחליפתה. לוי העמיד יורש בפוקס בדמותו של מייקל לואיס, דוגמן ושחקן הטלנובלה "האלופה", כולו בן 19, אשר לפחות בהתחלה יצטרך להסתפק בהרבה פחות מהסכומים ששילמה פוקס ללוי  - 100 אלף דולר לעונה. לואיס עתיד לגלות כי משחק בטלנובלות והוצאת יומני שנה לתלמידים ביסודי, זה נחמד וחשוב לטיפוח האגו, אבל את הכסף הגדול עושים בפרסום.

1. משה פרג, מנכ"ל לה-נסיונל לשעבר. 6 שנות מאסר

6 שנות מאסר בפועל ומיליון שקל קנס - זהו העונש החמור שהוטל השבוע על ד"ר משה פרג, המנכ"ל לשעבר של חברת הביטוח לה-נסיונל. פרג, בן 66, הואשם והורשע במעשי תרמית ובדיווחים כוזבים, במשפט שנמשך 9 שנים, בגין עבירות שבוצעו בראשית שנות ה-90. היקף המירמה בו הורשעו לה-נסיונל, המנכ"ל והמשנה שלו, מסתכם במיליארד שקל, ולא בכדי הוגדרה פרשת לה-נסיונל כ"אנרון הישראלית". כמו מנהלי אנרון בתחום האנרגיה, גם משה פרג, נחשב בתחילת שנות ה-90 ל"ילד הפלא" של ענף הביטוח. בשעה שחברות ביטוח גדולות יותר נאבקו על רווחיהן, הציג פרג בלה-נסיונל רווחי ענק, ביצע גיוסי הון גדולים מהציבור והפך את החברה לאהובת המשקיעים בבורסה. הוא עצמו, כמנכ"ל שכיר, זכה לשכר, ובעיקר לבונוסים, של עשרות מיליוני שקלים, שאם היו מתורגמים לכסף של היום, היו מציבים אותו בצמרת השכר בישראל. השיטה של פרג היתה פשוטה - הוא הנפיק פוליסות פיקטיביות לחברי קיבוצים, ניפח את מחזורי החברה, ונהנה מעמלות שמנות שהזרימו לו מבטחי משנה בחו"ל תמורת הפוליסות שמכר. מעורבים אחרים בפרשה, מפורסמים ומכובדים לא פחות, כמו הדירקטורים יוסי חכמי, כוכי בן-גרא ופרופ' חיים בן-שחר, וגם סוכני הביטוח ששיווקו את הפוליסות הפיקטיביות, ובהם גם דני ויינמן ומאיר שמיר, יצאו נקיים לחלוטין ואפילו כתבי אישום לא הוגשו נגדם. למזלם, העדיפה הפרקליטות להתמקד באחראים הישירים למעשה ההונאה הגדול, והשתמשה בעדותם כדי להפליל את פרג. וכך, בגיל 66, יסיים ילד הפלא של ענף הביטוח את הקריירה שלו בכלא.

2. אורי בן נון, מנכ"ל חברת החשמל. איום על דירוג החברה

בראשית שנות ה-2000 גייסה חברת החשמל סכומי עתק בארה"ב בריבית של 10% דולרית. "זו מציאה למשקיעים", אמר לי אז בכיר באוצר שהיה קשור לגיוסים. "חברת החשמל היא כמו ממשלת ישראל - אין שום סיכון באג"ח שלה, אבל כדי להתחרות בשוק היא משלמת ריבית גבוהה יותר מהאג"ח הממשלתי". ובאמת, הדירוג של חברת החשמל בשוק ההון עמד עד כה על AAA, בדומה לדירוג של האג"ח הממשלתי, ואיש לא העלה על דעתו מצב בו חברה ממשלתית החולשת כמונופול על משק החשמל, תגיע אי פעם למצב בו לא תהיה מסוגלת לעמוד בהחזר חובות. אבל באחרונה התברר כי למרות גודלה והיקפי הכספים האדירים שהיא מגלגלת, החוסן הפיננסי של חברת החשמל אינו מובטח כמו זה של האג"ח הממשלתי. את הרבעון השני של השנה סיימה החברה בהפסד של כ-98 מיליון שקל, ולפי הערכותיה היא תסיים את 2006 בהפסד של כ-770 מיליון שקל. חובותיה של החברה תפחו כבר ל-45 מיליארד שקל, והשבוע נודע כי חברת החשמל נמצאת בבעיות תזרימיות והיא נאלצה לממש תיקי השקעות בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל כדי לממן התנהלות שוטפת. התוצאה לא איחרה לבוא - חברת הדירוג מעלות הודיעה השבוע כי היא בוחנת מחדש את דירוג האשראי של חברת החשמל, ובשוק בטוחים שמעלות תוריד את הדירוג והשאלה היא רק בכמה. כל זה לא אומר שחברת החשמל לא תעמוד בתשלומים למחזיקי האג"ח שלה, אבל השבוע נדלקה לראשונה נורה אדומה המהבהבת למשקיעים ברמיזה - גם זה יכול לקרות.

3. רופרט מרדוק, ייאלץ לשלם את שכר הדירה מכיסו

מסכן רופרט מרדוק. הוא נתקע בין דירות במנהטן - את שלו מכר ואילו זו שקנה עדיין לא מוכנה. בינתיים הוא צריך לגור בשכירות אבל אין מי שישלם לו שכר דירה. מרדוק מכר למעצב האופנה אלי טהרי את הלופט הענק שהיה לו בסוהו בניו יורק, תמורת 25 מיליון דולר. הבית החדש שקנה לעצמו בשדירה החמישית, ב-44 מיליון דולר, עוד לא מוכן למגורים שכן השיפוצים בו טרם הסתיימו. באין מקום אחר לגור בו, שכרו מרדוק ורעייתו השלישית, וונדי דנג, דירה זמנית במגדל "טראמפ פארק אווניו" במנהטן, תמורת 50 אלף דולר לחודש, וגילגלו את שכר הדירה על קבוצת התקשורת ניוז, שבשליטת מרדוק. ואולם משעיתונאים החלו לשאול למה החברה מממנת שכר דירה ליו"ר שלה, כשיש לו בית משלו במנהטן, החליט מרדוק שבעצם הוא יכול להרשות לעצמו לשלם את שכר הדירה מכיסו. ניוז, מתברר מדיווח שנמסר לרשות ניירות ערך בארה"ב, שילמה את שכר הדירה של מרדוק מאז חודש מאי השנה, וזאת בנוסף לשכר ולבונוסים הענקיים שהוא מקבל - 25.7 מיליון דולר ב-2005. בעלי המניות בחברה, אגב, לא פצו פה לנוכח תשלום שכר הדירה הפרטי של מרדוק מקופת החברה. אולי זה בגלל שמניות חברת ניוז זינקו בשנה האחרונה ב-40%, וידוע שמשקיעים שבעים אינם מחטטים בפחי האשפה.