מייק אפ סקס: במקום לריב - להיכנס ביחד למיטה
לריב ולהתפייס במיטה? ד“ר אילן בירן, פסיכו-סקסולוג דווקא בעד, אם לא מדובר במצב זוגי כרוני. ככה זה כשיחסי-המין הם סוג של תקשורת
הוא צועק, היא בוכה. הוא שותק, היא צועקת. הם מטיחים זה בזה האשמות קשות, זורקים לחלל האוויר מילים שבוודאי יצטערו עליהן מאוחר יותר. הם רבים. הם כועסים נורא. המבטים בעיניים אומרים שנאה. פתאום, מתוך כל הדם הרע הזה, הם מתקרבים זה לזה, מתנשקים, מפשיטים אחד את השני בתשוקה מהולה בזעם. פתאום הם עושים אהבה. בשוט הבא הם כבר מחויכים, מפויסים, נרגעים מאקט מיני משובח במיוחד, מחובקים ואוהבים עד עצם היום הזה. קאט. זה לא המציאות, זה רק סרט.
בחיים, יודע כל מי שאי-פעם ניסה, לא תמיד נגמרת מריבה במייק-אפ סקס הוליוודי. לפעמים זה נגמר בברוגז בן כמה ימים, לפעמים הפיוס מתבטא בחיבוק, לפעמים זה הופך לשיחה עמוקה, מתישה ולא תמיד קונסטרוקטיבית, אל תוך הלילה. ולפעמים, נכון, זה נגמר בסקס.
“אצל בעלי החיים סקס זה פין שחודר לפות ומייצר הפרייה. אצלנו, לפחות בעשרות השנים האחרונות, סקס נעשה דבר הרבה יותר מסובך. על תגובה פיזיולוגית פשוטה שמנו את החיים שלנו,“ אומר הפסיכו-סקסולוג ד“ר אילן בירן, מנהל מרכז “מיניות“ בתל־אביב (מרכז רב־תחומי לטיפול ושיקום מיני). “מרכיב ההפרייה נהיה זניח לחלוטין בהתנהגות המינית שלנו, ואפילו האורגזמה היא די בשוליים. הזהות המגדרית שלנו - גבריות או נשיות - ממלאים תפקיד מאוד מרכזי באקט המיני. אפילו למושגים שמתארים אותו - זיון, כיבוש, לתת או לא לתת - יש משמעויות שאינן רק מיניות.“
בירן טוען כי בעצם, אנחנו זקוקים ליחסי המין לצורך בדיקה, מימוש והגשמה של מרכיבים שאינם מיניים פרופר. “אישה תרצה לשכב עם גבר כדי לדעת שהיא יכולה לפתות, שהיא אטרקטיבית, שהיא יכולה לגמור. במקרה הטוב, גם תיהנה מזה, במקרה הגרוע - אפילו לא זה,“ הוא אומר.
יחסי-המין הם סוג של תקשורת. בירן מאמין שהם אפילו הביטוי הכי משמעותי לתקשורת בינאישית, משהו שהוא מעבר למילים, מעבר למחוות. וכאן, כצפוי, זה מסתבך. כיוון שלפעמים ויכוח על התקציב המשפחתי מבטא בעצם שאלות כמו “למה לא אמרת שתחזור כל-כך מאוחר“? או “למה לא זכרת את יום הנישואים שלנו“? ואפילו “אני חרד ולא בטוח שאת נאמנה לי,“ כשברקע לדברים הצורך האנושי, הבסיסי, להרגיש גבר או אישה, להרגיש נחשק, אהוב וכו'.
בירן: "הגיוני שחילוקי דעות זוגיים יבוטאו בדרכי תקשורת שונות, וסקס הוא בהחלט דרך טובה לתקשר היטב, כשזה אפשרי. ויכוח שמתחיל בעניין טכני הופך לריב, נעשה רגשי וזה קורה בגלל דברים שלא מבוטאים, בגלל מאבקי כוחות או מתחים, שקל לנתב אותם לעניין הטכני שגם מלבה את הכעסים. לכן, זה נפלא אם אחרי ריב אני יכול להוכיח לך שאני כן אוהב אותך במיטה, בסקס. זה לא אמור להביא ליישור קו בעניין שפתח את הוויכוח, אלא להעביר מסר רגשי מרגיע. מעשה האהבה יכול בפירוש להסדיר את מצב המתח הרגשי."
