האם חייזרים בנו את הפירמידות?

מדי יום מגיעות למערכת האנציקלופדיה עשרות שאלות והערות, חלקן יעניינו כנראה את הפונה בלבד (והוא יקבל את התשובה לתיבת המייל הפרטית), אבל אחרות חושפות עובדות מעניינות ומפתיעות ועשויות לדבר אל יצר הסקרנות של חובבי ידע כללי רבים. מדי שבוע נציג חמש שאלות נבחרות ואת התשובות שניתנו להן. טוב, אולי לא ממש אותן תשובות, כי במציאות אנחנו הרבה יותר מנומסים, אבל הבנתם את הרעיון הכללי.

שאלה 1: למה כתבתם שהטענה לפיה מבקרים מעולמות אחרים הם שבנו את הפירמידות, היא טענה חסרת שחר? 

 לדעתי זו אמירה יהירה. זה שטרם מצאנו באופן ודאי תרבויות מחוץ לכוכבינו, עדיין אינו מהווה הוכחה לכך כי הן אינן קיימות. לכן אפשר לטעון שטענת בניית הפירמידות על ידי חייזרים היא טענה שסבירותה נמוכה ביותר, אולם מדעית לא ניתן לפסול אותה על הסף.

תשובה: לגולשת היקרה שלום. יש משהו בדברייך. אומנם, כפי שציינת, בערך הפירמידות נכתב כי תאוריה זו היא חסרת שחר. אולם אישית אני סבור, כי אכן אפשרי כי הפירמידות נבנו על ידי ישויות מעולמות אחרים. יתר על כן, אני מאמין כי קיימת אפשרות סבירה לא פחות, שהפירמידות הן בעצמן ישויות חייזריות שכאלה, והן השולטות למעשה במטריקס הנתפס בעינינו כמציאות. למרבה הצער נראה כי הציבור הרחב אינו כשיר מספיק להתמודד עם טענות מהפכניות שכאלה, ועל כן הוחלט לעת עתה, להותיר את נוסח הערך כמות שהוא.

שאלה 2: מדוע לא הוזכר בערך "מערכת השמש" כי מערכת השמש מכילה גם ברזל?

תשובה: לגולש היקר שלום. בערך "מערכת השמש", בפרק העוסק בהיווצרותה, נכתב כי היא מכילה את כל היסודות הכימיים. ממילא, היא מכילה גם ברזל. עם כל חשיבותו של יסוד זה לחיינו, המתוארת בהרחבה בערך העוסק בו (וכן בערך העוסק בפלדה), איננו רואים כל סיבה לציין בשם, בהקשר זה, דווקא את הברזל, ששכיחותו (במספר אטומים) היא רק כאלפית האחוז משכיחות המימן במערכת השמש.

שאלה 3: איך בוחרים שם לאפיפיור?

תשובה: לגולש היקר שלום. כל אפיפיור בוחר לעצמו, עם מינויו, את השם שבו ייקרא. השיקול הוא אישי. לדוגמה, יוחנן פאולוס השני בחר לחלוק כבוד לקודמו, יוחנן פאולוס הראשון, שכיהן רק 5 שבועות. והלה בחר לחלוק כבוד לשניים מקודמיו, יוחנן ה-23 ופאולוס ה-6.

שאלה 4: מזה זמן רב אני מחפשת את המקור, את המשמעות של המושג "הממלכה השביעית" או "המעצמה השביעית". את המושג כבר שמעתי מזמן, והוא בא לתאר את כל המדיה שנקראת תקשורת (עיתונות, טלוויזיה, קולנוע וכד'). כמו רוצים לתאר את כוחה הרב של התקשורת עד שהיא נקראת "מעצמה" או "ממלכה". ובכלל, מיהן 6 הממלכות האחרות?

תשובה: לגולשת היקרה שלום. הביטוי הוא "המעמד הרביעי", לא "השביעי", ובאנגלית - The Fourth Estate. ב-1828 כתב תומס מקולי על הפרלמנט הבריטי שיש בו ארבעה מעמדות: הלורדים של הכנסייה, הלורדים החילוניים, הנבחרים מפשוטי העם - והמעמד הרביעי (והחזק ביותר לדבריו) שהוא  העיתונות. אחרים מייחסים את הביטוי לאדמונד ברק, בערך באותו זמן.

איך ולמה נהפך ארבע לשבע, אין לי מושג. כניחוש בלבד, שבע הוא "מספר חזק" שמשרבב את עצמו לכל מיני מקומות, משבעת פלאי תבל עד שבעת הגמדים, משבעת עמודי החוכמה עד שבעת הימים ושבעת החטאים של הנצרות, בלי לדבר על שבעת ימי השבוע וכו', ואולי משום כך הצליח להידחק גם לכאן (תוך החלפה פשוטה וקלה של ר' בש'). אבל כמובן, אין טעם בספקולציות שישלימו את השלושה החסרים, כי הם אינם קיימים מלכתחילה.   

שאלה 5: ממתי עור הינו איבר בגוף? לא ידעתי שעור זה איבר בגוף.

תשובה: לגולשת היקרה שלום. העור הוא אכן איבר בגוף. צדק מי שאמר - כל יום לומדים דבר חדש. 

בשבוע שעבר שאלנו

באיזו שנה נפתח מוזיאון הלובר לראשונה לקהל הרחב?

התשובה הנכונה כפי שנכתב בתגובות: 1, 3, ו-10 היא - 1793.

וברכות מיוחדות לגולש רגב פורת שענה נכונה שבועיים רצוף.

עוד ב"האנציקלופדיה עונה":

רוצים לשאול אותנו שאלה? כתבו ל- yinonro@y-i.co.il

לארכיון הכתבות הקודמות - לחצו כאן