יחצן אמריקאי

יום ג' 7.11.06

22:00. מארק פוגאצ'בסקי מחברת mPRm הוא יחצן סרטים מאל.איי, שמתמחה בהרצת סרטים לאוסקר האמריקאי. ברקורד שלו "החשוד המיידי", "פארגו", "סופת קרח", "ממנטו" ועוד רבים. פוגאצ'בסקי צועק על שרון שמיר, מפיקת הסרט, ועל פיליפה קוברסקי, המפיקה השותפה, ש"מה זאת אומרת אם נקבל מועמדות לאוסקר??? ברור שנקבל מועמדות!!! זה בדיוק סוג הסרטים שחברי האקדמיה האמריקאים יאהבו!!!". מארק אומנם צועק, אבל אינו זול. לאחר מחשבה ארוכה שרון שמיר מחליטה לסגור איתו על הרצת הסרט לאוסקר ועל ייצוגו בפסטיבל גדול מאוד בינואר (שלצערי עדיין אסור לומר את שמו). סוף סוף גם ל"אדמה משוגעת" ("Sweet Mud") יש יחצן אמריקאי לאוסקר.

יום ה' 9.11.06

22:30. מסיבה לרגל 100 אלף צופים ל"אדמה משוגעת" בברקפסט קלאב. עד לרגע סגירת הגיליון לא מצאנו מישהו שזוכר מה היה שם.

דרור שאול, סאלי פילד והאני אבו אסעד. החברים מסדנאות סאנדאנס

שיחת ועידה

יום ב' 13.11.06

21:00. נקבעת שיחת ועידה שאמורה לחבר ארבעה מקומות שונים: פיליפה ואני בתל אביב, שרון שמיר בהרצליה, טורסטן ריטר, מנהל חברת המכירות בוואריה פילמס במינכן (מדבר כה בלחש, שגם אם עומדים מולו חייבים לשלוט בקריאת שפתיים) ומארק הצועק במשרדו באל. איי. (עשר שעות אחורה). למארק הצועק יש רק עד 11:30 שעון אל.איי. לדבר איתנו. זאת אומרת עד 21:30 שעון ישראל. זה הולך בערך ככה:

21:01. שרון שולחת אס.אם.אס שהיא מוכנה ומה קורה? פיליפה מחייגת למינכן ומשיגה את טורסטן הלוחש, אבל בגלל שהוא לוחש אנחנו מחייגים שוב.

21:02. טורסטן שוב על הקו ופיליפה משיגה גם את שרון בהרצליה. שמחים וטובי לב אנחנו מחייגים למארק באל.איי. אחרי שלוש פקידות נשמע קולו הצועק: "???Hello kids!!! How are you today"

אני פורץ בצחוק, שרון עונה שהכל טוב, אבל טורסטן לא נשמע. מנסים למצוא אותו במרכזייה ואז מתברר שהוא פשוט עף מהקו.

21:09. פיליפה מחייגת שוב לטורסטן, הוא עונה, מארק צועק עליו מה שלומו והוא לוחש שהכל טוב, אבל אז מתברר ששרון עפה מהקו.

21:14 פיליפה מחייגת לשרון, טורסטן איתנו, אבל הצעקות של מארק לא נשמעות יותר.

21:18 אני נזכר במה שאמרו לי החברים מבזק: בשיחת ועידה אפשר לשתף רק עד שלושה משתתפים. אלא אם למי מהם יש ועידה בעצמו ואז הוא יכול להעלות עוד אדם.

21:25 אנחנו מחייגים שוב לשרון ולמארק הצועק, שמתקשר בעצמו לטורסטן במינכן. עכשיו הכל בסדר, רק מה? פיליפה ואני לא שומעים את טורסטן.

21:33 טורסטן מחייג לסלולרי שלי. שרון בהרצליה שומעת אותו דרך אל.איי. גם מארק שומע אותו. הבעיה: שרון לא שומעת את מארק, שעכשיו ממש צועק שהוא תכף חייב ללכת!

21:45. שרון מחייגת אלינו בסלולרי וכך שומעת את מארק הצועק, שקולו עובר מאל.איי למינכן ומשם לסלולרי בתל אביב ומשם לסלולרי של שרון בהרצליה. קשה, אבל עובד!

