האמת העירומה

"רוצה שנתנשק צרפתית ואחרי זה תכתבי על זה שיר?" הציע רנו פסקאל לאיה כורם, בתוכנית הסאטירה-נונסנס היומית שלו, "עולמו של רנו פסקאל". הערב (ד', 21:15) תשודר התוכנית הלגמרי-אחרונה של פסקאל בערוץ 'ביפ'. שיר עוד לא נכתב עליה, אבל הרבה דברים טובים אחרים דווקא כן.

"בינתיים זאת העונה האחרונה", אומר יובל שגב, 28, האיש שמאחורי רנו. חוץ מפסקאל גילם שגב בתוכנית עוד גוורדיית דמויות מכובדת, אבל המוכרת מכולן נותרה המנחה "בעל המבטא הלוקסמבורגי, מצד אימו". שגב מחזיק בספקולציה גם בקשר לזה: "פסקאל הוא דמות שיש בה ניגוד בסיסי: הוא חותר להגיע לאמת העירומה, והוא גם אינפנטיל בן 4 מבחינה רגשית", אומר שגב. "המטרה שלה אינה רק להצחיק את הצופה, אלא גם לעורר בו מחשבות ואפילו קצת לעצבן. אם הכל בעולם היה מצחיק היינו מפסיקים לצחוק".

בנפשו של שגב שוכנים במקביל שוליים ומרכז. הוא משמש כשחקן חיזוק ב"ארץ נהדרת" ועושה תפקיד של ברמן מבולבל ב"אמאל'ה", אבל הופיע במופע הפרינג' "ישבנים קוראים שירה" וישב כ'רנו פסקאל' בפאנל השופטים של תחרות "קוקוריקו" לחיקוי קולות של בעלי חיים, לצדו של הוטרינר רפי קישון וקיבוצניקית שתקנית בביקיני, העונה לשם טופי. הוא נע ונד בין תפקידי ליצן ושחקן, אבל ההשוואה הכי משומשת שנוגעת בליצנות שלו היא לסשה בארון כהן. יש המכנים אותו עלי ג'י לעניים או בוראט ליהודים.

אתה, מצדך, לא מכחיש את הדמיון.

"שנינו עברנו סדנת ליצנות בבית הספר של פיליפ גוליה בפריז, ואנחנו משתמשים באותה טכניקת ליצנות, דמות פיקטיבית שמראיינת אנשים אמיתיים. זו טלוויזיה מבדרת אבל גם טלוויזיה חוקרת, כי בעצם הכלים שלה הם כלים של עיתונות. פסקאל היא דמות מגוחכת, ובעזרת הגיחוך שלה היא מצליחה לחשוף את האמת. כמו שהליצן היה מוציא מהמלך את האמת כשהוא אמר לו את מה שהוא באמת חושב, עם חיוך. אבל אני עושה דמויות אחרות לגמרי מאלה שהוא עושה".

אתה חושב לעשות סרט?

יש לי דמות, 'בוב הכריש', שלא נכנסה לתוכנית ואני רוצה לעשות אתה סרט. הוא מכין תבשילים עם נענע ומחרבן אותם באמצע כי בכל המתכונים הוא משתמש בנענע ומתמסטל מזה. אמרתי לעצמי: 'אם לא קיבלו אותו לתוכנית, יקבלו אותו בסרט משלו".

כמו שנאמר על אריאל שרון.

"נכון, בוב יקבל את המקום והכבוד שלו".

כמו בוראט.

"יש הבדל ביננו. בארון-כהן עשה תוכנית פעם בשבוע, ואני עשיתי תוכנית כל יום. 

רנו פסקאל יובל שגב

 אלה תנאים אחרים, והתקציב שהוא מקבל שם, הוא אחר לגמרי מזה שמספק לך ערוץ נישה בארץ. מצד שני, כמוני, גם הוא עושה שימוש גם בקטעים אבסורדיים לחלוטין, קטעי נונסנס איזוטרי טהור שאין בהם בהכרח אמירה על האמת העירומה מאחורי הבנאדם".

ובכל זאת אירחת פוליטיקאים בתוכנית, וגילמת דמויות עם אמירה מסוימת.

"כפסקאל דיברתי עם אישי ציבור, ח"כים וידוענים, אבל גם עם מדביר ג'וקים ועושה חוקן. בעונה הראשונה שיחקתי עם קהלני משחק מלחמה בחיילי צעצוע. הוא הסתכל על זה והיה מאושר כמו ילד. וזה איש צבא בכיר, ששיחק משחקי מלחמה אמיתיים עם אנשים אמיתיים. או פלמ"ח זאבי, שמולו הצבתי את מפת ישראל ובה ייצגתי את ערביי ישראל באמצעות בייגלה, ואז, תוך כדי ראיון, אכלתי את הבייגלה, מה שנקרא השמדתי את הערבים. הוא הביט עלי ואמר: 'מה, אתה אוכל את הערבים'? שאלתי אותו גם אם ארץ ישראל היא כוסית בעיניו, ניסיתי להפוך את זה למשהו מופשט כמו ששירת מולדת ממשילה את האדמה לבחורה.

