המבקר: קצונה בכירה בלי הכשרה, תכנון לקוי
ההכשרה הלקויה של הקצינים הבכירים יוצרת מצב שבו "אין שפה מקצועית משותפת וברורה, שהיא הכרחית לניהול ולפיקוד על מסגרות גדולות בצה"ל, בשגרה ובחירום". בנושא התכנון בצה"ל שורר בלבול רב, כך שיד ימין לא תמיד יודעת מה עושה יד שמאל
אחרי שורת הכשלים במלחמת לבנון, חושף מבקר המדינה עוד ליקויים קשים בצבא, והמרכזי שבהם: רוב הקצינים הבכירים של צה"ל לא עוברים את ההכשרות המחייבות למילוי תפקידם.
המסקנה החמורה הזו נכללת בדו"ח המבקר שפורסם הערב (ב'), המתמקד במערכת הביטחון, ומתייחס לתקופה שקדמה למלחמה. לפי המבקר, לא רק שחלק ניכר מסגל הפיקוד הבכיר בצה"ל, מדרגת סגן אלוף ומעלה, אינו עובר את ההכשרות המחייבות, אלא שגם אלו שעוברים אותן לא רוכשים כלים מספקים לצורך תפקידם, בגלל ליקויים בהכשרות.
המצב הזה יוצר מציאות בעייתית מאוד שבה לקצונה הבכירה "אין שפה מקצועית משותפת וברורה, שהיא הכרחית לניהול ולפיקוד על מסגרות גדולות בצה"ל, בשגרה ובחירום", קובע המבקר.
הנתונים מלמדים שנכון לשנת 2005, 82% מהקצינים בדרגת אלוף, 68% מהקצינים בדרגת תת אלוף ו-76% מהקצינים בדרגת אלוף משנה לא היו בוגרי המכללה לביטחון לאומי.
המבקר מצביע על ליקויים בתוכן הנלמד בהכשרות, וגם על ליקויים מנהלתיים בהתנהלותן. בנוגע לתוכן, קובע המבקר כי רוב מדריכי המכללה לביטחון לאומי חסרים את ההשכלה והניסיון להוראת מקצועות בתחום הביטחון הלאומי ברמה אקדמית.
כמו כן, תוכניות הלימודים נקבעות על ידי מפקדי יחידת המכללות בצה"ל, בדרגת אלוף, ללא שיתוף כלשהו של הגורמים הממלכתיים מחוץ לצה"ל, ואין להם מתכונת בסיסית מחייבת. "במכללה לביטחון לאומי נמצאו ליקויים חמורים, וביניהם בעיות בתפיסה, הנוגעות לכפיפותה, לייעודה ולסגל המדריכים שבה; היעדר סדרי פיקוח ובקרה נאותים וסדרי מינהל לא תקינים, ודפוסי התנהלות ערכית מדאיגים".
גוף נוסף השותף להכשרה הוא המכון לחקר תורת המערכה, בראשו עמד בזמן הביקורת תא"ל דב תמרי. זהו גוף שנועד לשמש צוות חשיבה לכתיבת התורה לרמה המערכתית. אבל בפועל, במשך 12 שנה, התפוקה שלו היתה אפסית: הוא לא פרסם אף ספר או חוברת רשמית בנושא.
צוות החשיבה גם לא פרסם מחקרים בנושא, ולא הוציא מילון מושגים לרמה המערכתית, כפי שהיה עליו לעשות. "יוצא מכך", קובע המבקר, "שיידע זה קיים אצל חלק מסגל הפיקוד הבכיר של צה"ל כתורה בעל פה. במצב הזה קיימת סכנה של פרשנויות שונות והיעדר שפה משותפת מחייבת וברורה בקרב סגל הפיקוד הבכיר בכל הנוגע לתחום המערכתי".
בנוגע לכשלים המינהלתיים מציין המבקר כי מרצים ביחידת המכללות דיווחו פעמיים על אותן שעות, פעם כמרצים ופעם כ"יועצים", ותוגמלו פעמיים.
כמו כן, חוקרים במכון לתורת המערכה דיווחו שהיו בעבודה, למרות שהיו באותה תקופה בחו"ל. חלק מהחוקרים דיווחו על נוכחותם בעבודה בצורה כוללנית, ו"ניכר בדיווחים אלה שנעשו בדיעבד בסוף החודש ולא מדי יום לפי שעות העבודה בפועל", מציין המבקר. זאת כאשר האלוף במיל' תמרי אישר דיווחים אלה ללא כל בדיקה. בעקבות ממצאי הביקורת הורה הפרקליט הצבאי הראשי על פתיחת חקירת מצ"ח בפרשה.
עוד תמיהה שמעלה המבקר היא בנוגע להתקשרות שביצע מפקד יחידת המכללות לשעבר, האלוף עמוס ידלין (כיום ראש אמ"ן) עם אוניברסיטת חיפה. למרות שידלין ביקש תחילה לערוך מכרז ללימודי תואר שני למועצה לביטחון לאומי, לבסוף הוא עצמו חתם על התקשרות עם אוניברסיטת חיפה ללא מכרז. "מן הראוי היה לערוך מכרז, במיוחד נוכח העובדה שההתקשרות עם אוניברסיטת חיפה נמשכת באופן בלעדי כמעט שני עשורים".
עוד מעיר המבקר כי אסור היה לידלין לחתום על נייר ההבנות עם האוניברסיטה שכן חל עליו איסור כנציג צה"ל לבצע התקשרות עם ספקים, אלא אם קיבל אישור מראש ובכתב מגוף מוסמך במשרד הביטחון.
