על השיכרון
הסלבריטאית חושבת שהיא עדי אשכנזי ומתחזקת עצמה באלכוהול כדי להשתחרר באודישן. נחשו איך זה נגמר?
אז שהסתיימו צילומי הסדרה, "העושקת" הפסיבית שלי החליטה להיות אקטיבית ולהציע לי הצעות עבודה ביזאריות שלא יקדמו כלום מלבד את חשבון הבנק שלה. "הצעתי אותך לתפקיד ראשי בהצגת ילדים חדשה", היא צהלה כאילו היה מדובר בתפקיד בסרטו החדש של שמי זרחין, "גם אגם רודברג עושה עכשיו את 'שלגייה' ולמרות שזאת חלטורה, שמעתי שהיא עושה קופה יפה. אל תשכחי שגם מירי בוהדנה פרצה כשחקנית ב'היידי בת ההרים'".
"כשארצה ילדים, אעשה לי כמה", פיהקתי, "אין לי עניין להיות דץ ודצה ואני מעדיפה למכור בגדים בשינקין או למכור את הנשמה שלי לרוברטו, מאשר להופיע מול ילדים מנוזלים".
"אני רוצה משהו מרענן! משהו חדש! משהו אחר!", נשמעתי כמו סלוגן גרוע לאבקת כביסה עד שהעושקת צעקה "בינגו". "אני יודעת! הדבר החם עכשיו הוא להשתתף בסוג של פאנל קומי בתפקיד עצמך", זרחו עיניה ספק מהסמים שהיא עושה, ספק מהתרגשות, "תראי איך 'מועדון לילה' שדרג את מיה דגן. אנשים קרועים עליה". מיד היא התחילה לשפוך מידע על "משחק מכור - הדור הבא" שעליו עמלים ברשת עם פרישתם של ליאור שליין וגורי אלפי, על קשת שזוממת להעלות תוכנית דומה ועורכת אודישנים חשאיים ועל ערוץ 10 שעמלים על פאנל סלבריטאים שיורדים זה על זה. כן, כולם רוצים להגיד לכולם בפנים את מה שהם אומרים עליהם מאחורי הגב ועוד לקבל על זה מזומנים.
"את חייבת להשתתף באחת התוכניות האלה", אמרה "העושקת" כשסימני דולרים ריצדו לה על הרשתית, "זה יעשה לך טוב שאנשים בבית יכירו את הצד הקומי שלך". "העושקת" המשיכה למלמל לעצמה בזמן שחשבתי לעצמי שהדבר שאני הכי אוהבת בעבודה שלי היא העובדה שאנשים לא באמת מכירים אותי ולא באמת יודעים מי אני. זה עוזר לי להיעלב פחות כשאנשים שונאים את הדמויות שלי ולא אותי. אני מרגישה חסינה. הדבר האחרון שאני רוצה לעשות הוא להיות חשופה בשורה הראשונה של הפריים טיים כ"אני" ושיאהבו אותי או ישנאו אותי בגלל מי שאני באמת. מספיק לי שאני שונאת את עצמי בכל בוקר.
בסוף כמובן הסכמתי. אני עדיין לא יודעת להגיד לא. עכשיו לא רק שאני צריכה להיות ורבלית, כריזמטית ולתפעל פרצוף סקסי, אני גם צריכה להיות חדה כעינב גלילי. סיוט. "הסטנדאפיסט", בן זוגה של "הרקדנית" שידוע כבעל לשון חדה, התנדב לסייע לי במשימה עם שיעור פרטי על אלתורים, הומור עצמי ועדכונים על הרכילות החמה בביצה כדי שאוכל לשלוף חידודים באודישן. הוא גם הבטיח להשאיל לי את סטוק קלטות "משחק מכור" שהוא מקליט באובססיביות.
