מעשה בסופר ילדים שיש לו הרבה מה לומר

למיכאל דק, סופר, עיתונאי ומתרגם, יש ספר ילדים חדש "מעשה בחתול שנולד עם צל של כלב". הוא עצמו, כפי שהוא מעיד, איש של כלבים. לגמרי. ולפיליפ, הכלב הפרטי שלו הוא הכין, אפילו, מעיל שיעזור לו לעבור את החורף הירושלמי.

אז איך נולד ספר על חתולים?

"כמו כל סיפור. הוא התבשל אצלי הרבה זמן. לא הייתה לי תבנית מדומיינת. במהלך השנה האחרונה ניסיתי קטעים מן הסיפור על ילדים מראשון לציון שפגשתי במסגרת מפגשי הכנה להצגה פצפונת ואנטון".

דרישת שלום מקסטנר

דק, האחראי לתרגומים החדשים, הקולחים והמצוינים של אריך קסטנר לילדים, תרגם גם את "פצפונת ואנטון". קסטנר עצמו מציץ בין השורות של הספר החדש "מעשה בחתול", כמו אב גאה. ודק עצמו, מתכתב איתו במבנה העלילה הדמיונית-אמיתית. כמו קסטנר, שנהג לשלב הערות על הקריאה ועל הכתיבה בתוך ספריו, פותח דק בהקדמה מסודרת (שמשום מה, נעלמה לגמרי מספרות הילדים) והוא שב ומופיע בין השורות ובשולי העמוד, בהערות סוגריים שנונות על אמנות הסיפור, תבונת הקוראים ולהטוטי הסיפור עצמו. אולי בגלל זה הוא אומר ש"הכותרת מטעה לחשוב שיש כאן סיפור על חתול או על כלב, כשבעצם הסיפור הוא לא פחות על המספר בעצמו".

ועד כמה המספר, כלומר אתה, מושפע מקסטנר?

"אין לי ספק שהוא משפיע. מרוב שאני 'מקסטנר' כקורא צעיר, כקורא מבוגר וכמתרגם, יש דברים שלו שזורמים בעורקים שלי ופתאום אני פוגש אותם בטקסט ויש לי דרישות שלום ממנו. אני לא שיבוט של קסטנר, אבל אני בוודאי מושפע ממנו וגאה על כך".  

ועוד דרישת שלום, הפעם מאנדרסן

דק מעיד שהסיפור שלו לא נועד לתכלית מסוימת. "אני לא אוהב ספרים שנועדו למלא דרישה. בכלל, לא תמיד נראה לי מוצדק לקרוא לכל אוסף דפים על הרגלי הקקי-פיפי של הדמויות 'ספר ילדים'". כמו קסטנר, גם דק אוהב עלילות מורכבות, הרפתקאות וקצת הומור שמתבל אמירות נבונות על החיים ועל טבע האדם. הצללים והכפילויות מופיעים בכל פינה של הספר. באיורים המשגעים של דני קרמן ובטקסט המתחרז בחריזה פנימית, מתנגנת ומתגלגלת. יש בספר הזה הדהוד להמון יצירות קלאסיות שהבולטת בהן היא אגדת הצל של הנס כריסטיאן אנדרסן.

"אני מוכרח להתוודות שקראתי את הסיפור של אנדרסן לראשונה רק לפני חודשיים. כחלק מחיפוש שעשיתי באוטוביוגרפיות של יוצרים, נתקלתי ב'צל'. אז גם גיליתי את העיבוד שלו לעברית שעשה בשעתו אפריים סידון ואייר דודו גבע (סידון מספר אנדרסן, עם עובד, 2001). אני חושב שזה אחד הסיפורים הנפלאים שקראתי אי פעם ואחד הנפלאים של אנדרסן. ב'מעשה בחתול שנולד עם צל של כלב', יש המון סיפורי צל ברקע, החל מ'המשפט על צילו של החמור' (גרונמן) ועד פרדריך דורנמט או ממשלת הצללים הבריטית. כשראיתי את הסיפור של אנדרסן, שלא הכרתי קודם, התגאיתי להיות באותו אזור. בכלל, הצל הרי הולך איתנו כל הזמן. הוא כל כך צמוד. אנחנו לא יודעים עד כמה... והסיפור שלי בא מעצמו. אני אפילו לא יודע מאיפה הוא הגיח".

לצללים אין נפש?

