שתף קטע נבחר

"אין להשיב את הגלגל לאחור"
השופט אישר לקצץ לאלמנה ולשלוש יתומות 40% מהפנסיה, רק משום שאבי המשפחה, לפני מותו, נלחם בגידול הממאיר במוחו ולא התפנה להגיש תביעה פורמלית לקרן הפנסיה. פסיקה מקוממת

במוחו של שי ווינברג התגלה גידול ממאיר. הניתוח לכריתת הגידול והטיפולים הכימותרפיים שעבר ווינברג לא הועילו, ותוך פחות משנה הוא הלך לעולמו. המנוח הותיר אחריו אלמנה ושלוש בנות קטינות.

 

המנוח היה חבר בקרן הפנסיה עתודות, קרן פנסיה שהיא כיום בבעלות חברת הביטוח כלל. לאחר מותו, החלה הקרן לשלם לאלמנה וליתומות 60% מפנסיית השאירים. מדוע אין אנו מקבלות את מלוא הפנסיה?, תמהה האלמנה.

 

המעביד הפסיק להפריש לקרן הפנסיה דמי גמולים (התשלומים החודשיים הבאים להבטיח את זכויות חבר הקרן), חודש לאחר הניתוח לכריתת הגידול, ענתה הקרן.

 

אילו בעלך נפטר תוך שלושה חודשים מיום הפסקת התשלומים, היית מקבלת פנסיה מלאה. אבל למרבה הצער, המשיכה הקופה, בעלך הצליח לשרוד יותר משלושה

חודשים. הפסקת תשלום דמי הגמולים במשך יותר משלושה חודשים רצופים הפכה את בעלך מעמית פעיל לעמית מוקפא. אלמנתו ויתומיו של עמית מוקפא זכאים רק ל-60% מהפנסיה המלאה.

 

המעביד הפסיק לשלם את דמי הגמולים, השיבה האלמנה, משום שבאותה תקופה בעלי לא עבד. הוא עבר ניתוח קשה וטיפולים כימותרפיים. הוא הוכר כנכה בשיעור 100% על ידי הביטוח הלאומי, ואפילו על ידי מס הכנסה. כל תשומת הלב שלנו התמקדה במאמצים להציל את חיי בעלי, ולא התפנינו להגיש לכם תביעה לקבלת פנסיית נכות.

 

אילו בעלי היה מגיש לכם תביעה, אתם הייתם מכירים בה, משלמים פנסיית נכות, וגם משלמים לעצמכם את דמי הגמולים. אתם בעצם מבקשים ליהנות היום מ"מחדלו" של בעלי, בכך שהתרכז בהצלת חייו ולא התפנה לעסוק בהצלת זכויותיו אצלכם.

 

מה לעשות, נאנחו נציגי הקופה. תקנון זה תקנון. רשום בו כי אין זכאות לפנסיית שאירים מלאה כאשר חולפים יותר משלושה חודשים מהיום בו הופסק תשלום דמי הגמולים.

 

המחלוקת בין האלמנה ושלוש היתומות לבין קרן הפנסיה הועברה להכרעת השופט שמואל טננבוים, מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

 

התקנון הוא חזות הכל

קרן פנסיה מושתתת על שלושה יסודות, מסביר השופט טננבוים: שוויוניות, הדדיות והגשמת המטרה הסוציאלית. השוויוניות מבטיחה כי כל חבר בקרן יהא זכאי, בהתרחש האירוע הפנסיוני, לקבל גמלה בהתאם לתקנון שינהג באותה עת.

 

ההדדיות מבטאת את הערבות ההדדית בין חברי הקרן, בבחינת "כל ישראל ערבים זה לזה". כל חבר בקרן מפריש ממשכורתו במשך שנות חברותו הפרשות הנדרשות על פי התקנון. על יסוד הפרשות אלה (והפרשות המעבידים) נצברת קרן העושה רווחים. רווחים אלה משמשים לתשלום הגימלה לחברי הקרן. השקעתם של הפרטים השונים יחדיו היא היוצרת את הביטחון כי כל אחד מהם יזכה בעתיד לקבל גימלה.

 

המטרה הסוציאלית מבטיחה, כי כל עובד יקבל לאחר פרישתו קצבה אשר תאפשר לו לחיות ברמת חיים שאינה נופלת באורח דרסטי מרמת חייו בטרם פרש. שזקנתו של אדם לא תבייש את צעירותו.

 

לכאורה, על פי שלושת יסודות אלה, היה צריך לאשר לאלמנה ולשלוש היתומות את מלוא הפנסיה. הרי המנוח ומעבידו שילמו לקרן דמי גמולים שנים על גבי שנים, עד למחלתו הסופנית של המנוח. במה נפגעה הקרן או עמיתיה מכך שהמנוח לא הגיש להם תביעה במועד? הקרן ועמיתיה רק נהנו מעובדה זו. אין שום סיבה עניינית שהקרן ועמיתיה ייהנו פעם נוספת וישלמו גם פנסיה מופחתת רק משום שהמנוח ומשפחתו התמקדו בהצלת חייו ולא עסקו במימוש הזכויות מהקרן.

 

אולם לדידו של השופט טננבוים, התקנון הוא חזות הכול. "התקנון הוא מכשיר מרכזי להגשמת תכליותיה של קרן הפנסיה... על פי הוראות התקנון, משחלפו שלושה חודשים מהיום בו הופסקו התשלומים לקרן, נשללה זכאותו של המנוח לפנסיית נכות של עמית פעיל. ככל שהדבר מצער, המסקנה היא שמשאיבד המנוח את זכויותיו כעמית פעיל בקרן, הרי ששאיריו אינם זכאים לפנסיית שאירי עמית פעיל".

 

לשופט טננבוים תשובה ניצחת גם לטענת האלמנה, כי בעלה היה ממילא זכאי לפטור מתשלום דמי גמולים, לו היה מגיש, לקראת מותו, תביעה לפנסיית נכות. לו עשה כן, היא ובנותיו היו זכאיות כיום לפנסיה מלאה. על כך אומר השופט טננבוים בלשונו: "אין להשיב את הגלגל לאחור ולא ניתן להכשיר פעולה שלא בוצעה במועד".

 

תביעת האלמנה והיתומות לקבלת מלוא הפנסיה נדחתה.

 

בשולי הדברים עלה בנו הרהור נוגה. מילא דקדקנות יתר, עליה התבטאו חכמי התלמוד כי המחמיר בקטנות "בחושך יהלך", אבל כמה חוסר רגישות נחוץ כדי לדחות מטעמים פרוצדורליים את תביעתם של מי שאיבדו את יקירם לעולמים, תוך שימוש בנימוק כי "אין להשיב את הגלגל לאחור".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים