המבקר: התרומות שקיבל פרס - "לא ראויות"

פרשת התרומות של פרס: בדו"ח שפרסם היום (ב') מבקר המדינה, השופט מיכה לינדנשטראוס, הוא מותח ביקורת נוקבת על המשנה לראש הממשלה, שמעון פרס, בעקבות בדיקת התרומות שקיבל בפריימריז לראשות העבודה שבהן הפסיד לעמיר פרץ. עם זאת, המבקר אינו ממליץ על חקירה פלילית אלא רק קובע כי "ראוי היה לפרס לשקול החזרת הכסף לתורמים בעלי ההון או להעבירו לקניין המדינה". ההחלטה מאפשרת עקרונית לפרס להמשיך ולהתמודד על תפקיד נשיא המדינה.

המבקר מגיש לדליה איציק את הדו"ח (צילום: גיל יוחנן) 

על פי הדו"ח, קיבל פרס תרומות בסך מאות אלפי דולרים משורה של אנשי עסקים אמריקנים-יהודים. המבקר לינדנשטראוס מפרט כי במהלך דצמבר 2004 קיבל פרס תרומה בסך של מאה אלף דולר מהמיליונר ברוס רפופורט המתגורר בשוויץ; מאה אלף דולר נוספים מהמיליארדר חיים סבן מלוס אנג'לס ומאה ועשרים אלף דולר מהמיליארדר דניאל אברהם, תושב פלם-ביץ' שבפלורידה.

המבקר מתייחס לטענת פרס כי התרומות נתקבלו לפני שהחלו הפריימריז באופן רשמי, ולפיכך הן אינן אסורות בחוק. הוא קובע במדובר למעשה ב"פרצה חוקית" שאיננה מכבדת את המשתמשים בה. "אין זה ראוי שמועמד פוטנציאלי

 במערכת בחירות מקדימות, גם אם "טרם החלה" מבחינה חוקית, יוכל לגייס כספים ללא הגבלה ולקבל תרומות כספיות גבוהות מבעלי הון", קובע המבקר. "יתר-על-כן, אף אם הדבר לא נאסר בחוק המפלגות במפורש, אין זה ראוי שמועמד לראשות מפלגה ינצל את תקופת השבועיים (שלפני "תקופת הבחירות"), כפי שנקבע בסעיף 28ב(ב) לחוק, לגיוס תרומות האסורות על פי החוק. יחד-עם-זאת, משנמצא כי תרומות הכסף נתקבלו שלא ב"תקופת הבחירות" כהגדרתה בחוק, אין זה עוד בתחום סמכות משרד מבקר המדינה להכריע אם התרומות נתקבלו כדין".

והמבקר מוסיף: "אין זה ראוי שמועמדים לכהונה ציבורית מכל גווני הקשת הפוליטית והציבורית, בוודאי מועמדים המכהנים כחברי כנסת, מכל הסיעות, יקבלו לידיהם תרומות משמעותיות מבעלי הון למימון מועמדותם, תופעה שיש בה סכנה של השתלטות הון על השלטון. תכליתן של המגבלות על גיוס כספים בידי מועמדים היא לשמור על אמון הציבור במערכת השלטון ולהבטיח שוויון בין המתמודדים במערכת הבחירות. הציבור רשאי לדרוש מכל נבחריו שהתנהגותם תהיה לדוגמה ושיהיו רגישים לכל חשש, ולו, אפילו, של מראית עין של ניסיון להשפיע עליהם באמצעות טובות הנאה כלשהן, וברי כי גיוס תרומות כסף משמעותיות, ערב מערכת הבחירות, עלולה שלא להתיישב עם תכליות אלו".

והשופט לינדנשטראוס מסכם: "משרד מבקר המדינה סבור כי ראוי שהמחוקק והגורמים הממונים על אכיפת החוק, ייתנו דעתם, בהקדם, לסוגיה בעייתית זו של גיוס תרומות כספיות, ללא הגבלה, בידי מועמדים, שלא ב"תקופת בחירות", ויפעלו לחקיקתם של הסדרים נורמטיביים מתאימים שיבטיחו את טוהר המידות ואת אמון הציבור בנבחריו".

