בלי סודות

לפני שנה, רגע לפני טקס מסך הזהב, שבו היתה מועמדת טלי שרון לפרס שחקנית השנה על "טלנובלה בע"מ", ובזמן שהמתחרות מולה היו עסוקות בתפירת שמלות ערב, הראש שלה היה במקום אחר. באותו הזמן היא היתה עסוקה בפרידה מעפר שכטר, מי שהיה בן זוגה והפרטנר שלה בסדרה, וחיפשה לעצמה דירה חדשה. שנה אחרי והיא שוב באותו מקום. היא עסוקה עד מעל לראש בקידום סרטי הקולנוע "שלוש אמהות" ו"הדברים שמאחורי השמש", שבהם היא משתתפת, ובצילומים לסדרה "האקס המיתולוגי" (שתעלה בחורף בערוץ 2), הסדרה החדשה מבית היוצר של סיגל אבין, עם איתי טיראן, ורד פלדמן, עומר ברנע, זוהר שטראוס, יפתח קליין, מיה דגן ושוב, עפר שכטר.

בכל פרויקט שסיגל אבין עושה את אחריה? ממש יחסי סקורסזי־דיקפריו...

"ופעם ראשונה שאנחנו ממש עובדות יחד. הפעם היא גם מביימת. זה מדהים", היא מודה. "אבל עברתי שלושה אודישנים מפרכים עם המון חרדות קשות עד שקיבלתי את התפקיד. זה לא היה משהו שהוא מובן מאליו. איכשהו יצא שאנחנו שוב עובדות ביחד. אני יודעת שהיא אוהבת אותי, ואני חייבת לה הרבה, אבל אני עובדת קשה מאוד בשביל התפקידים שלי".

עם זאת, הראש של שרון עסוק עכשיו בעיקר בחיפוש דירה חדשה ובנדודים בין מיטות זמניות בבתי חברים. תוסיפו לכל זה את העובדה שלפני שלושה שבועות היא סגרה את הבסטה עם אילן שפלר, תסריטאי, כותב הפאנצ'ים, חברו הטוב של שכטר ומעתה עוד אקס שלה, והרי לכם מתכון רציני לבלבלת נפשית ובסיס לטלנובלה מרגשת.

כשדיברנו לפני שנה היית גם אז בתקופת נדודים. נעים לך להיות צוענייה?

"זה קטע שאתה שואל אותי את זה, כי בדיוק בימים האחרונים יצא לי לחשוב על זה שאף פעם לא היה לי באמת בית משלי שהוא פינה משלי. אתה לא מבין באיזו דירה מזעזעת גרתי בשנה האחרונה. הדירה שלי היתה כל כך נוראית שהמיטה שלי היתה בתוך המטבח. איזה מזל שהכרתי את אילן חודשיים אחרי שנכנסתי לדירה ההיא והייתי אצלו רוב הזמן. האמת שככה זה אצלי מגיל צעיר. הייתי מוצאת חבר ואז הייתי מתעלקת לו הבית", היא אומרת וצוחקת.

אז אולי הגיע הזמן למצוא דירה נורמלית ולפתח עצמאות?

"לגמרי. רק שזה נורא לחפש דירה בתל אביב. זה ממש אסון לאומי. רוב הדירות מכוערות ואם אני מוצאת דירה שווה, אז יש כבר תור של 50 אנשים וכולם עסוקים בללקק לבעלי הבית את התחת. עכשיו יש גם את הקטע שהבעלים עושים רשימות מי זה מי, וכולם מתחילים להשוויץ 'אני מנהל הייטק' ו'אני בעל חנות'".

נו, מעולה. ואת יכולה להגיד "ועליי כותבים במדורי הרכילות", או "יצאתי עם עפר שכטר".

"אז זהו, שזה ממש לא עובד. אני עומדת בתור ואף אחד בכלל לא מכיר אותי. אני אומרת 'אני שחקנית' ואז מסתכלים עליי במין מבט של רחמים. מתברר שלהיות שחקנית זה הכי בתחתית. פעם אחת אמרתי לבעל דירה 'אני שחקנית ואני עובדת', ומישהו בצד מלמל 'כן, עובדת במלצרות'".

