איך אומרים אנס ב"חרדית"?

אתמול נקט השבועון "משפחה", השבועון הבולט במגזר החרדי המופץ ב-140 אלף עותקים, בצעד חריג. לראשונה מאז ברח בני סלע, פירסם השבועון את תמונתו תחת הכותרת "פושע נמלט". "אני לא נותן ציון לאף עיתון או אמצעי תקשורת אחר במגזר החרדי אבל האחריות מחייבת אותנו לפרסם את התמונה", אמר סגן עורך השבועון, יוסי אליטוב, "לכל עיתון יש את הוועדה הרוחנית שמשקללת בין ההשלכות שיהיו לחשיפת המידע לבין ההשלכות שיהיו לאי-פרסומו. יש הרבה עיתונים חרדיים שהם עיתונים מגזריים וסגורים שדוגלים בשיטת 'אל תעשה' ומתמודדים עם התוצאות. אנחנו לא מוכנים לכך".

לדברי אליטוב, "החל מהיום, אם בני סלע יסתובב במערה בצפת, בקבר במירון או בישיבה בבני-ברק, כולם יכירו את פניו והוא ייתפס. יחד עם זאת, יש לנו מדיניות ברורה שלא להשתמש בתיאורי הצבע החולניים על העבירות שבהן הורשע. והסיבה פשוטה - הנפח שהתקשורת נותנת לסיפור הזה מוליד גיבורים חדשים. מה תהיה התועלת אם בעזרת הפרסום הזה ניצור עוד עשרה בני סלע חדשים?".

"אסור לעורר מודעות - כמו במצעד הגאווה" 

בעיתונים חרדיים אחרים הגישה הפוכה. "אני באופן אישי לא ניגש לכתבה כזו. וגם אם כן, עלי לקבל את אישור הוועדה הרוחנית, שבראשה הרב עובדיה יוסף, שמחליט אם יש צנזורה רוחנית על המידע או לא", מספר אלון נוריאל, כתב "יום ליום", ביטאון תנועת ש"ס.

"אם יש דבר אחד שברור לכולם היום, אחרי פרשת מצעד גאווה, זה שבגלל שסיקרנו את האירועים סביב המצעד באו ילדים ושאלו אותנו על הנושא", הוסיף נוריאל, "באותה מידה כך גם בנושא בני סלע. אנחנו לא אמורים לעורר את זה בקרב הציבור. מה שכן, אנחנו מזהירים באופן אישי את הילדים שלא לדבר עם אנשים זרים, ושיש אנשים חולים שצריך להתרחק מהם".

"מספרים על הסכנה, לא על האונס"

ברדיו החרדי "קול חי", בחרו עורכי החדשות להזכיר את הפרשה ואף למסור את תיאורו של בני סלע, אך ללא אזכור המילה אנס. "מצד אחד יש רצון להזהיר את הציבור, כי הוא עלול לתקוף גם בבני-ברק, ולכן אומרים שהמשטרה מחפשת אחר אסיר מסוכן. אבל אין אף מילה על הרקע", אומר קובי נחשוני, כתב ועורך חדשות במחלקת החדשות של רדיו קול חי. "בתוכניות האקטואליה יש התייחסות לפרשה אבל לא ברמת המרואיינים, משום שהם עלולים להתחיל לספר את הרקע לכליאתו. אנחנו לא משתתפים בפסטיבל שיש סביבו בתקשורת החילונית".

בני סלע. מחפשים אצל החרדים בצפת (צילום: אביהו שפירא) 

לדברי נחשוני, גם בחירת המילים בהן מתואר סלע נעשית בקפידה. "בדיווחים ברדיו אנחנו משתמשים במילים 'אסיר נמלט', או 'העבריין בני סלע' ואומרים שהוא עלול להיות אלים", אומר נחשוני, "חשוב לציין כי כשאנו מזהירים, האזהרה לא מכוונת רק לנשים אלא מזהירים את הציבור בכללותו כדי לא לרמוז על הרקע".

אולם לא בכל תחנות הרדיו המצב הוא זהה. ברדיו "קול האמת", לדוגמא, מסרבים להתייחס למקרה. "אצלנו בדיווחים ברדיו אין זכר לבני סלע. אין אפילו דיווחים על אסיר שברח ולא על עבריין מסוכן שמסתובב חופשי", אומר דוד חכם, שדרן בתחנה, "אפשר לדבר על פרץ ואולמרט, אפשר לדבר על הפסקת אש אבל בני סלע פשוט לא קיים, מאותה סיבה שלא ידווחו שגבר רצח את אשתו ומאותה סיבה שלא ידווחו על הורה שאנס את בתו. ראשית, אלו ידיעות שיש בהם לשון הרע. מקובל בתורה ובתלמוד שגם אם עשית משהו רע אסור לפרסם את זה. הסיבה השנייה היא שאי אפשר להסביר לציבור פתאום מה זה אונס. אנחנו לא יכולים לעשות את זה".

חכם, לעומתו, חושב אחרת. לדבריו, "מי שטוען שסלע יוכל להסתתר בתוך העדה החרדית צודק במאה אחוז. הציבור החרדי לא רואה פרצופים של אנסים - לא בטלוויזיה ולא בעיתונים החילוניים, ואין לו שום דרך לדעת מי זה בני סלע. במגזר החרדי הסגור, בגאולה, בבני-ברק ובמאה שערים זה ממש לא שיחת היום".

הדילמה העיתונאית, מסכמים השדרנים, אינה פשוטה. "אני מניח שאם היתה הנחייה גורפת לא להתייחס לפרשה בכלל, עורכים לא היו משלימים איתה", אומר נחשוני. "צריך להבין שאנחנו הולכים בין הטיפות - מצד אחד אנחנו רוצים להיות מקצועיים כי זו פרשה מאוד מסעירה, ומצד שני אנחנו לא יכולים לציין את העבירות".

"באופן אישי אני חושב שכן צריך לדבר על זה כי מדובר במקרה מאוד חמור, ממש סכנת נפשות", מוסיף חכם, "יש כאן תועלת מאוד גדולה למנוע תקיפות של בנות אחרות. אבל לך תשנה את תפיסת העולם של המגזר אליו אתה משתייך".