בסוף הוא נכנס אליי לדירה עם ידיים ריקות מחומר לימודי ובידיו בקבוק וודקה אבסולוט. "זה המפתח שלך להצלחה בפיילוט", הכריז כשהוא מערבב לנו ב־11:00 בבוקר שתי כוסות וודקה עם רד בול, "כוס קטנה של משקה הקסם לפני האודישן ואת מגיעה עם ראש פתוח וגוף משוחרר. תאמיני לי שזה עובד. אין מופע שאני מתחיל בלי חיזוקית של אבסולוט". "זה טיפ שקיבלת מעדי אשכנזי?", נחרתי בבוז, "אני רוצה להיות בשליטה מוחלטת". התעקשתי להישאר צלולה, מה שבהחלט ניכר בחזרה המקרטעת שעשינו.
"עזוב, אני מוותרת על האודישן. בין כה וכה אני לא מתחברת לזה", אמרתי בייאוש גדול, "תלך אתה לזה. אתה באמת מצחיק". "אבל אני לא מפורסם כמוך", הוא אמר את מילת הקסם שעודדה אותי. "אני מרימה לכבוד זה כוס משקה", הכרזתי ולגמתי את המשקה המשחרר. וכך, בחסות הדרינקים, המשכנו בחזרות שהפכו מאוד משעשעות.
ביום האודישן, אחרי שעברתי על כל מדורי הרכילות האפשריים ואספתי סטוק פאנצ'ים ברנז'איים, יצאתי לאודישן, לא לפני שלגמתי כוס וודקה רד בול קטנה. וכשהלחץ וההתרגשות נתנו את אותותיהם בכניסה לאולפן, לגמתי לגימה קטנה לחיי "הסטנדאפיסט" ושמחתי שהבקבוק נפל לי לתיק.
בחדר האמנים (כוך מעושן של מטר וחצי) אחרי שראיתי את "המגיש המופרע", "הצבועה" ו"המגיש שנכשל בפריים טיים" ממתינים להטיח העלבות זה בזה, הבנתי שהולך להיות מאבק אגואים עיקש ורצתי מיד לשירותים להרים שוט לכבוד זה. כדי לחמם את האווירה, "המגיש הפרוע" שלף מהתיק פחית בירה וחומרי עזר נוספים והעביר אותם בחדר. כנראה שפטנט השחרור של "הסטנדאפיסט" הוא לא פטנט רשום על שם עדי אשכנזי/לינדזי לוהן. כמובן שלגמתי גם מהבירה וגם מהמגולגלת ושוב מהבירה. בשלב הזה כבר הרגשתי מספיק משוחררת, שלא לומר מסוחררת מספיק, כדי להגיד לכולם מה אני חושבת עליהם, אז פשוט אמרתי ל"מגיש שנכשל בפריים טיים" שהיתה לו חרא של תוכנית. "המפיקה" שהגיעה להכניס אותנו לאולפן הצילה אותי מהשתיקה הרועמת שנוצרה בחדר ומהמבט הזועם של "הנכשל", שאמר "חכי, חכי לפיילוט. אני הולך לשפד אותך טוב טוב". בשלב הזה כבר התחלתי לאבד קשר עם המציאות ומצאתי את עצמי מצחקקת כמו מיכל אמדורסקי ביום רע. את ההמשך אני כבר לא זוכרת בבהירות. אני רק זוכרת שאמרתי ל"מגיש הפרוע" שאם הוא ייצא מהארון, זה יעשה לו רק טוב, ושצעקתי כל מיני דברים למצלמה או שאולי שברתי אותה. לא, בעצם מצלמות שבורות זה עדי אשכנזי. אחר כך זה התחלף במלמולים. אחר כך אני כבר לא זוכרת כלום. "העושקת" סיפרה לי שהתעלפתי או נרדמתי על הסט. הם לא לגמרי סגורים על זה. גם אני לא.
נ.ב
ומילה לאחותי, עדי אשכנזי, יום שישי בדאדא?! זה הכי לפני חודשיים.
כל קשר בין הדמויות למציאות אינו מקרי ביותר