אולי הפתרון הוא ללכת עם קלסר כתבות עלייך ולשלוף אותו בזמן אמת?

"תאמין לי ששקלתי גם את זה".

שרון עברה תהליך נבירה נפשי במסגרת העבודה על שני סרטי הקולנוע בהם היא משתתפת, שקו דק של דמיון עלילתי מקשר ביניהם. בשניהם יש סודות, שקרים, הדחקות ואמת כואבת. "הדברים שמאחורי השמש", עם אסי דיין וסנדרה שדה בתפקיד ההורים הבלתי מתפקדים, מביא את סיפור חייהם התקוע של חברי משפחה בורגנית בתל אביב, והסודות שהם מסתירים זה מזה. הסרט, שעמוס רגעים קטנים ומעוררי מחשבה על החיים, מציג בין היתר את דמותה של נעמה, אותה

הדברים שמאחורי השמש

מגלמת שרון, שמתקשה לתקשר עם משפחתה ומסתירה מהם רומן לסבי.  הסרט השני, "שלוש אמהות" בהשתתפות קאסט מכובד לא פחות, שכולל את גילה אלמגור, רבקה רז ומירי מסיקה, מביא את סיפורן של שלוש אחיות מבוגרות החושפות בפני בת אחותם, רוחה (שרון), סוד דרמטי שהסתירו במשך עשרות שנים. העבודה הטוטאלית על הסרטים והעיסוק בתוכן שלהם גרם לשרון לשלל מחשבות ושאלות. "תהליך העבודה על הסרטים היה דבר מאוד מתיש נפשית. בעבודה על 'הדברים שמאחורי השמש', הבמאי והתסריטאי, יובל שפרמן, דרש מאיתנו טוטאליות אינסופית. דיברנו המון על העניין של משפחתיות וזה זרק אותי למחשבות אינסופיות", היא משחזרת. "מי שיסתכל על המשפחה שבסרט יראה מבחוץ משפחה חמה ומצחיקה, למרות שבמציאות הם איבדו את הדרך לתקשר זה עם זה. כל אחד נמצא בטרק של עצמו, וכשהוא צריך את המשפחה ברגע האמת הוא לא מצליח לדבר, לבקש אהבה או עזרה. זה מדהים כי אתה רואה כמה הם צריכים זה את זה ולא נעזרים זה בזה".

העבודה על הסרט עוררה בך מחשבות על המשפחה שלך?

"המון. בעיקר על זה שעם כל אהבה שלי לאחים שלי, המחשבה של לגור עם כולם שוב, בגיל ה־20 שלנו, באותה קופסה, בטוח תיצור סיטואציות אבסורדיות. גם המשפחה שלי, כמו בסרט, היא קצת משוגעת במובן החיובי של המילה. אנחנו ארבעה ילדים עם קשר חזק מאוד ובמיוחד עם אחי התאום, יובל, אבל כמו בסרט גם אנחנו לא תמיד משתמשים זה בזה. אין בינינו כל הזמן שיחות נפש, אני לא מתקשרת ובוכה לו בטלפון, אבל אני יודעת שהמשפחה שלי ובעיקר אחי התאום, נמצאים שם בשבילי".

אני מכורה לאהבה ואוהבת את הריגושים האלה. שרון (צילום:אילון פז)

בשביל החיזוק הנפשי והרוחני קיבלה שרון את התפקיד של רוחה, מתעדת זיכרונות ב"שלוש אמהות", שזוכה להיות עדה לחשיפת סוד אפל מהעבר של דודתה. "הסוד ב'שלוש אמהות' הוא דוגמה קיצונית לסוד שנשמר במודע לאורך עשרות שנים. זו בהחלט לא איזו הדחקה או שקר קטן אלא משהו גדול ואפל שלא ארחיב עליו כדי לא להרוס את הסרט. מה שמאוד נגע לי בסרט היה מערכת היחסים המורכבת בין האחיות", מנתחת שרון את הדינמיקה של שלוש האחיות, "לאחים ובעיקר לאחים תאומים יש קשר תלותי שלא ניתן לתאר במילים. אני מכירה את זה טוב מאוד. זה משהו ביולוגי. מין צורך קיומי זה עם זה. זו מערכת יחסים מאוד מורכבת שאנשים מהצד לא יבינו, אז תדמיין לך מה זה לחיות בשלישייה? זאת מעמסה נפשית מאוד גדולה בעיקר כששומרים סוד".