המשנה למבקר המדינה, שמואל גולן, הוסיף בנושא היום: "גיוס הכספים של פרס התקיים בתקופת 'בין המצרים', בין קביעת מועד הבחירות המוקדמות לבין תוקף הוראת השעה בדבר התרומות. מבחינת חוק מבקר המדינה אין למבקר סמכות לקבוע כי מדובר בעבירה, אך עם זאת יש היבטים נוספים שראוי שיפשטו אותם על פי ערכים כמו אתיקה וקבלת מתנות, ראוי שהדבר יעלה לדיון ציבורי. המלצנו לשמעון פרס להחזיר את הכסף, למרות שחוק המבקר לא מאפשר לנו להטיל בזה דופי. פרס בחר שלא להחזיר את הכסף". במשרד המבקר הבהירו כי יש להפוך את הוראת השעה בדבר בדיקת כספי המועמדים בפריימריז לחוק קבוע, כדי למנוע פרצות מהסוג שהתגלה.

תרומות של יותר מ-300 אלף דולר

תזכורת: בחודש אפריל פרסם "ידיעות אחרונות" כי בדיקת מבקר המדינה מצאה חשדות לפלילים נגד פרס בפרשת התרומות בפריימריז של העבודה,

 שבהם הפסיד לעמיר פרץ. מדובר בבדיקת תרומה בסך 320 אלף דולר שקיבל פרס מהמיליארדרים חיים סבן, דניאל אברהמס וברוס רפופורט.

פרקליטי פרס הכחישו בפני מבקר המדינה את כל הטענות נגדו. לגרסתם, התרומות נאספו בתקופה שבה לא חלו מגבלות החוק על קבלת הכספים האלה. פרס פעל לדבריהם על פי עצת עורכי דין ואף קיבל את אישור ועדת הביקורת של העבודה לקבלת התרומות.

לאחרונה פנה ח"כ גלעד ארדן (ליכוד) ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, ולמבקר המדינה בדרישה לקבל "החלטה דחופה" בפרשת התרומות של פרס, לאחר ששמו הוזכר כמועמד לתפקיד הנשיא התשיעי של מדינת ישראל.

ההוצאות: נתניהו יחזיר 84 אלף שקל

בדו"ח המבקר מופיעה סקירה ארוכה של הדו"חות שהגישו המועמדים השונים בפריימריז שהתקיימו במפלגות השונות, ובראשם המועמדים שהתמודדו על ראשות מפלגתם.

במפלגת העבודה המצב אינו מזהיר, ולא רק בנוגע לפרס: כל המועמדים לפריימריז חרגו בהוצאות, אולם כיוון שניצלו את הפרצה בחוק בנושא, קבע המבקר כי לא יידרשו להחזיר סכומי כסף למדינה. החורגים, בנוסף לפרס (שעבר בינתיים לקדימה): עמיר פרץ, בנימין (פואד) בן אליעזר, אהוד ברק ומתן וילנאי.

ובליכוד: יו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו, זוכה לציון שלילי, לאחר שהמבקר קובע כי הגיש את הדו"ח באיחור, לא ניהל את מערכת חשבונותיו לפי הנחיות מבקר המדינה, הוציא הוצאות מעבר לסכום המותר בלי התקשרות כתובה ולא שיקף בספריו את כל הוצאותיו. כמו כן, הוצאותיו של נתניהו  חרגו מהגבולות המותרים בכך שקיבל תרומות בעילום שם.

נתניהו נקרא להחזיר למדינה "בגין ליקויים בניהול ספריו סך של 58,775 ש"ח ובגין חריגה מהוראות פרק ב' לחוק, סך של 25,082 ש"ח". ובסך הכל כ-84 אלף שקל. נתניהו הוא המועמד היחיד שהתמודד על ראשות מפלגתו ונדרש להחזיר כסף למדינה, לאחר שלא עשה זאת בתקופת "בין המצרים" המעורפלת מבחינה חוקית.

זכו לציון חיובי בליכוד כל יתר המועמדים לראשות המפלגה: סילבן שלום, ישראל כץ, עוזי לנדאו, שאול מופז, משה פייגלין ושאול מופז.

ובסך הכל, בכל המפלגות התמודדו 360 מועמדים בבחירות המקדימות לרשימת המועמדים לכנסת, וזאת ב-11 מפלגות. 353 מועמדים מהם קיבלו דו"ח חיובי, ורק שבעה קיבלו דו"ח לא-חיובי.