מכות: שיטת חינוך או אלימות?
היום מציינים בארץ ובעולם את יום זכויות הילד ונראה שלמרות שישראל חתמה על אמנת זכויות הילד כבר לפני 15 שנה, עדיין אחד מכל שלושה אנשים מאמין שמכות הן דרך לחנך ילדים. האם אלימות היא דרך לטפל באלימות או שהיא מולידה אלימות חדשה?
במסגרת מגילת זכויות הילד, התחייבה ישראל לחוקק חוקים שישמרו על החופש, הבריאות, החינוך והאפשרויות לכל ילדי המדינה. ואכן, נראה שבהחלט יש התקדמות מבחינת חקיקה, פסיקות בית משפט וסקירת נושאי מעמד הילדים והמשפחה. ובכל זאת, עדיין קמים מדי פעם אנשים שמעזים לומר בפה מלא, את מה שכנראה (לפי נתוני הסקר) לא מעט אנשים עדיין חושבים – הכאה היא דרך לחנך ילדים. למשל, ממש לפני כחודש התבטא ח"כ שמואל הלפרט (יהדות התורה) בנושא, כאשר אמר כי שימוש במכות כלפי ילדים יכול בהחלט לסייע בחינוכם, וסיפר כי הוא בעצמו מרביץ מעת לעת לילדיו. כעת מתברר שהלפרט לא לבד.
לא עשינו די
"הנתונים מזעזעים אותנו. לא פחות", מגיבה לנתונים מירב ידידיה, סמנכלי"ת 'אור שלום'. "אנו בעמותה נחשפים מדי יום במהלך עבודתנו לתוצאות האווירה המתירה אלימות כלפי ילדים. אני חושבת שהחברה שלנו חייבת להבין שילדים שחווים אלימות גדלים להיות אזרחים אלימים, ואת התוצאות אנחנו כבר יכולים לראות.
מצד שני, קשה לנו להיות מופתעים מהתוצאות, מכיוון שכאשר בתוך הוועדה לזכויות הילד בכנסת מתבטא חבר הוועדה בעד אלימות כלפי ילדים, מסתבר שהציבור פשוט מפנים את המסר, ועל כך אנו מצרים.
אני רוצה להזכיר לכולנו כי בסעיף 19 של האמנה לזכויות הילד, שישראל חתומה עליה, כתוב: 'המדינות החברות ינקטו אמצעים תחיקתיים, חברתיים וחינוכיים מתאימים, על מנת להגן על הילד מפני אלימות גופנית לסוגיה'. לאור התוצאות הללו, ולקראת יום זכויות הילד הבינלאומי החל השבוע, אי אפשר להתעלם מהתחושה שלא עשינו די".
בסקר השתתפו 505 אנשים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל. כאשר נשאלו המשתתפים: עד כמה אתה מסכים עם המשפט: נתינת מכה לילד הינה אמצעי עזר לחינוכו, ענו 32.8% מהנשאלים: "מסכים במידה בינונית" "די מסכים" ואפילו "מאד מסכים". שאר הנשאלים ענו תשובות אחרות או סרבו להשיב.
מפילוח הנתונים עולה כי בקרב הגברים קיימת נטייה גדולה יותר לתמוך באלימות כלפי ילדים: קרוב ל-38% מקרב הגברים תמכו בהכאת ילדים לצורכי חינוך, לעומת 28% בלבד בקרב הנשים.
לא להשלים עם האלימות
ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל האגודה לשלום הילד, מגיב על התוצאות: "זה באמת מחריד שבמדינה מתקדמת כשלנו כמעט שליש מהמבוגרים תומכים בדרך כלשהי בהפעלת אלימות כלפי ילדים. זה מראה איזו דרך ארוכה עוד עלינו לעבור כדי להגן על שלומם של ילדים. הדברים נכונים במיוחד לאור העבודה שאנו יודעים ממחקרים בארץ ובעולם שמכות לילדים מזיקות בטווח הקצר והארוך, מעלות את הסיכוי לאלימות של הילדים עצמם ובסופו של דבר אינן לא יעילות".