21:50. החלטה היסטורית ראשונה שמתקבלת בקמפיין האוסקר: ביום ב' הבא נקיים עוד שיחת ועידה, ועד אז עלינו לארגן מספר בינלאומי שבנוי לשיחות ועידה.

22:30. מחליטים על שתי הקרנות בניו יורק ועוד שתיים באל.איי, חוץ מההקרנה הרשמית ב־4 בינואר. "דרור יצטרך לבוא לכאן להתראיין ולעשות מסיבות". נזרקים תאריכים נוספים וחוקים קשוחים של האקדמיה האמריקאית. בשלב מסוים מארק מתחקר: "אז מה עוד יש לנו? פסקול יש? לא? אבל 'פרס קיט' יש. די.וי.די יש, כמה יש? 200. עד מחר אצלי! מה עוד יש לכם של הסרט, "?Maybe you have a 'Sweet Mud' yarmulke" לא ברור אם הוא רציני או לא ואז הוא מוסיף

"?or a 'Sweet Mud' Mezuzah".

22:35. האווירה משתחררת. מארק אומר שבסרט שבו ישראלים, צרפתים, גרמנים ויפנים, אפשר לצאת למלחמת עולם שלישית. רק טורסטן מתלונן "I am totally lost here"

מימון

יום ג' 14.11.06

11:00. אני נפגש עם שרון שמיר במשרדה, לדיון על גיוס מימון לקמפיין. יש לנו 50 אלף דולר ודרושים לנו בדחיפות עוד כ־60 אלף דולר.

זה המקום לתקן משהו מהפרק הקודם: כתבתי שהממשלה אינה תומכת בקמפיין שלנו. התכוונתי שמשרד התיירות ומשרד התעשייה והמסחר לא סייעו. הממשלה עצמה דווקא תומכת: 15 אלף דולר דולר מקרן הקולנוע, 100 אלף שקל ממפעל הפיס (פרס האקדמיה) ו־5,000 דולר מהתאחדות ענף הקולנוע. יורם מורד, קונסול ישראל בניו יורק, מכין לנו קבלת פנים חמה וביחד עם הקונסוליה הגרמנית בניו יורק משתפים פעולה בניסיון לסייע לסרט. יפה אוליביצקי האגדית ואורי אמיתי ממשרד החוץ מציעים סיוע גם הם. כל אלה גופים ששייכים לממשלת ישראל ואני מודה להם.

אדמה משוגעת

כולם רוצים לעזור

יום ד' 15.11.06

12:00. אבי ניר, מנכ"ל קשת, מזמן אותי לפגישה בה הוא מברר איך ניתן לסייע. אני מעלה את שרון שמיר על הקו והשיחה מגיעה לזה שניר יפנה לבקש עזרה מכל אמריקאי שהוא מכיר וידאג שסטיבן ספילברג יראה את הסרט.

14:00 שרון שמיר פונה ליונה ויזנטל מ־yes, ומבקשת שיפנה לחיים סבן (שותף בקשת וב־yes) לבקש עזרה.

16:00. חברתי תמי זר פונה לעיתונאי מה"אל.איי טיימס" ומציעה לו כתבה עליי.

18:00. ג'ייסון ברזילי, בן הזוג של רונית יודקביץ', טס לאל.איי ולוקח איתו כמה די.וי.די להראות לחברים. הוא מציע לי מקום ללון בו בביקורי המתקרב וגם עזרה כלכלית.

20:00. ג'ו, הבעלים של קנטינה, מכיר לי מיליונר ישראלי שחי באל.איי. הבמאי יריב הורביץ נותן לנו שמות של מכרים באמריקה שחייבים לפנות אליהם. הבמאי אמיר הספרי מצא דוד בקונטיקט שאחותו עבדה פעם באולפני פוקס. הדר גונר משירוקו הפקות מרגישה שיש לנו סיכוי. כולם מנסים לעזור.

22:00. האני אבו אסעד (במאי "גן עדן עכשיו") שולח מייל ואומר שהמליץ עלינו לתחרות "The Spirit Award" היוקרתית. קרייג עמנואל, עורך הדין שלי באל.איי והיועץ שלנו לשיווק, מאמין שאם נקבל את הפרס זו תהיה התחלה חזקה באמריקה.