"היו בהחלט דמויות שגילמתי שקרצו למציאות, כמו דמות הפסיכולוג, שהיא אדפטציה לכל הפסיכולוגיים המפורסמים שגדלנו עליהם ב'קשר משפחתי', ושהואשמו מאוחר יותר בהטרדות למיניהן. זה פסיכולוג שמנסה לטפל באנשים בשיטות אלטרנטיביות, אבל בשורה התחתונה מספק את הצרכים המיניים שלו".

ובלי שום קשר לצרכים מיניים של דמויות סמכות, מה רנו פסקאל היה שואל את הנשיא קצב?

"אם הוא אוהב אותו, אם הוא קצת נמשך אליו, ומה הוא היה עושה לו, אם הוא היה יכול. רנו היה שואל אותו: 'אתה רוצה שנכבה את המצלמה ונעשה מה שאתה רוצה?'. מחיים רמון הייתי מבקש לשחק את משחק המחמאות, בו אנחנו מחליפים מחמאות. אפשר לתת גם מחמאות גסות".

איזו מחמאה גסה היית מעניק לו?

"שאני מאוד אוהב את הציצי שלו. לא יובל היה אומר את זה! אלא רנו פסקאל. יובל מאוד נחבא אל הכלים".

פסקאל. צופה בהרבה טלוויזיה יפנית קיצונית

מה רנו היה עושה עם אורי גלר?

"הייתי מכופף אותו ומבקש אחרי זה שיכופף אותי. היינו מכופפים אחד את השני ובמשך שתי דקות היינו מכופפים כל מני חלקים בגוף. את עושה לי חשק! את ממש מדליקה אותי על עוד עונה. רנו פסקאל יכול היה לעשות כל דבר שמשודר בטלוויזיה. 'אמא מחליפה', הוא יכל להשתתף ב'שיר שלנו', כי זה 'עולמו של רנו פסקאל', העולם הוא שלו וזו הגדולה של הדמות: היא זיקית וורסלטילית שמתאימה את עצמה לכל סיטואציה.

"לשאר הדמויות בתוכנית יש אג'נדה. נתניה למשל היא לא משת"פית. היא היתה שואלת את גלר על הגודל של מייקל ג'קסון. היא בהמה גסה, את יודעת. היא היתה מציעה לגאידמק את שירותיה המיניים כדי שתוכל לעוף מהתוכנית המחורבנת שלה".

ואיזו פינה גאידמק היה מגיש בתוכנית?

"פינת המציאון: תן-קח. הייתי נותן לו להגיש פינה על גורים חסרי בית שמיועדים לאימוץ, ואולי הייתי מביא לו כל מיני דברים אחרים למצוא להם בית חם: פיליפינים, חיילים. חוץ מתושבי שדרות, הוא היה מציע לאימוץ הכל".

בני סלע.

"את בני סלע הוא היה קושר לכיסא ומכריח אותו להתקלח, אחרי שהיה מצליף בו במשך כמה ימים. ואז הוא היה מסגיר אותו לרשויות. וברצינות: דבר כזה אני לא מקבל גם מבחינה סאטירית. צריך לחתוך את האשכים לאנשים כאלה".

לא נעים להגיד אבל רנו קצת דומה לו.

"ועוד אחרי ששמו את התמונות שלו בכל העיר, זה לא ממש היטיב עם המוניטין של פסקאל. אולי בגלל זה הוא יורד משידור, הדמיון גדול מדי".

אחרי שסיים את הצילומים לעונה השנייה של "אמאל'ה", עם אורנה בנאי, נראה

 ששגב פנוי להובלת תוכנית פריים-טיים כלשהי. בינתיים הוא לא מפסיק לבשל קונספטים מוזרים לפורמטים חדשים, ולדבריו יש להם קונים. "אני נמצא במגעים עם כל מני גורמים לגבי הרעיונות שלי. אפשר לומר שבערוצים מסחריים אני עושה דברים שאני שמח ונהנה לעשות אותם, אבל כיוצר אני נמשך לנישה. כמבצע אני עושה פריים טיים ונהנה מזה, אבל כשאני אמון על הקריאייטיב, זה בדרך כלל גולש למשהו שונה מהמיינסטרים.

"יש מקומות בהם משדרים דברים שדומים למה שעובר בראש שלי: ב-MTV, למשל, משודרים דברים שלגמרי פונים לתת מודע שלך. גירויים שלא נגמרים, שמורכבים מכל מני ויז'ואלים שמעבירים כמה מסרים בבת אחת בתוך תמונת מסך אחת. גם המחשבה שלי כזאת, גם האינטרנט כזה".

באלו תכנים אתה צופה?

זה מהבית הטירוף הזה?

"בטח, הנה ההוכחה: אבא שלי עובד בחברת חשמל ואמא שלי פנסיונרית של רפא"ל. גדלתי בחיפה, וזה לא היה פשוט. גם אח שלי הגדול הוא כזה: אנחנו אוהבים לשחק עם גבולות. הוא ד"ר לאנתרפולוגיה באנגליה שחוקר את השפעת המחשב על התרבות. אנחנו מאוד דומים, רק שהוא אקדמאי ואני איש מעשים. הוא חוקר מה חייזרים יסיקו על הגודל של כל מדינה אם הם יכנסו לגוגל. מבחינת ניוז הם יקבעו שישראל היא המדינה הכי חשובה בעולם".