ד"ר קדמן אומר שאחד השינויים המשמעותיים שהביאו לשינוי עמדות בשנים האחרונות כלפי ענישה גופנית, היא פסיקת בית המשפט העליון, בראשות השופטת ביניש, בשנת 2000, שקבעה שכל מכה לילד אינה חוקית. גם לא כזו שנקראת בטעות "מכה חינוכית". "בעיני, אין דבר יותר אנטי-חינוכי מאשר מכות לילדים", אומר קדמן. "הדבר היחידי שמכות מלמדות ילד זה שאלימות היא כלי לגיטימי לפתרון בעיות. למרבה הצער, רוב ההורים שמשתמשים במכות עושים זאת, אך ורק, כתוצאה מאבדן שליטה ואבדן עשתונות ברגעים של כעס ועייפות. רק אחר כך הם מנסים להצדיק או לתרץ את העניין באידיאולוגיות שאינן תופסות מים. אסור להשלים עם שום צורה של אלימות כלפי ילדים, כפי שלא נשלים עם אלימות כלפי עובדים, נשים, חיילים או עצורים".
ד"ר קדמן מבקש לראות גם את הצד החיובי של נתוני הסקר. "עד לפני עשר שנים כ-75 עד 80 אחוזים מן האוכלוסייה הצדיקו שימוש במכות לצורך חינוך. העובדה שהתמיכה במכות ירדה בשנים האחרונות והיום הרוב אינו תומך במכות כשיטה, היא עבורי גם מקור לעידוד ולשאיפה שכאשר סקר דומה יערך בעוד חמש שנים, הנשאלים כלל לא יבינו את השאלה ולא יישאר תומך אחד באלימות כשיטת חינוך".
ההורים אובדי עצות
נתוני הסקר מעידים כי בקרב החרדים, הגיע שיעור התומכים בהכאת ילדים ל- 40%. 33% מהמסורתיים השיבו כי הם תומכים בענישה גופנית, כמו גם 30% מקרב החילונים. קדמן: "יש עדיין קבוצות באוכלוסיה שנותנות יותר לגיטימציה לענישה גופנית וזה ניכר, למשל, בהשוואה בין קבוצות עולים חדשים לוותיקים. אחת הסיבות לכך היא שילדים שנהגו לקבל מכות מהוריהם בילדות, נוטים יותר להצדיק ענישה גופנית גם כלפי ילדיהם. גם בקרב האוכלוסייה החרדית יש הסבורים, בטעות, שהיהדות תומכת בשיטות חינוך כאלה, אם כי בשנים האחרונות חלו שינויים דרסטיים בעמדות המגזר הזה ביחס לענישה גופנית. באוכלוסייה הערבית ענישה גופנית היא חלק משיטת החינוך בבית הספר ולא רק בבית ולצערי, בתי הספר שבהם מונהגת ענישה גופנית סובלים מאוד מאלימות".
המועצה לשלום הילד מנסה בעזרת חוברות וסדנאות לספק להורים באלף השלישי פתרונות חינוכיים אחרים. "חלק מהבעיה היא שהורים מרגישים אובדי עצות. לכן, חשוב לתת להורים כלים אלטרנטיביים ודרכים לשלוט בכעס, לחנך ולהציב גבולות בלי מכות. דרך המכות היא כשלון חינוכי! זה פתרון קל, זמין ומיידי, שקורץ להורה עסוק ומתוסכל. אבל זה לא פתרון נכון, בריא, מוסרי או מוצדק. הורים צריכים להבין שאן קיצורי דרך בחינוך".
- עמותת "אור שלום" תקיים במוצ"ש הקרוב אירוע התרמה בת"א, שכל הכנסותיו יועברו לסיוע לילדים שהוצאו מביתם ע"פ חוק. הקו החם למעוניינים לשמש כמשפחה אומנת לילדים שהוצאו מביתם ע"פ חוק: 03-6186050.
