ביקורת: FIFA 07 - עליית מדרגה
גיא קופל, אוהד PES מושבע ושחקן כדורגל חובב לעת מצוא, שיחק ב-FIFA 07. מסקנות: סוף סוף הסדרה מחדשת. אמנם, זה עוד לא PES, אבל ההתקדמות ראויה לכל שבח
במשך השנים החלוקה בתחום משחקי הכדורגל היתה ברורה: בכל הנוגע לקונסולות, סדרת Pro Evolution Soccer היא השליטה הבלתי מעורערת, בעוד שעל ה-PC, סדרת FIFA לא ראתה אף אחד ממטר.
לאחר יותר מעשור שבו בכל שנה הגיעה גירסה חדשה של FIFA, שלא ממש חידשה לעומת קודמתה, היא הפכה לשם נרדף לסדרה שממחזרת את עצמה למוות, ומצליחה לשמור על מעמדה רק בגלל היעדר תחרות רצינית. אתם יודעים, גם צב יכול להגיע במקום הראשון בתחרות ריצה, אם הוא המתמודד היחיד.
ובכל זאת, גירסת ה-PC של FIFA 07 החדשה העלתה בי הרגשה מוזרה. ואז זה הכה בי - אני ממש נהנה מ-FIFA! יותר מכך - חשתי ברצון עז לעזוב את כל מה שעשיתי, ולרוץ בחזרה אל המחשב כדי להמשיך את הטורניר בו התחלתי.
אני? נהנה מ-FIFA? הגיעו ימות המשיח! נו, כנראה שהחבר`ה ב-EA Sports סוף סוף הצליחו לעשות משהו כמו שצריך.
יותר מציאותי, יותר קצבי
היתרון הגדול ביותר של FIFA 07 על קודמיו הוא בשטף המשחק המתנהל על כר הדשא. עד כה המשחק היה ממש "מתוכנן" מראש, עם מהלכים דומים בכל פעם. גם השחקנים היו די טיפשים, ומעל הכל עברו כמה שניות מהרגע שלחצנו על הכפתור עד שהשחקן ביצע את הפעולה בפועל.
כל זה מאחורינו. FIFA 07 מציג את מנוע המשחק האיכותי ביותר שהסדרה הזו הראתה עד היום, וזה בא לידי ביטוי במעבר של הסדרה מהארקיידיות המוחלטת שהכרנו אל עבר סימולציה מעט יותר מדוייקת של מה קורה בכדורגל בעולם האמיתי.
נכון, זה עוד לא PES, אבל ההתקדמות ראויה לכל שבח.
שערים זה לא הכל
הניסיון להעניק ריאליסטיות למשחק מתבטא בדבר חשוב מאוד - הבקעת שערים. בהרבה מהכותרים הקודמים, הבקעת שערים היתה מלאכה קלה מאוד - ואכן היו יותר מדי משחקים שנגמרו בתוצאות 8-7.
ב- FIFA 06, המשחק של השנה שעברה, החליטו המפתחים לתת לכך מענה על ידי העלאת רמת הקושי של המשחק וההכרח להבקיע רק כתוצאה מיכולת אישית מרהיבה של שחקן.
כאן, לעומת זאת, הבעיה נפתרה בדגש שנתנו המפתחים למשחק הקבוצתי. לא עוד ריצות ארוכות בין שחקני ההגנה. המכורים יצטרכו ללמוד איך מוסרים! נכון, הדגש של המשחק הוא לא על המסירות (בניגוד ל-PES), אבל בהחלט יש צורך לתת לעוד שחקנים לגעת בכדור. למזלנו, השחקנים על המגרש מתהדרים באינטליגנציה מלאכותית טובה יותר מזו שפגשנו עד כה.
את תחום האינטליגנציה המלאכותית של השחקנים ניתן לחלק לשניים - התקפה והגנה. בכל הנוגע להתקפה, סוף סוף יש עם מי לשחק. השחקנים "פותחים" טוב יותר לאגפים, יודעים מתי לפרוץ לתוך הרחבה (בדיוק בזמן לקבל מסירת זהב ממני), ובכלל - מבצעים פעולות שגם שחקנים אמיתיים היו מיישמים.
