מחצית המורים החדשים לא שורדים במערכת
בעיות המשמעת והאלימות בבתי-הספר מבריחות מחצית מהמורים החדשים, ויותר משליש מהם מועסקים בתחומים שבהם כלל לא הוכשרו. כך עולה ממחקר שערך המדען הראשי במשרד החינוך, והגיע לידי ynet
מחצית מהמורים החדשים לא שורדים במערכת החינוך, ורוב המורים החדשים כלל לא עוסקים במקצועות ההוראה שבהם התמחו. כך עולה ממחקר חדש שהסתיים בימים אלה בלשכת המדען הראשי במשרד החינוך ושהגיע לידי ynet. מהמחקר עולה כי כמחצית מבוגרי המוסדות להכשרת מורים במדינת ישראל נושרים לאחר שלוש שנות עבודה בממוצע, ומרביתם עושים זאת בתום השנה הראשונה להוראה.
מחצית מהמתמחים בהוראה (שנת סטאז') דיווחו כי הם זקוקים לסיוע בטיפול בבעיות משמעת בבית הספר. 35% מהמתמחים מועסקים בשלבי חינוך בבתי ספר שכלל לא הוכשרו להוראה בהם.
ד"ר לאה שגריר, מנהלת מכון מופ"ת למחקר ופיתוח תכניות בהכשרת עובדי חינוך והוראה, הסבירה מדוע כל כך הרבה מורים נוטשים את התחום במהרה. "אין מספיק מוכנות של מערכת החינוך לקבל מורים חדשים, לתמוך בהם ולהעצים אותם. המדיניות היא של 'זריקה לים - ותשחה לבד'.
"המפגש הראשון עם הכיתה הוא שוק - גם להתמודד עם איך ללמד, גם לנהל חיי כיתה, משמעת, ארגון, סדר, אלימות, וגם לעמוד מול גורמים חיצוניים כמו עירייה, מנהל, פסיכולוג יועץ. כל המערך המורכב צריך מאד לסייע למורה. אבל קשה מאוד ללמוד איך להשתלב בארגון, איך לעמוד מול מנהלים והורים. את זה לומדים מתוך ניסיון, לא במכללה".
בעיות משמעת וחוסר בתמיכה רגשית
ואכן כשנשאלו המורים הצעירים מה מקשה עליהם, ענו מחצית ממתמחי ההוראה כי הם זקוקים לעזרה בהתמודדות עם בעיות משמעת בכיתה. 35% מהם הסבירו כי הם זקוקים לתמיכה רגשית ולעידוד בהתמודדות עם תסכולים כתוצאה מחוויות שהם עוברים במפגש עם בית הספר והכיתה. אחוז דומה ציין קשיים מקצועיים כמו קושי בהתאמת חומר הלימוד ושיטות ההוראה לצרכי התלמידים, וכן ציינו והתמודדות עם בעיות אישיות של תלמידים.
תחומים נוספים שבהם אחוז המתמחים שהביעו צורך רב עד רב מאוד בעזרה הם: התמצאות בתוכנית הלימודים שהמתמחה מלמד, דרכים להגברת המוטיבציה של התלמידים ללמוד, הגברת הביטחון העצמי כמורה, הגברת המוטיבציה לעסוק בהוראה והתמצאות בנהלים ובנורמות של בית הספר.
עוד עולה מהמחקר כי מרבית המורים החדשים מעדיפים ללמוד במכללות להכשרת מורים מקצועות הומניים - קצת יותר מרבע מהמתמחים בהוראה בוחרים במקצוע שיאפשר להם ללמד מקצועות ריאליים, פחות משליש בוחרים ללמוד מקצועות הומניים, וכחמישית בוחרים ללמוד שפות. 13.8% בחרו מקצוע אחר.
התפקידים שהמתמחה ממלא בבית הספר אינם בהכרח במקצוע שלמדו. מהנתונים עולה עובדה מדאיגה לפיה 35% מהמתמחים מועסקים בשלבי חינוך שלא הוכשרו להוראה בהם בבית הספר. רק עבור 65% מקרב המתמחים קיימת הלימה בין מסלול ההכשרה שלהם במכללה או באוניברסיטה לבין שלב החינוך בו הם מועסקים.
רוב המתמחים (63%) משמשים כמורים מקצועיים בלבד, 17.5% משמשים הן כמחנכים והן כמורים מקצועיים, כ-10% דיווחו רק על חינוך כיתה, ושבעה אחוז דיווחו על מילוי תפקידים אחרים, כגון מדריך חברתי, מורה של"ח, רכזת ספריה, מורה עמיתה, מורה מתרגלת, סייעת בחינוך המיוחד, מורה מתגברת ועוד. רק כאחוז אחד מהמתמחים דיווחו על מילוי תפקיד מחנך יחד בשילוב תפקיד אחר (לא מורה מקצועי) או מורה מקצועי ותפקיד אחר (לא חינוך כיתה).
מקרב המתמחים, כשליש מלמדים כיתה או שתיים, יותר מ-40% מלמדים שלוש או ארבע כיתות והשאר מלמדים חמש או שש כיתות.
כ-70% מהמתמחים מועסקים על תקן רגיל, ומקצתם במקום מורה שיצא לשבתון. במקום מורות שיצאו לחופשת לידה מועסקים כ-12% מהמתמחים ול-10% מהם מינוי מסוג אחר (לדוגמא, במקום מורה שנפטרה, שיצאה לחופשת מחלה, שיצאה לשליחות, וכדומה).
בשאלת הכשרת המורים, שעד כה הדעה הרווחת היתה שהיא מוצלחת יותר במכללות להכשרת מורים לעומת האוניברסיטאות, עולה מהמחקר תמונה שונה: לא נמצא הבדל בין המתמחים לפי סוג מוסד ההכשרה, זרם החינוך, מקצוע ההתמחות או ההוראה.
המחקר על התמחות בהוראה נערך בין השנים 2004-2006 ואוכלוסיית הנחקרים שהשתתפו בו כללה 390 מתמחים, 118 מורים חונכים, 29 מנחי סדנאות התמחות (מנחים) ו-98 בוגרי התוכנית. במחקר העומק השתתפו חמישה רכזי התמחות במוסדות ההכשרה, תשעה מנחים, 16 מתמחים, 16 חונכים, 17 מנהלי בתי-ספר ו-10 מפקחים.
ממשרד החינוך נמסר: "המשרד פיתח תוכנית ייחודית בלימודי הסטאז', לפיה מורה מתחיל ילווה באמצעות מורה חונך בעל ניסיון רב. המורה החונך אמור לתת תמיכה ולסייע בקליטתו של המורה המתחיל. במסגרת התוכנית הזו שואף המשרד להפחית את מספר המורים שעוזבים את המערכת במהלך חמש שנותיהם הראשונות, ובמקביל לקלוט את בוגרי המכללות במוסדות החינוך".
לפנייה לכתב/ת 
