"נני מקפי" - שלמות של קסם
עכשיו חזרתי מהקרנה מיוחדת בסינמטק התל אביבי, לרגל פסטיבל הקולנוע הבריטי, של הסרט שיעלה בקרוב על מסכינו, "נני מקפי". ראשית הרשו לי לסייג את דבריי בכך שאני מעריצה מושבעת של השחקנית והאגדה, האשה היחידה האוחזת באוסקר גם לשחקנית הכי טובה וגם לתסריטאית הכי טובה, הלא היא אמה תומפסון המלכה וחיכיתי לסרט הזה ברגע שקראתי שהיא כותבת ומככבת בסרט חדש. אבל - חבריי, הסרט הזה פשוט מנצח! הוא מקסים בכל הרמות (תיכף אפרט) וכל האנשים שהיו בהקרנה (כולל ילדים קטנים, הוריהם ואפילו די הרבה בגיל 60 ומעלה) כל כך נהנו מכל דקה ודקה ואפילו מחאו כף בהתלהבות כשנגמר הסרט.
ועכשיו אפרט קצת יותר: העלילה - מעין שילוב הזוי של "צלילי המוזיקה" ו"מרי פופינס"....אך הרבה יותר מזה! מבוסס על ספרים מפורסמים (Nurse Matilda) על אומנת המגיעה להשתלט על 7 ילדים פרועים ועושה זאת באמצעות קסמים וקסם אישי. (אפשר לקרוא עוד ב IMDB). זה נשמע מאוד בנאלי אבל זה ממש לא.
השחקנים - המיטב של שחקני הקולנוע והבמה הבריטיים מופיעים פה ונותנים הופעות מצויינות כרגיל. בראשם כמובן התסריטאית המוכשרת, אמה תומפסון, אשר מגלמת את נני מקפי עם הקסם האישי, החום והניצוץ בעיניים שלמדנו לצפות ממנה - מותק של הופעה. קולין פירת' וקלי מקדונלד אף הם מתוקים להפליא. בכל פעם שאימלדה סטונטון הפשוט מבריקה הופיעה על המסך התגלגלתי מצחוק, ואנג'לה לנסבורי הותיקה גם הצליחה לתת דודה רשעה השונה קצת מהשטנץ המקובל. גם סיליה אימרי מצחיקה ומגוחכת כאחד, ודרק ג'קובי הרציני בדרך כלל צץ בתפקידון היסטרי. עם כל זאת, הכוכבים האמיתיים של הסרט הם ללא כל ספק הילדים החמודים בטירוף ובראשם תומס סנגסטר (הזכור לטובה מ LOVE ACTUALLY שם שיחק את בנו החורג של ליאם ניסן). שימו לב- ככה מלהקים ילדים! כל ילד מצליח לבנות דמות ייחודית ופרסונה אותה לומדים לזהות עימו ,והם פשוט נהדרים אחד אחד - אפילו התינוקת, שכל פעם שהיא הופיעה על המסך לא יכולתי לכבוש את ה awww שנפלט לי מהפה.
העיצוב - כל ה"לוק" של הסרט פשוט מהמם, עם הצבעוניות העזה גם של הבית, גם של התלבושות וגם של כל הרקע הכולל. מושך את העין וממש מכניס לאווירה של הסרט!
המוזיקה - טוב, נו, זה פטריק דויל (המלחין הקבוע של תומפסון וגם של בעלה לשעבר, קנת' בראנה), אז זה חייב להיות מוצלח. פס הקול קסום בדיוק ברמה הנכונה, ואם תקשיבו טוב תוכלו לזהות נעימות מוכרות מ"על תבונה ורגישות", "DEAD AGAIN" ולפעמים אפילו "מהומה רבה על לא דבר" אותם הלחין דויל ובהם גם שיחקה תומפסון. נהדר.
התסריט - מה אפשר לומר? שלמות. תומפסון שוב לקחה ספר והצליחה להעביר את כל האווירה והMOOD והקסם (אני יודעת שאני משתמשת המון במילה הזו אבל היא הכי מתאימה!) של העלילה ואפילו לשפר אותה באמצעות הויזואליות של הקולנוע....אין רגע דל בסרט, מילה מיותרת או דמות שלא נחוצה - והשנינות שנוטפת מכל סצינה היא פשוט תענוג צרוף.
בימוי - זהו בסך הכל סרטו השני של קירק ג'ונס, שביים בעבר את "להעיר את נד" המצויין, וגם פה יש לו את טאץ' הזהב. הסרט זורם בקלילות ואפילו הרגעים עם פוטנציאל להיות קיטשיים ו/או דביקים מטופלים בהומור וברגישות שמנטרלת את הסוכר.
בקיצור רוצו, אל תלכו לסרט הזה כשיעלה לאקרנים. תענוג צרוף !
כמה צבעוניות בסרט אחד!
צילום: סי די בנק
מומלצים