23:50. שרון מתחילה למלא טפסים של The Spirit Award ולשנע די.וי.די ברחבי אל.איי (עשר שעות אחורה) ממקום למקום. לפניה עוד ארבע שעות עבודה מייגעות ומורטות עצבים בניסיון להספיק לדד ליין.

יום ה' 16.11.06

05:00. אני מתעורר מחלום שקיבלנו מועמדות לאוסקר.

08:00. אני מתעורר מחלום שפרצו לי את הבית וגנבו לי את המחשב עם התסריט החדש.

10:00. אני בודק מיילים ומגלה 50 חדשים: 49 זבל, אבל אחד מסאלי פילד:

Dear Dror, I think of you and your incredible project often and I'm so glad to hear how well it has been received. It remains one of the most powerful films I have had the opportunity to work on in all my years at Sundance and I can't wait to see your finished product. Sally Field

האם יש לנו סיכוי?

יום ו' 17.11.06

13:00. טורסטן מבוואריה פילמס שולח מייל ובו ההימורים שלו לחמשת המועמדים לאוסקר לסרט הזר:

1. "Black Book" של פול ורהובן ההולנדי. 2. "The Lives Of Others" של פלוריאן הנקל וון דונרסמארק מגרמניה. 3. "Volver" של פדרו אלמודובר מספרד. 4. "Water" של דיפפה מאהטה מהודו וקנדה. על המקום החמישי מתמודדים לדעתו: "אדמה משוגעת", "Pan's Labyrinth" המקסיקני, "Family Law" הארגנטינאי ו"Garbavica" מבוסניה הרצגובינה.

אני קורא את המייל הזה שש פעמים ומשפשף את עיניי. האם ייתכן שיש לנו סיכוי לקבל מועמדות לאוסקר? אני נזכר בשש שנים רצופות לילות של ייסורי כתיבה, כמעט ללא תמורה. אני נזכר בשרון שמיר המפיקה משירוקו הפקות, שסחבה את הסרט על גבה שנתיים וחצי, גם היא ללא תמורה. אני נזכר בשיחה שלנו לפני שנתיים ביום גשום בתחנת אוטובוס בעיירה הולנדית נידחת, כאשר היינו בדרך לרוטרדאם לנסות לגייס מימון. רטובים וקורסים תחת כובד המזוודות, ניהלנו שיחה על "האם כל זה שווה ומה בכלל יצא לנו מזה?". שרון אמרה אז, "אני לא פה בשביל הכסף, אלא בשביל העניין בחיים". כעת, קרובים לסיום המסע, אומנם איננו יודעים אם נקבל מועמדות לאוסקר, אבל החיבוק בו התקבל הסרט בארץ, והסיכוי להגיע איתו להכרה בינלאומית, גורמים לנו סיפוק גדול מאוד.

דרור שאול, במאי הסרט "אדמה משוגעת", שסרטו נבחר לייצג את ישראל בתחרות האוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר, החל את המירוץ אל הפסלון הנכסף. צוות ההפקה מתרכז בהשלמת גיוס מימון לצורך פרסום הסרט, באמצעות חברת ההפצה הבינלאומית, בקרב חברי האקדמיה האמריקאית לקולנוע, ונערך למערכה הלא פשוטה מול 60 סרטים שונים מרחבי העולם, בהם סרטו של הבמאי הספרדי המוערך פדרו אלמודובר.

בסוף החודש צפוי שאול לנסוע לארצות הברית להריץ קמפיין, כאשר ב־13.1 יוכרזו תשעת המועמדים בקטגוריית הסרט הזר, ב־23.1 יוכרזו חמישה פיינליסטים (לצד ההכרזה על המועמדים בשאר הקטגוריות של התחרות) וב־25.2 יתקיים טקס האוסקר ה־79.

• יומן זה, שיופיע אחת לשבועיים ב"פנאי פלוס", מזמין אתכם לקחת חלק בחוויותיו של הבמאי במרוץ אל הפסלון החשוב בעולם.