גם בתוכנית "מפנה", שמטרתה להקנות ידע, מיומנויות וכלים נדרשים למפקדים בכירים לשם ניהול ופיקוד על מערכות צבאיות גדולות, נמצאו ליקויים בדפוסי העבודה. על התוכנית פיקד האלוף אייל בן ראובן, והמבקר קובע כי שם לא היתה כל מעורבות של הגורמים המקצועיים בניהול התוכנית ובפיקוח עליה, ואין בקרה על נוכחות החניכים בקורס.
המבקר קורא לקבוע מדיניות צה"לית כוללת ומחייבת בנוגע להכשרת הקצונה הבכירה, לעגן אותה בפקודות הצבא, לעבדה לתוכנית עבודה מפורטת ומחייבת, ולהקפיד על ביצועה בתהליך ארוך טווח, כדי "לחזק את המכנה המשותף ההכרחי לקצונה הבכירה בצה"ל".
מהצבא נמסר בתגובה כי "ראש חטיבת תורה והדרכה מוביל עבודת מטה לטווח הארוך לקביעת מסלול ההכשרה של הקצין בצה"ל, ומונה לעמוד בראש ועדה המגבשת את התכנים. במסגרת עבודת המטה נקבעו כבר הנחיות והתקבלו כמה החלטות ובכללם: תכני ההכשרה הנדרשים, מדיניות ההכשרה ברמה הזרועית, ומדיניות הכשרה אחידה ברמה העל זרועית. במהלך 2007 תאושר התוכנית".
תכנון לא מתוכנן
המבקר מצביע על ליקויים חמורים בקשר שבין התכנון והתקצוב בצה"ל. הבלבול מתחיל בתכנון. למרות שישנו "ספר יסוד" משנת 1994 הקובע את העקרונות לתכנון ולהכנה של תוכנית עבודה רב שנתית ותוכנית עבודה שנתית, הרי שבפועל הליך התכנון שונה לגמרי. כמו כן, הספר לא עודכן מאז כתיבתו, למרות שינויים מהותיים שחלו בצה"ל.
אין התאמה בין הגופים השונים: בשנת 2004 נוצרו פערי זמנים בין הליכי התכנון במפקדת הזרוע לבניין הכוח ביבשה ובחיל האוויר, לעומת הליכי התכנון במטכ"ל. וכך התקבלו בזרועות החלטות מרכזיות הנוגעות לפעילותן, עוד לפני שקיבלו את ההנחיות לתכנון תוכניות עבודתם מאגף תכנון.
עוד מצא המבקר שקיים שוני בין מפקדת הזרוע לבניין הכוח ביבשה לבין חיל האוויר, כשכל זרוע פיתחה מתודולוגיה משלה, בלי שאגף תכנון יבחן את מידת יעילותה ואת מידת התאמתה לתהליך התכנון הכלל צה"לי.
באגף תכנון עצמו, תיעוד תהליך התכנון בנוגע להחלטות המרכזיות שהתקבלו, היה לקוי. לעתים, אגף תכנון אף אינו מכיר מודלים תמחיריים הנוגעים לבניין הכוח, שפותחו בגופים שונים של צה"ל.
מדברי המבקר עולה שהצבא מתקשה בעצם לדעת מהו התקציב הנדרש לו. "קיים קושי להערכת התקציב הנדרש המתוכנן, ולקביעת אופן הקצאת התקציב בין תחומי הפעילות והגופים השונים, לשם השגת היעדים הביטחוניים בעלות ממוזערת", מציין המבקר.
פרק ביקורת נוסף עוסק במלאי התחמושת בחירום. אחרי התמונה הקשה שהתגלתה בימ"חים במלחמת לבנון, אפשר כעת להבין אולי את שורשיה. המבקר קובע כי "התקנים לרמות מלאי התחמושת בחירום לא עודכנו במשך שנים לחלק ניכר מסוגי התחמושת בצה"ל. זאת, למרות השינויים שחלו במבנה צה"ל".
אגף תכנון לא ניתח וקבע את יעדי רכש התחמושת בפועל בטווח הקצר והארוך מתוך ראייה כוללת, והבקרה שלו על רמות מלאי התחמושת היתה חלקית בלבד. והמסקנה המדאיגה של המבקר היא ש"ספק אם בידי אגף תכנון וסגן הרמטכ"ל היתה תמונה כוללת ומהימנה של צורכי מלאי התחמושת בצה"ל, לרבות התשובה לשאלה האם במסגרת האילוצים הקיימים צה"ל מפנה לנושא זה משאבים אופטימליים, או שיש בהם מחסור או פוטנציאל לחיסכון".
כשמדברים על מחיר הקיצוצים בתקציב הביטחון, מתברר שלא תמיד דיווחי צה"ל בעניין משקפים את התמונה האמיתית. "כתוצאה מהחולשות שבתכנון ובתקצוב תהליכי בניין הכוח והבקרה עליהם, דרישות התקציב של מערכת הביטחון לא נשענו על תשתית מספקת, וחלק מדיווחי צה"ל לגורמים שמחוץ למערכת הביטחון לקו בהצגה חלקית או מחמירה של משמעויות הקיצוצים התקציביים בתקציב הביטחון", מציין המבקר.
מהצבא נמסר בתגובה כי "היעדר תקציב ביטחון רב שנתי והחלטות מיידיות על קיצוצים בתקציב, שהתקבלו בתדירות גבוהה בשנים האחרונות, גרמו לשינויים עמוקים בתוכנית העבודה. בנוגע למתודולוגיית התכנון – צה"ל יקיים במהלך 2007 בחינה מקיפה של שיטת התכנון של תוכנית העבודה. תהליך התכנון לשנת 2008 ייעשה על פי מתודולוגיה חדשה ועדכנית, אשר תפנים בין היתר את הערות הביקורת".
מומלצים