קשה לפצח את הסוד של סיפורים טובים. הם נולדים בנקודה החמקמקה שבין אור וחושך, לא יכולים זה בלי זה, בדיוק כמו הצללים שמככבים בסיפור של דק. ההתלבטות הכי קשה שהייתה לו, כך הוא מספר, קשורה לשם הספר. "התלבטתי עם זה די הרבה זמן והיה זה קרמן שבסוף הציע שם בסגנון של פעם, 'מעשה בחתול שנולד עם צל של כלב'. אני מרגיש עכשיו שזה השם הכי נכון. כותרת מן הדור הישן לסיפור חדש".

איזה קהל קוראים דמיינת עבור סיפור המעשה שלך?

"מאוד קרוב לליבי הרעיון שהורים וילדים יקראו ביחד ולכן חשבתי שיהיו בקהל הקוראים גם ילדים שההורים קוראים להם, גם הורים שקוראים לילדיהם וגם ילדים שקוראים לבד. ושכולם יהנו. אני מקווה שיש לסיפור חיים, כמו לחתול ולצילו, שיש להם חלקים משותפים ונפרדים. אני מקווה שכל אחד ימצא סיבה לקרוא בספר ושכל אחד יהנה ממנו ביחד או לחוד", אומר דק. הוא מגלה שיש בספר גם כמה קריצות להורים והנה ציטוט לדוגמה: "וכי אין לצללים נפש? אין לנו לב? וכשמכבים לנו את האור הוא חושב שזה לא כואב?'", כך שואל הצל את עצמו, רגע לפני שבעליו עומד להתנתק ממנו.

ומה אתה חושב על ספרות הילדים שנכתבת היום?

"יש יותר מדי ספרים שהם מתוכננים ומכווננים. הבעיה, בעיני, היא שכל מה שמגיע בכריכה נקרא ספר. ורובריקת ספרי הילדים כוללת הכל: גם סיפור על ילד מאומץ שהגיע לשכונה וגם על בובי שעושה קקי. לעיתים קרובות זו לא ספרות, אלא מסע מכירות או שיווק של מוצרים נלווים כמו צעצועים או תכניות טלוויזיה. נכון שקוראים לזה היום ספרות ילדים, אבל אני מצטער להתרשם שיש מעט ספרים שבאמת ראויים לתואר הכבוד הזה".

הכי חשוב: שהילדים יקראו

איזה ספר ילדים ראוי בעינך לתרגום לעברית?

"אני לא יודע... אבל אני אספר לך סיפור: יום אחד הייתי עם בתי באיטליה במלון דרכים מעופש. ישבנו למטה בבר ולידנו ישב פועל איטלקי קשה יום. אמרתי לה: 'תראי, הוא קורא קומיקס' והיא אמרה לי: 'תראה, הוא קורא'. ובאמת, אני חושב שזה לא משנה מה עוד כדאי לתרגם ויש לנו גם דברים טובים משלנו, אבל מה שחשוב הוא עצם העניין של ההתייחדות של צעירים עם חומר קריאה. זה חשוב בעיני וראוי לקדם את זה על פני ישיבה פאסיבית מול המסכים. אני לא הייתי רוצה לכפות על ילדי האלף השלישי ספרים מתורגמים רק בגלל שאני אוהב אותם ואני יודע שחלק מההצלחה של הקסטנרים זה בגלל שההורים רצו שהילדים שלהם יקראו את הספרים שהם אהבו כשהיו ילדים. אבל, אני כן חושב שמאושרים הילדים של היום שיש להם 'הארי פוטר' ואני מקווה שהם באמת קוראים את זה ולא רק רוכשים".

ומה עוד תכתוב לילדים?

"סיפור על גן חיות שמציג את החיה הנדירה מכולן: האדם. גם אני, כמו קסטנר, גוזר קטעי עיתונים ובאחד מהם שמור אצלי סיפור על מיצג של אמן שהתיישב בכלוב באמצע הרחוב ועל להקה בלונדון שנכנסה לשבת בכלוב וניגנה מאחורי הסורגים".

נראה שדק נשאר בינתיים בתחום בעלי החיים, חיות המחמד או חיות הספארי. רגע לפני שהוא יוצא לטיול עם הכלב שלו בקור של הבירה, הוא מזכיר לי שהירושלמים קוראים לכל החתולים, זכר או נקבה, "חתולה" במילעל ושהכלב שלו די מסתדר איתם. החתולים שצייר דני קרמן מצאו מאוד חן בעיניו. "כל כך שמחתי לראות את האיורים של קרמן. התיידדנו מאוד השנה והאיורים הפכו את ידידותינו לאמיצה עוד יותר. אולי עוד יצא סיפור מהעכביש הקטן שמתחת לפסנתר של השכנה, שמופיע בסוף הספר", משחרר דק הבטחה קטנה. אנחנו מחכים.