ההגנה, לעומת זאת, מעט פחות טובה. שלא תבינו לא נכון, עדיין יש שיפור. השחקנים תוקפים את הכדור בצורה נכונה ולא "אוכלים" הטעיות בקלות, אבל משחק ההגנה סובל מבעיית "פסיביות".
שחקני ההגנה מיישרים קו ממש על גבול הרחבה שלהם, מה שמקל מאוד על ההגעה לשער. אמנם, ברגע שמגיעים אליהם זה לא ממש קל לעבור אותם או אפילו לבעוט מרחוק, ובכל זאת, משחק ההגנה המודרני מתנהל במרחק של שלושים וחמישה מטרים מהשער ואפילו רחוק יותר.
יש לציין שסוגיה זו קצת מוציאה את העוקץ מחוליית הקישור, משום שברגע שעברנו את הקשר האחורי של הקבוצה היריבה - יש חור ענק עד לקו הרחבה.
לאן נעלם הכדור?
הצעד הגדול ביותר ש-FIFA 07 מבצע, לטעמי, לא נוגע לשחקנים או למגרש. הוא נוגע לאותו דבר שאת תנועותיו הכי קשה לצפות - הכדור.
עד כה, המפתחים התייחסו לכדור כאל מטרד שצריך להכניס למשחק ותו לא. התוצאה היתה כדור
שהיה אמנם עגול, אבל נמנע מלהתנהג כאילו חוק פיזיקלי כלשהו פועל עליו.
הפעם הכדור מקבל את הכבוד הראוי לו. הוא מגיב כמו שצריך לפגיעה בדשא (תוך הבחנה אם מדובר בדשא רטוב או יבש), לבעיטה של השחקן, למגע עם קורת השער. בקיצור - הכדור מתנהג כמו שכדורים אמורים להתנהג.
נוסף על כך, במשחקי הליגה הראשונה באנגליה, מופיעה על הכדור דוגמא (של נייקי) וכך ניתן להבחין ביתר קלות בסיבוב הכדור ולהתאמתו למתרחש. יוצא מן הכלל.
עידוד מסיבי
לפני שאני עובר למצבי המשחק, ניגע מעט בפס הקול, בגרפיקה, ובנגזר מהם. פס הקול, כרגיל כמעט, משובח. ממוסיקת הרקע המצויינת ועד לקריינות המעולה של הפרשנים. הם כמעט ולא חוזרים על עצמם, מעירים בהתאם למתרחש על כר הדשא ובהתאם לתוצאה, ואפילו זורקים הערות ציניות פה ושם ואף מתייחסים לקהל.
אכן, ראוי להתייחס לקהל, שמרעיש עולמות ונותן לשחקן תחושה שהוא יושב באצטדיון. יש לציין שבחרתי לשחק עם קבוצה מהליגה הרביעית באנגליה, וזה היה קצת מוזר לשחק באצטדיון חצי ריק אבל להרגיש כמו בגמר הגביע מבחינת הרעש...
הגרפיקה תמיד היתה הצד החזק של פיפ"א
הפן הגרפי משלים את התמונה על הצד הטוב ביותר. נכון, זה לא מפתיע, אבל טוב לראות ש- EA Sports עושים את העבודה. מעבר לפרצופיהם של השחקנים ולאצטדיונים המרהיבים, המפתחים העניקו תשומת לב מיוחדת לאנימציות של השחקנים, והם מגיבים כאילו היו אמיתיים.
הבעיה העיקרית עם כל החבילה הזו היא שביותר מדי מקרים סבלתי מפגיעה קשה מאוד בביצועי המשחק, למרות שבחרתי לשחק ברזולוציה נמוכה של 800x600. ירידות בקצב הפריימים קרו לעיתים תכופות והרסו לי כמה התקפות (והעלו את עצביי לשחקים), אבל בהתחלה חשבתי שאולי שכחתי לסגור איזו תוכנה ברקע.
המשחק נעצר, השחקנים ירדו מהדשא
הבנתי שיש כאן בעיה מעט יותר גדולה כשהגיעו "קטעי המעבר" - הקטעים בהם המצלמה מתמקדת בשחקן שמוציא חוץ, או במי שכבש שער זה עתה. במקרים הללו, המשחק פשוט נעמד. תנועת השחקן הפכה לרצף תמונות סטילס שהתחלפו בקצב של מצגת שקופיות, וגרמו לי להתפלל בכל פעם שהכדור חמק לחוץ שהמשחק לא ירגיש בצורך להריץ את אחד מ"קטעי המעבר" שלו.