מומלץ. אבל לא לכולם
אז לכאורה, לפחות, דווקא כדאי לעשות אהבה אחרי מריבה. בהנחה, מדגיש ד"ר בירן, שמדובר במצב שאיננו כרוני. “זוג במצב קשה, שכל הזמן רב וסובל מהביחד, לא ירוויח כלום מסקס אחרי מריבה," הוא מסביר, "סביר שהסקס יהיה רע והמצב ימשיך להיות קשה כשהיה.“
ונניח שהמצב אינו נורא כל־כך ומדובר בזוגיות טובה בדרך-כלל? גם אז, מאמין ד“ר בירן, לא רצוי להיצמד לתסריטים ההוליוודיים. "סרטים משני סוגים מספקים לנו, המטפלים, הרבה פרנסה. הסרטים הפורנוגרפיים שיוצרים ציפיות שאי-אפשר לעמוד בהן, והסרטים הרגילים, שבהם הדברים מסודרים היטב - זוג רב, קופץ למיטה והכל טוב. זה הרסני, כי בחיים זה לא עובד ככה. ועם הציפיות האלה הולכים למציאות ומגיעים פתאום למסקנה המוטעית כמובן שמצב היחסים כל-כך נורא, או בעצם שבן-הזוג כל-כך נורא, שאפילו פיתרון פשוט כמו לעשות אהבה לא עובד.“
לטובת אלה שכן נוהגים להתפייס בסקס, מבהיר בירן כי למריבה יכולה להיות השפעה גם על אופי האקט עצמו. “כשהרגשות מועצמים, ולא בהכרח רגשות של תשוקה או אהבה, עוצמת התהליכים הרגשיים ותוצאותיהם הרבה יותר גבוהה. בהחלט ייתכן שיחסי המין יהיו מדהימים. ומנגד: שיהיו כמו בהקפאה עמוקה. אצל נשים זה יתבטא בכיווץ הנרתיק באופן שלא יאפשר חדירה, לגברים לא תהיה זיקפה.“
מה עושים? ראשית לא מתייחסים לסקס כאל מתכון לפיתרון בעיות. שנית - לומדים לריב נכון. וזה לא פשוט. בירן: “לא רצוי לנסות בצורה מאולצת לסגור עניינים במיטה, כי זה רק יחריף את הבעיה. הכי חשוב לדעת לזהות מה קורה מתחת לפני השטח, מה גרם לויכוח על ׳מי יוריד את הזבל׳ להגיע רחוק כל-כך. האם אני מנסה להגן על האגו השברירי שלי, האם אני אומר לה בעצם ׳אל תנהלי אותי?׳ וכו׳. כשמבינים מה קורה, ואפשר להבין כשמתבוננים בשקט, חומר הנפץ מאבד את נפיצותו.
"קשר שאין בו מריבות הוא לא קשר והחוכמה ביחסים זוגיים היא לא ׳לא לריב׳ ולא למצוא פיתרונות קסם לפיוס אוטומטי, אלא להבין מה קורה, לזהות בזמן אמת מה בעצם אנחנו עושים, מה המשמעות של המריבה ולשתף את בן-הזוג. זה כמעט תמיד מסדר את הדברים. ואז יכול להתרחש מצב אבסורדי, כשאת ממשיכה להתווכח על חשבון הבנק ובן-הזוג פשוט מחבק אותך ובלי מילים בעצם אומר לך ׳אני אוהב אותך׳.
"אנחנו זקוקים לחיבור בין ההבנה השכלית להבנה הרגשית. בטיפול עושים את זה בעזרת המטפל. בחיי היומיום, מעשה האהבה יכול לספק את ההתנסות הרגשית בחוויה של ׳אוקיי, התווכחנו, אבל בעצם - אנחנו באמת אוהבים׳ ומכאן, הדרך להבנה השכלית של זה - קצרה".