סוד לפעמים הוא גם שקר, לא?

"יש ויש. לא כל סוד הוא שקר. יש דברים שהם באמת רק של הבן אדם עצמו".

איפה את מרגישה שאת משלמת את המחיר הכי יקר בגלל היותך גלויה?

"בזוגיות. אני פשוט לא יכולה לחיות בשקר כשזה לא זה ויש לזה מחיר. יש את הרגע שההתאהבות הגדולה חולפת ואז צריך להתמודד עם המציאות ולהבין אם מדובר במשהו שיימשך שנים או שזה משהו שצריך להסתיים. זה רגע שהוא תמיד לא קל לי, בעיקר כי אני מכורה לאהבה ואוהבת את הריגושים האלה. אני מחפשת תמיד את אהבת חיי. אני עכשיו גם לומדת להבין שאחרי שנגמרת ההתאהבות הגדולה צריך לעבוד על השגרה ועל החברות. מצד שני, ועם כל העצב שבזה, אני לא יכולה לשקר לעצמי כשאני מרגישה שזה לא זה".

את אדם זוגי במהותו?

"כן. תמיד אני מוצאת את עצמי במערכת יחסים גם בתקופות שאני אומרת לעצמי 'עכשיו הפסקה'. אני צריכה גבר לצידי. אני אוהבת את האהבה. אחרי שחוויתי את זה פעם אחת הבנתי את זה. האש הזאת היא סם החיים שלי. זה לא תמיד קל לי לתפעל את זה למרות ששיעור נוסף שעברתי לאחרונה הוא לדעת להפריד בין החיים המקצועיים שלי לחיים הפרטיים שלי".

כמו למשל לעשות ראיון זוגי עם עפר שכטר, כאילו הייתם הזוג המלכותי של ישראל?

"אלוהים, אל תזכיר לי את זה בכלל. את זה אני יותר בחיים לא אעשה. בחיים לא. על גופתי המתה. לא משנה כלום. שמו לי אקדח על הרקה כדי שאני אעשה את זה"

.

מה זאת אומרת אקדח? את יודעת הרי לעמוד על שלך, היית יכולה להגיד פשוט "לא".

"נכון. אבל היו עלינו לחצים מאסיביים".

מה זה מאסיביים ? מנכ"ל HOT התקשר אלייך?

מביטה לתקרה ושורקת.

אז את מאשרת את מה ששאלתי?

"אל תכתוב את זה".

אני אכתוב את זה.

"טוב. תשמע, זה באמת לא משנה, מנכ"ל או לא מנכ"ל, לא הייתי צריכה לעשות את זה. היום אני יודעת שגם אם ראש הממשלה היה מתקשר, לא הייתי עושה את זה. למדתי מזה שיעור מאוד גדול, שלא צריך לעשות דברים שאני לא מאמינה או רוצה לעשות. אמרתי לך כבר בהתחלה, האמת בסופו של דבר מנצחת".

אז זה לא יקרה לך יותר?

"אולי כן. אולי לא. לא יודעת. אי אפשר להימנע מטעויות".

סל תרבות 

ספר: ספר קומיקס של אסטריקס.

"כל מה שאני מסוגלת לקרוא עכשיו זה קומיקס. אין יותר מעולה ומצחיק מהקומיקס הזה".

טלוויזיה: "הקאמבק"

"סדרה גאונית עם הרבה אומץ וכנות על מאחורי הקלעים של תעשיית הבידור. מאסטרפיס אמיתי".

סרט: סרטים של ז'ק טאטי.

"אלו סרטי הילדות שלי, ובכל פעם שאני רואה אותם זה עושה לי תחושה נעימה בלב".

מוזיקה: "THIS IS HARDCORE" של פאלפ

"הדיסק הכי סקסי שיש, שכל האזנה אליו מכניסה לטריפ".