בעיה נוספת זה נתקלתי היא העלמויות. לעתים השחקנים פשוט נעלמו! הכדור שם והוא זז, כך שכנראה מישהו נוגע בו, אבל כנראה מדובר ברוח רפאים? רק אחרי הבקעת שער (כמובן שלא לטובתי) חזרו השחקנים להופיע. מעשי שטן שכאלה אינם מתקבלים בהבנה במקום בו גדלתי.
מאמן מפורסם הגיע העירה
מבין אפשרויות המשחק, העיקרית שיש לשים עליה דגש היא מצב ה-Manager, בו אנו לוקחים את הקבוצה שלנו ומנסים להצעיד אותה, במשך כמה שנים, אל ההצלחה. ניהול הקבוצה כולל החלטות על ספונסר, מכירה וקניה של שחקנים, חידוש חוזים וכן הלאה. נכון, לא מדובר ב- Football Manager, אבל אפשרות זו שופרה ביחס לכותר של השנה שעברה, שהיה חסר טעם לחלוטין. הלוואי שבתחום הזה תנסה Konami לחקות את EA Sports.
שחקנים רבים מעדיפים, אחרי שטחנו למצב ה-Manager את הצורה, להפגין את ביצועיהם אל מול יריבים אנושיים מרחבי תבל (או כאלו שגרים בבניין ליד). מצב ריבוי המשתתפים בכותרים הקודמים איפשר לשני שחקנים להפגש בלובי ולצאת למשחק ידידות חסר כל חשיבות מעשית.
המשחק הבא מתחיל בעוד יומיים
כאן הגיעו EA Sports עם רעיון מהפכני - ליצור זיקה בין השחקן לבין הקבוצה שאותה הוא אוהד, וזאת באמצעות ה-Virtual Leagues. במצב ריבוי משתתפים זה השחקן בוחר קבוצה מהליגה הראשונה באנגליה, צרפת, גרמניה וכו`, ונהנה מלוח משחקים זהה לחלוטין לזה של הקבוצה במציאות.
נאמר שבחרנו את אסטון וילה, וביום שני היא משחק נגד בלקבורן. במהלך השבוע שקודם למשחק, כל השחקנים שבחרו את אסטון וילה משחקים נגד שחקנים שבחרו את בלקבורן. כל נצחון של שחקן אסטון וילה מזכה את הקבוצה בנקודה. אחרי שמשקללים את כל התוצאות, הקבוצה שיש לה יותר נקודות מוכרזת כמנצחת, והטבלה העולמית מתעדכנת בהתאם.
אפשרות משחק זו היא מהפכנית ממש, ויוצרת זיקה בין הקבוצה שהשחקן אוהד לבין מיקומה והישגיה בטבלה העולמית של FIFA 07. אבל אליה וקוץ בה. משחק הרשת של FIFA 07 די מקרטע, כך שהשחקן נהנה משלל קיפוצים, ניתוקים ועוד בעיות הפוגמות עד מאוד בחווית המשחקיות.
יש לציין גם שכדי לשחקן במצב זה חובה על השחקן לשדרג את המשחק לגרסה האחרונה שלו. רק אחרי די הרבה נסיונות הבנתי שהגרסה "הישראלית" מסווגת תחת English (Eastern Europe). לידיעתכם.
השורה התחתונה
אחרי הרבה שנים של הבטחות לא ממומשות, FIFA 07 מצליח לקפוץ מדרגה ולחזור להיות המוצר שנתן לי כל כך הרבה הנאה לפני כל כך הרבה שנים.
יש לקוות שהגירסה לקונוסולות תצליח לשמור על האיכות הגבוהה, ותתן תחרות בריאה ל-PES. מה שבטוח - ל-Konami יש עכשיו עבודה הרבה יותר קשה אם היא רוצה להתמודד עם ההגמוניה של FIFA על המחשב האישי.
עם קצת פחות בעיות טכניות, המשחק היה מקבל ציון של 90+ - וזה, במקרה של פיפ"א, אומר הכל.
מעוניינים להתנסות במשחק?לחצו כאן להורדת הדמו. רוצים להשתתף באליפות הארץ ב-FIFA 07? כנסו ל- fifa.vgames.co.il
עוד ב-Vgames:
